מאקרו, אגרות חוב וריביות

> ה-Fed מודיע על הרכישה של 105 מיליארד דולר בחודש נובמבר.
> סדרי עולם - הריבית על המשכנתא ל-30 שנה הפכה להיות יותר זולה מאשר איגרת החוב של ממשלת ארה"ב.
> פגישת ה-G20 - הטוב והרע.
> דירוג החוב של סין ממשיך לטפס ועלה לכדי 'Aa3' עם אופק חיובי. איפה סין ואיפה ספרד..
> הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מפרסמת את הדוח השנתי.


ה-Fed מודיע על רכישה של 105 מיליארד דולר בנובמבר
בשונה מהמהלך שהחל בדצמבר 2008, הפעם הודיע הבנק המרכזי האמריקאי כי הוא מתכוון לרכוש איגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלת ארה"ב בסך של 105 מיליארד דולר (70 מיליארד דולר כסף חדש ועוד 35 מיליארד דולר מתשלום קרן על אחזקת ני"ע) בחודש נובמבר (בפועל, מה-12 לנובמבר ועד ה-10 לדצמבר).

סך הרכישה תבוצע ב-18 מהלכים הפרוסים על פני חודש זה. כלומר, כמעט בכל יום יימצא ה-Fed בשוק. השוק קיבל דיווח זה בשמחה רבה ואיגרת החוב לטווח של 10 שנים, אשר נסחרה לפני הדיווח בתשואה לפדיון של 2.77%, נסחרה לאחריו בתשואה לפדיון של 2.62%, כלומר ירידה של 15 נ"ב.

ברכות ל-Fed – המדיניות מצליחה
לראשונה אי פעם, רוכשי דירות בארה"ב יכולים לקבל משכנתא לטווח של 30 שנה במחיר שהוא זול יותר מאשר התשואה שניתן לקבל על רכישה של איגרת חוב של ממשלת ארה"ב לטווח זהה. הריבית על המשכנתא לטווח של 30 שנה ירדה השבוע לרמה של 4.17%, כאשר מנגד, נרשמה עלייה של התשואה לפדיון בריבית ל-30 שנה, לכדי 4.245%, כלומר פער שלילי של 7.5 נ"ב.

ברור לכל, כי תוצאה זו היא מעוותת ואינה מציאותית. לשם המחשת העיוות, די אם נתבונן במחירים והחלופות, מנקודת ראות של בנק, אשר אמור לבחור כיצד להשקיע את הונו: (א) מימון נדל"ן או (ב) רכישת UST.

לפי המחירים בשוק, האזרח האמריקאי והבתים חסונים יותר מאשר הממשלה האמריקאית (אשר תמיד יכולה להדפיס דולרים).

אם בארה"ב הכול ורוד, אזי באירופה הרבה פחות. בשבוע האחרון התגבר החשש מפני המדינות הפריפריאליות האירופיות. הדבר בא לידי ביטוי בהמשך התרחבות של פרמיות ה-CDS של מדינות אלו. ישנן שמועות כי גורמים רשמיים באיחוד האירופי דוחקים באירלנד לבצע מהלכים אשר יביעו לרגיעה בשווקים הפיננסים.

כך, פרמיות ה-CDS לחוב של 5 שנים נקוב באירו בפורטוגל בספרד, אירלנד, ויוון טיפסו בשבוע שחלף ב-33 נ"ב, 29 נ"ב, 18 נ"ב, ו-15 נ"ב, בהתאמה.

על רקע החשש מפני המדינות, דווקא רמת האמון בסקטור הקונצרני האירופי התחזקה בשבוע האחרון. לראיה מחירי הביטוח כנגד אירוע של חדלות פירעון של בנקים אירופיים ירד השבוע. לראיה, מדד Markit iTraxx Financial רשם ירידה של 8.5 נ"ב לכדי 139.5 נ"ב. ירידה זו הייתה החזקה ביותר בחודשיים האחרונים. מדד ה-ITraxx ל-50 החברות האיכותיות פחת ב-3 נ"ב במהלך השבוע.

בסיכום שבועי נרשמו הפסדי הון בשוק איגרות החוב העולמי. כך, התשואה לפדיון על ה-UST ל-10 שנים ול-2 שנים עלתה ב-26 נ"ב ל- 2.787% וב-14 נ"ב ל-0.503%. חשוב לציין, כי השבוע התרחש מהלך שלא ראינו תקופה ארוכה מאוד בו הציפיות למועד עליית הריבית ראשונה ה-Fed התקרבו, ואף בצורה די משמעותית, משלהי 2012 לראשיתה. (ראה תרשים).

גם בשווקים האירופים נרשמו הפסדי הון כאשר התשואה לפדיון על האג"ח של ממשלת גרמניה עולה ב-10 נ"ב ל-2.514% והתשואה לפדיון על האג"ח של ממשלת אנגליה לטווח דומה עולה ב-24 נ"ב לכדי 3.213%.

