2013 - תחזית

מפעם לפעם עלה כאן נושא הדפסת כסף ע"י הבנקים המרכזיים בכלל והפד בפרט , ודר"כ בהקשר "השמים עומדים ליפול". אני יודע כי ל"מזהיר" תמיד יותר קל - הוא לא צריך לספק יותר מדי הסברים מדוע יהיה רע, הוא גם לא נוקב במסגרת זמן לתחזית. אם הוא צודק - הרי נולד לנו גאון פיננסי. אם הוט טועה - מי בכלל זוכר? כי כולם חוגגים רווחים.

מכיוון שהיו לא מעט מ"זהירים" אנסה לתת את חוות הדעת היותר אופטימית שאני מחזיק בה, אנסה להסבירה בלשון פשוטה ככל האפשר (תוך "הקרבת" הדיוק הלא ממש מהותי) , ואסתכן בקביעת טווח זמן - שנת 2013.
אני ער כי "הנבואה ניתנה לשוטים" אך אינני מתייחס לדעתי כנבואה אלא כתסריט בעל הסבירות הגבוהה ביותר להתרחש, בהינתן שאין ארועים חיצוניים (לכלכלה העולמית) חריגים .

אעשה זאת במספר חלקים, על מנת להשאיר מקום לדיון .

נתחיל בבסיס -

מי מדפיס כסף? - משרד האוצר. באמצעות בית דפוס.

אז כיצד הבנק המרכזי "מדפיס כסף"? -מכיוון שרובו המוחלט של הכסף הוא אלקטרוני הבנק המרכזי "יוצר" הכסף מהאויר ע"י הגדלת המאזן שלו - לדוגמא - הפד קונה אגח ממשלתיות של ארה"ב - מהיכן הוא מביא הכסף לרכישה? - מהאויר, הוא פשוט רושם אצלו בספרים תחת סעיף "מזומנים" איזה סכום שהוא רוצה , מעביר אותו לממשלה ומקבל אגח. הממשלה לוקחת הכסף ומבזבזת אותו.

למה בכלל בנק מרכזי מדפיס כסף? - הבנק המרכזי מדפיס כסף כדרך להגדיל את הנזילות (כמות הכסף) בשוק, שצריכה לגדול ככל שהמשק (תוצר לאומי גולמי [תל"ג]) גדל - זה תהליך נורמלי שמתרחש כל הזמן.

אז איפה הבעיה? - הבעיה היא שהבנק המרכזי התחיל להדפיס כמויות עצומות של כסף - כמה ? המאזן של הבנק המרכזי גדל מ- 800 ביליון דולר לפני המשבר ל - 3.6 טריליון.

מדוע הוא עושה זאת? - התפקיד של הפד הוא כפול - למנוע אינפלציה ולדאוג לתעסוקה. הדרך שבה הוא ממלא את תפקידו נקראת מדיניות מוניטארית (ניהול הכסף) והוא פועל בשתי דרכים עיקריות - קביעת שערי ריבית והדפסת כסף. כל כלכלה מודרנית חווה מחזורי גאות ושפל והבנק המרכזי מנסה "להחליק" את המחזור ע"י שערי ריבית - כשיש הרבה ביקושים, כולם רוצים לקנות ולהשקיע - הוא מעלה את הריבית לטווח קצר על מנת לייקר את האשראי - להוריד את כמות הכסף כך שהביקושים יקטנו. אם הביקושים ממשיכים - המחירים מתחילים לעלות = אינפלציה , שערי הריבית ימשיכו לעלות, עד שתגיע רמה של יציבות מחירים.
בשפל - מיתון , הבנק פועל הפוך - הוא מוריד את הריבית, מגדיל את הנזילות בשוק כדי לעודד השקעות וצריכה - אם לא יעשה כן - הירידה בביקושים תביא לפיטורים, עליה באבטלה - והמנדט של הבנק זה לשמור על משק עם תעסוקה מלאה ככל האפשר.

נושא הריבית ברור - אבל איפה פה הדפסת טרליונים של דולרים? - ובכן, כאשר הבנק מוריד את הריבית ל - 0 אבל המיתון נמשך = האבטלה גבוהה . מה עוד נותר לעשות? - מתחילים לפעול להורדת הריבית לטווח ארוך - 10-30 שנה - זו הריבית שעל פיה בוחנים כדאיות של לקיחת משכנתאות, בניית מפעלים, הקמת תשתיות וכו' - אם המימון לטווח ארוך יהיה זול - יבוצעו הרבה השקעות = גידול בביקושים.

זו נקודה שחייבים להבין - הורדת ריבית לטווח קצר שעליה שולט הפד - משנה החלטות רכישה לטווח קצר = צריכה (ריבית על כרטיסי אשראי, רכישת רכב וכו') ומשפיעה גם על הריבית לטווח ארוך אך באופן חלקי ומוגבל. הורדת הריבית לטווח ארוך משפיעה על החלטות השקעה במשק .

