לאלון, שאלה עקרונית לגבי התיקון העתידי הצפוי באג"ח קונצרני..

[molty]

הי אלון,
הייתי שמח לשמוע את דעתך ואולי דיעות נוספות של חברי/ות לגבי "היום שאחרי" התיקון שאתה צופה שיגיע באג"ח הקונצרני(לטענתך כבר חודשים..), השאלה היא מדוע בעצם צריך לבוא תיקון אם לא תהיה סיבה "חיצונית" מאקרו כלכלית או אסטרטגית?
ואם יבוא התיקון כפי שאתה טוען (ואני בהחלט יכול להתחבר לדעתך זו), מה יקרה "ביום שאחרי" לאותם אגח"ים נניח בטווח לא של שבועות אלא של חודשים?
אני יכול להבין (חלקית..) תיקון באגח"ים שעברו את הפארי באופן משמעותי וניסחרים בתשואה נמוכה, שיספגו ירידה לכיוון הפארי. אבל מה יקרה לדעתך באגח"ים טובים או "בטוחים" כהגדרתנו כדוגמת פטרוכימיים ב' או מכתשים ב' ,שאפילו לא הגיעו לפארי? האם כעבור תקופה קצרה יחסית לדעתך שוב יכנסו קונים ויעלו את המחיר ויקטינו תשואה?
תודה לדעתך.

[גיל (רעננה)]

בוא ננסה לחשוב מה צפוי לאגח"ים מתוך נקודת ראיה של נכס חסר סיכון:
1. לישראלי, תושב הארץ, אשר חי כאן בהווה ומתכוון לחיות גם בשנים הבאות, הנכס שיש בו הכי מעט גורמי סיכון זהו אג"ח ממשלתי צמוד עם מח"מ קצר, והבאים בתור אחריו הם אותם אגח"ים רק עם מח"מ הולך ומתארך.
2. ממשלתי צמוד עם מח"מ בינוני (4-5 שנים) אדיש לאינפלציה, כמעט אדיש לסיכון של אי תשלום (אם המדינה שלנו לא תשלם את חובותיה לאזרחיה, המצב יהיה באמת חמור, וכנראה שלמרבית אזרחי המדינה יהיו בעיות יותר קשות מאובדן השקעותיהן באג"ח ממשלתי), והדבר העיקרי שיכול להשפיע על התשואה לפדיון זה גובה הריבית במשק (וגם האינפלציה הצפויה, אבל פחות, ואם כבר אז במחמ"ים הארוכים)
ככל שהריבית תעלה בטווח הקצר, יעלו עימה ציפיות הריבית גם לטווח הארוך (עד גבול מסויים, שממנו תיתכן דווקא התהפכות שיפוע התשואות), ועל כן ערכן של האג"ח הנסחרות יירד בהתאם ע"מ לייצר תשואה המתאימה לרמת ריביות גבוהה יותר.
3. במקרה כזה, למי שסוחר באג"ח יכולים להיגרם הפסדים הוניים (ירידה בערך האחזקה שלו באג"ח), אולם מי שמחזיק את האג"ח עצמו עד לפדיון (לא בתעודות סל) לא יפגע והתשואה הממוצעת שלו תהיה זו אשר הייתה במועד הרכישה.
אותו משקיע (אחזקה לפדיון) יפסיד רק את הפרשי התשואה האלטרנטיבית, קרי, הוא קנה ב- X תשואה ורץ עימה לאורך Y שנים כל הדרך לפדיון, לעומת מצב שבו היה קונה במועד מאוחר ומקבל תשואה גבוהה יותר. אבל זו חוכמה לאחר מעשה, כי המשקיע שהתעכב בקניית האג"ח ורכש אותו במועד מאוחר יותר עם תשואה גבוהה יותר, מה הוא בעצם עשה עם הכסף באותו פרק זמן שלא היה באג"ח (מתחת לבלטות, פק"מ "זחל"מ" בבנק ?).
4. כעת תורם של אותם אגח"ים קונצרניים, ונתמקד באותם 20 בעלי הדירוג והסחירות הגבוהים (בונד 20), ונניח כי פרמיית הסיכון שלהם ביחס לממשלתי המקביל, מאד נמוכה, מה יעשו אותם אגחי"ם ?,
סביר להניח שיתנהגו בדומה לממשלתי, אך עם שני הבדלים, ככל שרמת הריבית במשק תעלה, כך גם תגדל פרמיית הסיכון מכיוון שעלות הגילגול (גיוס חדש בכדי לממן תשלום אגחי"ם שהגיעו לפרעון) גם היא תעלה, כלומר- נטל המימון בחברות אלו יעלה וישפיע על הרווחיות. בצורה דומה תשפיע גם האינפלציה, כי ככל שתעלה, אותם קונצרניים יצטרכו להחזיר נומינלית, יותר כסף למחזיקי האג"ח, ושוב, זה דבר אשר ישפיע לרעה על הרווחיות שלהן. ונקודה אחרונה בעניין- ככל שהחברה ממונפת יותר (הון עצמי קטן יותר והון זר - התחיבויות זמן קצר וארוך גדול יותר, ביחס למאזן) כך השפעת עליה בריבית או עליה באינפלציה, תשפיע עליהן יותר חזק (ובאופן שלילי) מאשר על חברות בעלות מינוף נמוך שבהן מרכיב ההון העצמי גבוה יותר ביחס למאזן.

