כידוע, סטנלי פישר היה המנחה של בן ברננקי בעבודת הדוקטורט שלו בMIT. לא בטוח שפישר היה מעניק לתלמידו את הציון עובר אם היה יודע שלימים הוא עומד להקשות מאוד על חייו. תוכנית "ההקלה המוניטרית" השנייה שהושקה השבוע על ידי הנגיד האמריקאי תכביד מאוד על הנגיד הישראלי, בדומה לנגידים רבים אחרים, במשימתו לייצב את המשק המקומי. בנק ישראל הביע בשבוע שעבר מספר פעמים את דאגתו הרבה מהאיומים שנשקפים למשק מכיוונו של ענף הנדל"ן. בדו"ח האינפלציה שהתפרסם בשבוע שעבר מונה הבנק את הריבית הנמוכה לצד ההיצע הנמוך כסיבות העיקריות שליבו את גל העליות במחירי הדירות. הבנק ציין גם שהוא לא ייתן לשוק הנדל"ן להתפתח למצב בועתי ויעשה כל שיוכל על מנת למנוע הגעה למצב כזה.
בנוסף, ראוי לקרוא את נאומו של פישר במועדון המסחרי מיום שישי על מנת להבין שהנושא נמצא עתה בראש סדר היום של הבנק המרכזי. בממשלה מסכימים לדברי הנגיד, אבל זה פחות או יותר כל מה שנעשה בנושא. גם אם הממשלה תגיש תוכנית אמיתית ומקיפה, השפעתה תורגש רק בטווח הארוך, מה שמותיר את בנק ישראל כבודד במערכה בזמן הקרוב. מה נשאר בארסנל הכלים של פישר בהתמודדות הקשה הזו? לא הרבה. כמעט כל הצעדים שקשורים במתן הלוואות (הון עצמי, ריבית משתנה וכו') כבר מוצו ולמעשה, הכלי היחיד שנשאר זה הריבית. אבל כזכור, יש בעיה בהעלאת הריבית, מפני שלימדו אותנו שהגדלת פער הריביות תחזק את המטבע המקומי ותקשה על רווחיות היצוא.
ובדיוק בנקודה הבעייתית הזו נכנס ברננקי לתמונה. ברננקי מבטיח להציף את העולם בעוד 600 מיליון דולר שככל הנראה לא יתרמו לחוזקו של הדולר. כפי שניתן היה לראות התגובה הראשונית לאחר ההודעה הייתה היחלשות המטבע האמריקאי בכל העולם. ואם הבנק המרכזי האמריקאי אינו תומך בדולר, האם סביר להניח שבנק ישראל (או כאמור, בנקים רבים אחרים) יצליח לעשות זאת בעצמו ? כנראה שלא. וכך המלכוד המפורסם של בנק ישראל הופך להיות מסובך יותר ויותר.
כל זה כלל לא מפריע לשוקי האג"ח בארץ להמשיך להנות ממגמה חיובית. הרי מה הקשר בין ציפיות אינפלציה שכבר מזמן חרגו מהיעד, שוק נדל"ן רותח ותשואות של אגרות חוב? יתרה מכך, בימים האחרונים היינו עדים לתופעה על טבעית שבה תשואות אגרות החוב יורדות תוך עלייה בציפיות האינפלציה !!! ברוך בואכם ל"כלכלה החדשה". לצעירים שבינינו, נספר שהמונח נולד בגאות של תחילת העשור שבה ניתן היה לשמוע צידוק למחירים הלא הגיוניים של מניות הטכנולוגיה בטענה שזו ה"כלכלה החדשה". איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. אין "כלכלה חדשה". יש רק כלכלה אחת. ובמוקדם או במאוחר היא תשוב. במילים אחרות : שוק אגרות החוב נסחר במחירים של "כלכלה חדשה". אנחנו ב"אפסילון" נחזור לשוק האג"ח כשתחזור "הכלכלה הישנה".
הבה נחזור ל QE2 ולתלמידו הסורר של פישר. בסקירתו החודשית כינה ביל גרוס (שיש המכנים אותו: שר האוצר האמיתי של ארה"ב) את המדיניות הכלכלית בארה"ב (הן המוניטרית והן הפיסקלית) "פונזי" (ותודה למיידוף שבזכותו אנחנו מכירים את המושג הזה). גרוס טוען שמרוב שהפוליטיקאים עסוקים בבחירות ובשמירה על כיסאם, הם שוכחים את המטרה שלשמה הם נשלחו לבתי הנבחרים. הרפורמות המבניות שכל כך נחוצות בכלכלה האמריקאית נזנחות לטובת מדיניות חסרת חזון ואופק, כזו שלא תעורר את כעסו של ציבור הבוחרים. ברננקי מצידו חושש שללא פעולה מתאימה, הכלכלה תשוב להתכווץ ולכן הוא ממשיך לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד שלטענתו של גרוס, היא אינה יותר מאשר תוכנית פונזי בחסות הממשלה.