אז כיצד מורידים ריבית לטווח ארוך? - זה פשוט - קונים אגרות חוב לטווח ארוך - אגרות חוב מגובות משכנתאות על מנת להוריד את הריבית על המשכנתאות ולספק וודאות למי שנותן משכנתאות כי יהיה ביקוש לחוב שהוא מגייס, והחוב יהיה זול - כך שהמשכנתאות יהיו זולות , וקונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו. ובשביל זה צריך כסף. והרבה.


עד כאן חלק ראשון

תודה על הכתבה מצויינת מקצועית וקלה להבנה

מבקש להעמיד טעות על דיוקה.

למען הגלוי הנאות אין לי השכלה כלכלית \ מנה"ס \ רו"ח \ משפטית.

כתבת: "

הפד קונה אגח ממשלתיות של ארה"ב - מהיכן הוא מביא הכסף לרכישה? - מהאויר, הוא פשוט רושם אצלו בספרים תחת סעיף "מזומנים" איזה סכום שהוא רוצה , מעביר אותו לממשלה ומקבל אגח. הממשלה לוקחת הכסף ומבזבזת אותו.

להלן צטוט ממסך ממשלתי (מצ"ב בהמשך): "

בשנת 2009, הפעיל בנק ישראל תוכנית לרכישת אג“ח ממשלתי בשוק המשני בהיקפים גדולים יחסית )18 מיליארד ש“ח(. התוכנית הופעלה תוך כדי התייעצות עם היחידה
לניהול החוב הממשלתי וחלק מרכישות האג“ח של בנק ישראל התבצעה באמצעות עושי
השוק הראשיים. "

http://www.ag.mof.gov.il/NR/rdonlyre...report2009.pdf

מה שקרה ב- 2009 הוא מפולת כללית בשוק ההון , אג"ח קונצרניות טובות נסחרו בלא מעט פעמים במחצית מערכן המתואם, אג"ח ושטרי הון בנקאים נסחרו לפעמים ב- 70% מערכם המתואם (אני זוכר אג"ח בנק מזרחי שנסחר ב- 70% מערכו), אג"ח ממשלתי נסחר בכ- 90% מערכו המתואם.

על מנת לעצור את ההשתוללות, בנק ישראל "הדפיס" כסף וקנה בכסף אג"ח ממשלתי בניכיון יש לשים לב, הוא קנה בשוק ולא בהנפקה של משרד האוצר - מי שמכר לו את האג"ח הסכים לקבל פחות בתמורה למזומן ביד ומייד. רק לדוגמא, מי שמכר לבנק ישראל ב- 90אג לשקל יכול היה לקנות שטר של בנק המזרחי ב- 70אג, ומי שמכר מזרחי ב- 70אג יכול היה לקנות אג"ח ד של גזית גלוב ב- 50אג.

ברגע שפישר קונה אג"ח בניכיון, הוא מייצר לעצמו רווח על ההפרש שבין הערך המתואם + הקופונים שיהנה מהם בדרך (מהוון למחיר הרכישה) - בעתיד האג"ח יפרע ופישר יקבל את המזומן ביד.

למעשה הבנק המרכזי יכול להוות "עושה שוק" שמנווט את הספינה תחת הנחה יחידה: יש לו מדפסת והוא מאמין שה"מדינה שלו" תשלם את מלוא החוב.

לו לבנק המרכזי ביוון היתה אפשרות להדפיס דרכמות - בשיא המשבר - הבנק היה מתחיל לקנות אג"ח ממשלתי יווני ב- 40-50-70% מהמתואם ומייצר לעצמו רווח הון ובתמורה מזרים מזומן למערכת.

גוש היורו שלל את האפשרות הזאת ממדינות מובילות כמו ספרד, צרפת, גרמניה, איטליה - דבר שהיה באפשרותן לעשות בעבר הלא רחוק.

לרב, קיים עקום ריביות נורמאלי - קרי אג"ח קצר נסחר בריבית נמוכה יותר מאשר אג"ח ארוך - זה מתקיים באג"ח ממשלתי בישראל ולא מתקיים נניח באג"ח IDB אחזקות לאור מצבה "הלא נורמאלי" - אג"ח ג ו- ה נסחרות בתשואות של מאות אחוזים לעומת עשרות ב- ד הארוכה.

בנק מרכזי יכול לקנות בניכיון אג"ח קצר - ולהזרים נזילות לשווקים - כאשר מתחילה רגיעה האג"ח מטפס אל אזור הפארי בקצר והבנק המרכזי יכול לפעול על מנת להחליף (בשוק) אג"ח קצר בפארי או מעליו באג"ח ארוך בניכיון.