גם לאחר הפסדי הון אלו, אנו ממשיכים לנקוט בגישה לפיה מחירי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, ובעיקר אלו בטווחים הארוכים, הם יקרים למדי . על כן, אנו מצפים לכדי הפסדי הון נוספים בטווח של 12 החודשים.

פגישת ה-G20 הטוב והרע
השבוע התקיימה בסיאול (קוריאה הדרומית) פגישה שערכה יומיים, בה נכחו ראשי 20 המדינות הגדולות בעולם (G20). בין המשתתפים היה גם נשיא ארה"ב, ברק אובמה.
להלן הנקודות המרכזיות מההצהרה המשותפת, אשר פורסמה לאחר המפגש:

• הצעדים למניעת מיתון גלובלי הניבו תוצאות ברורות. עם זאת, עדיין הסיכון קיים. במיוחד, על רקע הצמיחה הלא שוויונית ברחבי העולם, היוצרת תמריץ לסטייה מפתרונות גלובליים ולנקיטת מהלכים לא מתואמים.

• ה-G20, יפתחו מערכת אינדיקטורים שמטרתה היא לזהות עיוותי מסחר משמעותיים, אשר מצריכים מהלכי מנע ותיקון. ההערכה הראשונה צפויה להתפרסם בעוד שנה.

• המדינות מתחיבות "לנוע" לכיוון כלכלת שוק תוך שהן מאפשרות למטבעותיהן גמישות רבה יותר.

• המדינות המתקדמות, וגם אלו שלהן יתרות מט"ח גדולות, יעקבו אחר תנועתיות יתרה ולא מסודרת בשוקי המטבעות. זאת, בכדי להפחית את הסיכון של תנועות יתר בשוקי ההון, אשר מהוות מנת חלקם של מספר שווקים מתעוררים.

• המדינות יתנגדו לביצוע מהלכי פרוטקציוניזם, בכל צורותיהם, וגם יבטלו מהלכים שבוצעו על ידיהן.

קוראנו הוותיקים יודעים שאנו בדרך כלל נוטים שלא לייחס חשיבות לפגישות אלו, שהן מלאות חשיבות עצמית וחסרות תוכן אמיתי. גם הפעם אין שינוי מהותי בהערכתנו.

עם זאת, ובמיוחד על רקע מלחמת המטבעות המתפתחת בעולם, חשוב להכיר את תוצאות המפגש הטובות ואלו שהן פחות מוצלחות.

החדשות הטובות – אם נתחשב במתיחות הקיימת בעולם, אין ספק כי יש כאן מסמך מאוד נהיר ומדויק בצורת העברת המסר. זאת, לעומת ההצהרות המעורפלות שנמסרו בפגישות דומות בעבר. אולי, תחושת הדוחק בכל האמור לגבי חוסר האיזונים הקיימת בעולם (ארה"ב מול סין) היא זו שהביאה לכך.

ומכאן, לחדשות הפחות טובות. בפועל, אף ראש מדינה לא יקום מחר בבוקר וישנה במשהו את צורת ההתנהלות הכלכלית של מדינתו. אולי החשוב מהמצער מכל, הסינים ימשיכו לנהל את היואן.

דירוג החוב של סין ממשיך לעלות
בעוד שמדינות במערב נאנקות תחת גירעונות ממשלתיים אדירים, חובות גבוהים ומצטברים, סוכנות דירוג האשראי Moody's העלתה השבוע את דירוג החוב של סין מ-'1A' (השקול ל-'+A' של S&P) ברמה אחת ל-'3AA' (השקול ל-'-AA' של S&P). זוהי הרמה רביעית בסולם דירוג החוב. יתר על כן, מעניקה Moody's אופק חיובי לרמת החוב של סין. כלומר, בעוד מספר חודשים לא מן הנמנע כי תחול העלאת דירוג נוספת. נציין, כי גם דירוג החוב של הונג קונג הועלה (פעם שנייה בתוך חודשיים) וכעת הוא עומד על '1Aa' שהיא הדרגה השנייה (שקולה ל-'AA+' של S&P).

בהודעה על העלאת הדירוג מנמקת הסוכנות כי הכלכלה הסינית גילתה גמישות בכל האמור למשבר האחרון והצפי הוא להמשך צמיחה חזקה. האופק החיובי נובע מהערכת Moody's לכך שגם בטווח הבינוני שתשתמר היציבות בכלכלה הסינית.

במיוחד, מעודדים ב-Moody's מכך ההנהגה הסינית הצליחה לשמר יציבות המשק, על רקע סכנות האשראי בשנת 2009. יתר על כן, גם ההרחבה הפיסקלית שנעשתה בשנה זו לא הביאה לפריצה של מסגרות התקציב והגירעון צפוי להגיע לרמה של 3% מהתוצר, הן השנה והן בשנה הבאה.

ב-Moody's צופים לצמיחה בשיעור של 10% השנה ובגובה של 9%-8% בשנת 2011. לפי Moody's, הסכנה המרכזית לסין, כרגע, היא מגיעה מתחום סחר החוץ והמתיחות הגדלה עם שותפות הסחר שלה, על רקע חולשתו של היואן הסיני.