בסופו של יום- לדעתי המקום שאליו צריך להסתכל זה ה"פד" כי מה שעושה ברננקי משפיע על כל העולם, וכל עוד המצב הבטחוני אצלנו נמצא על אש קטנה ותחת שליטה (איראן, גרעין, לבנון, סוריה וכו'- לא חסרים חולרות בעולם) אזי התנהגות שוק האג"ח אצלנו תושפע בעיקר ממעשיו של בן-שלום.

נ.ב.
בטווחי זמן קצרים, בהחלט ייתכנו מימושים טכניים באג"חים, ומדוע טכניים, מכיוון שהרבה מאד כסף מושקע בארץ דרך קרנות 90/10 או 70/30 וכו', שהמשמעות היא כי על כל שקל שנכנס לבורסה (בעיקר ת"א 25/100) נכנסים 9.0 או 2.3 שקלים לאגחי"ם (ממשלתי + קונצרני), ובאותה מידה כשהכסף יוצא מהמניות, יותר כסף יוצא מהאגח"ים, זה כאילו "הזנב מקשקש בכלב" אבל זה קורה בד"כ בטווחי זמן קצרים, כשלאחריהם השוק נוטה לתקן את עצמו חזרה לרמת מחירים שמשקפת את ציפיות האינפלציה והריבית.

[אלון פיאדה]

יפה מאוד גיל, סקירה נכונה בהרבה הבטים.

אך בואו נבדיל בין משקיע בקרן למשקיע פרטי (שאליו אני כותב):

משקיע פרטי שם את כספו שאגחים ה"בטוחים". הוא לא מבין מח"מ, הוא רק מחפש חלופות לפק"מ שנותן אפס (כפי שנכתב למעלה).

הוא מסתכל על הממשלתיים ורואה כי ישנם ניירות שעשו עשרות אחוזים של רווח.

מה האדם הרציונלי חסר הידע בהשקעות עושה - הוא משקיע באותם ניירות שעלו משמעותית בלי להכבין שהם אינם יכולים לעלות עוד (תתפלאו לשמוע עם כמה אנשים אני מדבר שמביעים בדיוק את מחשבה זו).

מה קורה- הוא נכנס למחמים הארוכים.

כעת נקח תרחיש שבוא יש 3-4 העלאות רצופות של ריבית, או לחלופין שהריבית תועלה לאורך חצי שנה באחוז נוסף - די ראלי - זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה.

פתאום הריבית במשק תיהיה גבוהה מהריבית באגחים הארוכים שיצטרכו לחזור ולהסחר בתשואות שהיו טרום המשבר - 3-4% ולאמינוס אחוז עד אחוז.

אותו משקיע פתאום ימחוק 25-30% על ההשקעה שלו, אם לא יגיב כלל - כי זהו הכיוון. אג"ח עם פארי של 105-110 שנסחר עם מחיר שוק של 150-160 ימחוק בדיוק את זה בסוף התהליך!

אם זה יקרה מהר מדי, הוא לא יוכל לממש בדרך בהפסד (אותם אנשים רואים הפסד של 5% כאסון וזה יכול לקרות ביומיים), אם זה יהיה בזחילה והוא יחכה לתיקון שלא יבוא, הוא ימצא עצמו ממשיך להפסיד.

