בוא ננסה לחשוב מה צפוי לאגח"ים מתוך נקודת ראיה של נכס חסר סיכון:
1. לישראלי, תושב הארץ, אשר חי כאן בהווה ומתכוון לחיות גם בשנים הבאות, הנכס שיש בו הכי מעט גורמי סיכון זהו אג"ח ממשלתי צמוד עם מח"מ קצר, והבאים בתור אחריו הם אותם אגח"ים רק עם מח"מ הולך ומתארך.
2. ממשלתי צמוד עם מח"מ בינוני (4-5 שנים) אדיש לאינפלציה, כמעט אדיש לסיכון של אי תשלום (אם המדינה שלנו לא תשלם את חובותיה לאזרחיה, המצב יהיה באמת חמור, וכנראה שלמרבית אזרחי המדינה יהיו בעיות יותר קשות מאובדן השקעותיהן באג"ח ממשלתי), והדבר העיקרי שיכול להשפיע על התשואה לפדיון זה גובה הריבית במשק (וגם האינפלציה הצפויה, אבל פחות, ואם כבר אז במחמ"ים הארוכים)
ככל שהריבית תעלה בטווח הקצר, יעלו עימה ציפיות הריבית גם לטווח הארוך (עד גבול מסויים, שממנו תיתכן דווקא התהפכות שיפוע התשואות), ועל כן ערכן של האג"ח הנסחרות יירד בהתאם ע"מ לייצר תשואה המתאימה לרמת ריביות גבוהה יותר.
3. במקרה כזה, למי שסוחר באג"ח יכולים להיגרם הפסדים הוניים (ירידה בערך האחזקה שלו באג"ח), אולם מי שמחזיק את האג"ח עצמו עד לפדיון (לא בתעודות סל) לא יפגע והתשואה הממוצעת שלו תהיה זו אשר הייתה במועד הרכישה.
אותו משקיע (אחזקה לפדיון) יפסיד רק את הפרשי התשואה האלטרנטיבית, קרי, הוא קנה ב- X תשואה ורץ עימה לאורך Y שנים כל הדרך לפדיון, לעומת מצב שבו היה קונה במועד מאוחר ומקבל תשואה גבוהה יותר. אבל זו חוכמה לאחר מעשה, כי המשקיע שהתעכב בקניית האג"ח ורכש אותו במועד מאוחר יותר עם תשואה גבוהה יותר, מה הוא בעצם עשה עם הכסף באותו פרק זמן שלא היה באג"ח (מתחת לבלטות, פק"מ "זחל"מ" בבנק ?).
4. כעת תורם של אותם אגח"ים קונצרניים, ונתמקד באותם 20 בעלי הדירוג והסחירות הגבוהים (בונד 20), ונניח כי פרמיית הסיכון שלהם ביחס לממשלתי המקביל, מאד נמוכה, מה יעשו אותם אגחי"ם ?,
סביר להניח שיתנהגו בדומה לממשלתי, אך עם שני הבדלים, ככל שרמת הריבית במשק תעלה, כך גם תגדל פרמיית הסיכון מכיוון שעלות הגילגול (גיוס חדש בכדי לממן תשלום אגחי"ם שהגיעו לפרעון) גם היא תעלה, כלומר- נטל המימון בחברות אלו יעלה וישפיע על הרווחיות. בצורה דומה תשפיע גם האינפלציה, כי ככל שתעלה, אותם קונצרניים יצטרכו להחזיר נומינלית, יותר כסף למחזיקי האג"ח, ושוב, זה דבר אשר ישפיע לרעה על הרווחיות שלהן. ונקודה אחרונה בעניין- ככל שהחברה ממונפת יותר (הון עצמי קטן יותר והון זר - התחיבויות זמן קצר וארוך גדול יותר, ביחס למאזן) כך השפעת עליה בריבית או עליה באינפלציה, תשפיע עליהן יותר חזק (ובאופן שלילי) מאשר על חברות בעלות מינוף נמוך שבהן מרכיב ההון העצמי גבוה יותר ביחס למאזן.

בסופו של יום- לדעתי המקום שאליו צריך להסתכל זה ה"פד" כי מה שעושה ברננקי משפיע על כל העולם, וכל עוד המצב הבטחוני אצלנו נמצא על אש קטנה ותחת שליטה (איראן, גרעין, לבנון, סוריה וכו'- לא חסרים חולרות בעולם) אזי התנהגות שוק האג"ח אצלנו תושפע בעיקר ממעשיו של בן-שלום.

נ.ב.
בטווחי זמן קצרים, בהחלט ייתכנו מימושים טכניים באג"חים, ומדוע טכניים, מכיוון שהרבה מאד כסף מושקע בארץ דרך קרנות 90/10 או 70/30 וכו', שהמשמעות היא כי על כל שקל שנכנס לבורסה (בעיקר ת"א 25/100) נכנסים 9.0 או 2.3 שקלים לאגחי"ם (ממשלתי + קונצרני), ובאותה מידה כשהכסף יוצא מהמניות, יותר כסף יוצא מהאגח"ים, זה כאילו "הזנב מקשקש בכלב" אבל זה קורה בד"כ בטווחי זמן קצרים, כשלאחריהם השוק נוטה לתקן את עצמו חזרה לרמת מחירים שמשקפת את ציפיות האינפלציה והריבית.