חשוב לציין כי במקביל למהלך זה, הועלה הדירוג גם 3 מוסדות פיננסים: China Development Bank, Export-Import Bank of China and Agricultural ו-Development Bank of China. לשלושת הבנקים, הועלה הדירוג, בצורה דומה להתפתחות שנרשמה בדירוג המדינה. כמו כן, תחזית הדירוג בשלושתם היא חיובית גם כן.

בתוך כך, המשיכו השבוע להתפרסם הנתונים המרהיבים לפעילות במשק הסיני. כך פורסם כי הייצוא התרחב ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר ב-22.9%, בעקבות 25.1% בספטמבר. כמו כן, עודף הייצוא הסתכם ב-27.2 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-17 מיליארד דולר לפני חודש ולעומת הערכת השוק לכדי 25 מיליארד דולר. כמו כן, דווח כי המכירות הקמעוניות צמחו בשנה שחלפה עד אוקטובר בשיעור של 18.6%, כאשר הייצור התעשייתי גדל בתקופה דומה ב-13.1%.
איפה סין ואיפה ספרד...

הדוח השנתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה - הערכות לשוק האנרגיה העולמי
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) פרסמה השבוע את סקירתה השנתית, המכילה הערכה לאופק של 25 שנים, בתחום האנרגיה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית היא ארגון בינלאומי אשר נוסד ב-1974 לאחר משבר האנרגיה העולמי. הגוף מאגד בתוכו 28 מדינות מפותחות.

מהסקירה עולה כי הביקושים לנפט יגדלו עד 2035 ב-50% יותר מאשר קצב התרחבות היצע הנפט בתקופה זו. כתוצאה, מחיר הנפט יגיע ל-113$ לחבית (במחירים קבועים). השימוש בנפט יעלה ל-99 מיליון חביות ביום ב-2035, 15 מיליון חביות ליום יותר מאשר 2009. העלייה בביקושים תבוא בעיקר מצד המדינות שלא חברות ב-OECD, כאשר את עיקר הביקושים תוביל סין. במדינות החברות ב-OECD תרשם ירידה צנועה בביקושים לנפט.

אופ"ק (קרטל המדינות המייצא נפט השולט על כ-75% מעתודות הנפט בעולם) יגדיל את ייצוא הנפט שלו פי אחד וחצי עד שנת 2035. מחירי הנפט לא צפויים להגיע אל השיא שלהם עד שנת 2035 לפי ה-IEA אך הם יהיו בקרבת השיא בשנים אלה.

בתחום הגז, הביקוש בעולם צפוי לגדול ב-44% עד שנת 2035 (קצב שנתי של 1.4%). יותר משישית מהתרחבות הביקושים לגז עד שנת 2035 תעשה על ידי סין בלבד, אשר הביקוש לגז במדינה זו צפוי להתרחב בכ-6% בשנה. השימוש בגז צפוי לגדול עוד יותר במקרה של הטלת הגבלים על השימוש בפחם, כך שפוטנציאל התרחבות הביקושים לגז גדול עוד יותר מהתחזיות. ה-IEA צופה כי עד 2035 המסחר בין המדינות החברות בארגון יגדל ב-80%.

הביקושים לחשמל צפויים להמשיך לגדול בקצב הגבוה ביותר מאשר כל מקור סופי אחר של אנרגיה. ה-IEA צופה כי עד שנת 2035 יצמחו בעולם הביקושים ב-75% (קצב של 2.2% בשנה). כאשר צפויה צמיחה של כ-80% בשנים אלה במדינות שלא חברות בארגון ה-OCED. הביקוש לחשמל בסין יגדל בשיעור חזוי של 300% כאשר ב-15 שנים הבאות הסינים צפויים להוסיף תחנות כוח נוספות אשר לבדן, יוכלו לספק את כל החשמל הדרוש בארה"ב כיום.

עד שנת 2035 צפוי המשך השקעה במציאת מקורות חדשים ליצירת חשמל, בעיקר מקורות המייצרים פחות זיהום באוויר. דבר זה נובע ממחירי הדלקים המתייקרים ומכוחות פוליטיים אשר קוראים לשמירה על הסביבה. עם זאת הפחם והגז הטבעי צפויים עדיין להיות המקורות העיקריים להפקת חשמל בתחנות הכוח. עם זאת, חלקם היחסי צפוי לרדת עד שנת 2035 ל-55% מ-68%. את המקום של מקורות אלה צפוי לתפוס מקורות אנרגיה חדשים ואנרגיה אטומית.

מקורות האנרגיה החדשים (כולל ביו-דלקים) ימומנו בעיקר על ידי המדינות. ה-IEA צופה כי התמיכה במקורות אלה תגדל מ-57 מיליארד דולר ב-2009 ל-205 מיליארד דולר ב-2035 (במחירים קבועים). כ-0.17% מהתוצר העולמי הצפוי בשנה זו.