מה עושה המשקיע - מרגיש שדפקו אותו (שוב) ומושך את הכסף - מה שמוביל לעוד ירידה ועוד משיכות.

כעת כאשר מדברים על הצד השני - המוסדי או הקרנות של אנשים.

שם זה יהיה פחות מורגש בהתחלה, אך בסוף תגיע ההדרדרות במחיר השוק של האגחים הבטוחים. כלומר הקרנות יכולות פוטנצאלי למחוק קרוב ל- 20% באילו שנחשבות למסוכנות (30\70) ומעל 20% , שוב בבטוחות (90\10).

זה יוביל למשיכות כפי שצויין - שיובילו לעוד ירידות. משם הדרך של ההשפעה של האגח הבטוח על שוק המניות גם הוא קצר (כפי שתיארתי בעבר בצאט).

דרך אגב אני מדבר על הממשלתיים הארוכים כי הם דוגמה מובהקת לכך, אך גם הקצרות וגם הקונצרניות יפגעו באותה מידה.

מה שחשוב לזכור הוא כי מי שמשקיע באותם ניירות בטוחים מראש לא יכול לספוג הפסד של 5-10%. אני יכול לתת כדוגמה את השאלות הבעולות והתכתובות השונות שמגיעים אלי כאשר אג"ח בטו פתאום "צולל" 2% ביום - השמיים נופלים...

-------------

דרך אגב יש מי שיטען כי הדבר יעשה באיטיות והעלאות בריבית יהיו מתונות כך שלא נרגיש את ההשפעה של זה ע להשוק.

אני אומר יכול להיות בהחלט שכך יהיה, אך יש לשים לב לשני דברים:

(1) בעבר הקרוב הנגיד ביצע העלאות על בסיס חודשי - דו-חודשי ולכן אם יחזור לעשות זאת מאוד יכול להיות כי יעלה את הריבית ב- 2% תוך שנה בודדת - וזה לא איטי כלל כאשר לוקחים בחשבון שזה ימחוק 20-30% מהקרן של אנשים מסויימים באותה שנה!

(2) גם אם יהיה איטי ולא ישפיע על השוק - אותם אנשים אכן יאבדו בסופו של דבר את האחוזים המדוברים מהקרן שלהם. למעשה אם זה יהיה מספיק איטי זה יהיה לא מורגש, אך עדיין התרחש - אז למה לנו להיות באותם ניירות מההתחלה?!?

[Enter]

אם לא להיות באותם ניירות כפי שאתה אומר,אז היכן כן להיות ?

כאחד שלא מוכן לקחת שום סיכון היכן להיות היום ?

לדוגמא קרן איביאי מקמ פלוס ? או קרן כספית ? היכן ?

[אלון פיאדה]

אם אתה לא רוצה לקחת כלל סיכון המקום הטוב ביותר להיות בו זה בפקדונות - חסר סיכון לחלוטין...

אך בכל הרצינות, כאשר שוק האג"ח הבטוח מנופח, ושוק המניות ושוק האג"ח הקונצרני אינם מהווים עבורך חלופה - הדבר אכי טוב שאתה יכול לעשות זה לשים את הכסף בהשקעות לטווח קצר.

מק"מים, פקדונות, ואגחים עם מח"מ של חצי שנה עד שנה - זוהי החלופה שלך!

כן לא תעשה רווח, אך תשמור על הקרן. הסיכון שאתה לוקח הוא אפס (מדינת ישראל תשלם את החוב - אם לא זה יהיה הבעיה האחרונה שלך).

נכון בשנה עד השנתיים הקרובות לא תעשה רווח, יכול להיות שאם האינפלציה תיהיה מעט גבוהה - אפילו תשחוק מעט את הקרן. אך לאחר שהריבית תעלה תוכל לשוב לניירות הבטוחים.

כמובן שאני לא ממליץ על כך, אך אני מבין שיש אנשים עם אפס סובלנות להפסד ושאינם מוכנים לקחת כלל סיכון.

חשוב לזכור כי בהשקעות חסרות סיכון לחלוטין מקבלים את ריבית השוק. ריבית השוק היום נמוכה- ולכן בהשקעה חסרת סיכון זה מה שתקבל... אין מה לעשות, למעט להמתין בצד...