הצפת השוק, שמוצף גם כך בנזילות, בעוד מזומנים לא תסייע לכלכלה בטווח הארוך ולא תפתור את בעיות הגרעון, תשתיות ועוד בעיות מבניות שדורשות טיפול דחוף. אבל היא כן תעשה דבר אחר : היא תתמוך בשוק המניות ובמידה מסוימת גם בשוק האג"ח. ברננקי כתב לאחר הצגת התוכנית ב"וושינגטון פוסט" כי היא תסייע לעליית מחירי נכסים (מניות) ובכך תשפר את תחושת הביטחון של המשקיעים (תחושת העושר), שאז אולי ייאותו לפתוח את הארנק ולהתחיל לבזבז. מה ?????? נגיד הבנק המרכזי הגדול בעולם מדפיס כסף על מנת שמחירי הנכסים יעלו ? לא מאמינים ? קבלו את הציטוט מהעיתון : higher stock prices will boost consumer wealth and help increase confidence, which can also spur spending.
איזה כיף, יש פונזי בשוק. לא סתם פונזי, פונזי חוקי. בצעדו האחרון, הפד מבטיח לנו ריבית אפסית לעוד הרבה זמן, נזילות אדירה, סיכוי טוב להיחלשות הדולר (מה שיסייע מאוד לחברות היצואניות האמריקאיות) וכמובן מימון מאוד זול, הן לחברות והן לפרטיים. הרי ברור שכל הצעדים הללו ידחפו את המשקיעים להגדיל יותר ויותר את רמת הסיכון של התיקים מפני שגם המשקיע ההדיוט מבין שאחזקה ממושכת באגרות חוב בתקופה שבה הריבית נמוכה הינה בעלת תוחלת רווח אפסית.
חברים, הדקו את החגורות, אנחנו ממריאים. ברור שלא ניתן לדעת בשלב זה כמה זמן תארך הטיסה, אבל טעימה קלה ממה שצפוי לנו בזמן הקרוב קיבלנו ביומיים שלאחר פרסום התוכנית שבהם שוק המניות/סחורות עלו בחדות לצד היחלשות של הדולר. כך, בתמיכת הממשל, שוק המניות עומד ליהנות מרוח גבית חזקה מאוד. וכפי שקורה בדרך כלל, בשלב כלשהו גם המשקיעים הסולידיים ביותר מתחילים "להישבר" ולהצטרף למגמה, מה שעלול להביא לעלייה של מחירי הנכסים מעבר לשוויין האמיתי. אנחנו עוד לא שם. אבל יש סיכוי לא רע שנגיע לשם.
לפני שאתם רצים לקנות מניות באשראי (בדיחה רעה, שלא תעיזו), חשבנו שיהיה בכל זאת טוב אם נציע קצת מיקוד לתיק המנייתי. הביטו על הגרף המצורף. בגרף מתוארת תשואת המניות בפילוח לפי מקורות הכנסה של החברות מסוף אוגוסט. מדד כל המניות באותה תקופה עלה ב 14.33%, כאשר החברות שיותר מ 50% מהכנסתן הגיע מחוץ לארה"ב עלה ב 17.55%, ואילו החברות שכל פעילותן מרוכזת בארה"ב הניבו תשואה של 10.36%.
רציתם DECOUPLING ? קיבלתם. החברות שהשכילו להפנות יותר ויותר משאבים לכיוון השווקים המתעוררים, מרוויחות יותר. על המגמה הזו אנחנו כותבים כבר כמה שנים, וכפי שזה נראה כרגע, המגמה הזו תלך ותצבור תאוצה. לכן אנחנו נמשיך לשמור על חשיפה גבוהה למניות, תוך שימת דגש על חברות שנהנות מהמגמות הגלובליות העיקריות : שווקים מתעוררים, סחורות וכו'.
מה יכול לשבש את ה"תוכנית" הזו? אם פתאום יתחילו לצוץ להם נתונים טובים, בדומה לאלו שפורסמו ביום שישי שהצביעו על עלייה במספר המועסקים וכן עלייה מפתיעה באשראי הצרכני. נתונים טובים עלולים לגרום לפד לסגת מתוכניתו ולשנות אסטרטגיה. אבל עד אז, כיף גדול.
נכתב ע"י עידן אזולאי,מנכ"ל אפסילון בית השקעות בע"מ