הנחת העבודה שאג"ח מח"מ 2 ששווה 102אג שווה באמת 102אג ואג"ח מח"מ 15 ששווה 102אג אך נסחר ב- 97אג שווה 102

החלפה של אג"ח ארוך בקצר לא משנה הרבה את המאזן אבל מספקת נזילות לשווקים כשהם חפצים בה.

בנק מרכזי יכול לפעול לקנייה של אג"ח בנקאי תוך מכירה של אג"ח ממשלתי והקטנת הניכיון של האג"ח הזה.

בסופו של יום, מה שהבנקים עשו זה "נפחו את המאזן" - מצד אחד הם הגדילו את כמות ההתחיבויות שלהם מצד שני את שווי הנכסים - כל עוד לא תקרה קטסטרופה כמו ממשלה שלא משלמת את חובותיה או תאגדי בנקאי שלא מכבד אג"ח מגובה משכנתאות הכל בסדר.

למעשה, אני מדמה את הנגידים של הבנקים המרכזיים של מדינות העצמאיות (ארה"ב, יפן, קוראה, ישראל, אנגליה, ...) כטבחים שעומדים במטבח ומוסיפים עוד ועוד ועוד תבלינים ביחס למה שהיה נהוג בעבר - התקווה של כולם היא שכולם בקרב הגדולים יצליחו במעשיהם ויחדיו הם יורידו את גובה הלהבות בעתיד (הקטנת המאזן).

לטעמי, לנגיד הבנק המרכזי לא היתה ברירה, הוא חי בעולם גלובאלי שבו כסף וסחורות נעים מצד לצד לפעמים במהירות האור (נו טוב, הרב לא לוויני אז מהירות התפשטות של גל אלקטרומגנטי בסיב אופטי או קואקסיאלי - מהירות החבורה יכולה להיות קטנה פי כמה ממהירות האור בוואקום). ברגע שהריבית ירדה בארה"ב, יפן ואף בגוש האירופי לפישר לא היתה יותר מדי ברירה אלא להוריד את הריבית בארץ הקוידש. לולא עשה כן, שערי המט"ח (סל המטבעות) היה נופלים חדות ופוגע קשות ביצואנים שמדינת ישראל תלוייה בהם.

על מנת לתמוך ביצואנים הבנק המרכזי ניפח את המאזן של עצמו ברכישה של עשרות מיליארדי $ כנגד מזומן שקלי שחלקו מומן בהנפקת מק"מ מקומי.

הטעות העיקרית לטעמי, הוא אי צפיה לניפוח בועת נדלן בזמן - יתכן כי יש לנו נגיד לא ישראלי שלא ממש מבין את האופי הישראלי - לא צפה בזמן את הנזק החברתי והסכנה העתידית בניפוח בועת נדל"ן.
לו, פישר היה מוריד ריבית אבל מושיב את בנקאי המשכנתאות על כסא נמוך אצלו במשרד ובלי כוס קפה :-) והיה מבהיר להם שהם מצמצמים במהלך 2009 את שיעור המינוף שהם נותנים לרכישת נכסי דלא ניידי בדגש על ריבית משתנה ואוסר עליהם לתת שיעור מימון גבוה בפרים - לא היתה מתנפחת כאן בועת נדל"ן שאף אחד לא יודע איך להוציא ממנה את האוויר לאט מבלי להפיל את הבנקים ומבלי לחבל בדור וחצי של ישראלים שבניגוד להוריהם אין להם קורת גג בבעלותם במחיר סביר (נגיד שלא מבין את ישראל כבר אמרנו?) ואשר משעבדים את תזרים ההכנסות העתידי שלהם לשלושים השנים הקרובות בחובות עצומים ביחס לשכר החציוני במשק. כסף אשר משועבד לטובת משכנתאת חנק גדולה מדי וארוכה מדי תפגע בביקושים במשק - אם הבועה הזאת תמשיך לעוד 3-5 שנים אנחנו נמצא מאות אלפי משפחות שצורכות מעט מאוד כי נתח הארי של השכר כבר משועבד לדיור. אז נראה, שעסקים קטנים נפגעים - האם מי שיש מעל ראשו משכנתא של 800,000 ש"ח ל- 30 שנה ומשכורתו 11,000 ש"ח נטו יחד עם בת זוגו ירשה לעצמו לשבת במסעדת פועלים מקומית ולקנות פסטה ודג? או אולי לממן לגברת עוד זוג נעלים וכך יפגעו חנויות האופנה ועסקי המזון (רק כדוגמא).

בברכה,

jsph ,

איזה טעות אתה רוצה לתקן? העובדה שבנק ישראל רכש אגח בשוק ולא ישירות מהממשלה? - זה סוג הפרטים הלא מהותיים , ויש רבים כאלו, שלא רציתי להיכנס אליהם - תוצאתית זה בדיוק אותו דבר.

אגב, הדגש לי הוא על ארה"ב ולא ישראל. אם תבקש, אסיים בקטע על ישראל - זה יותר מורכב ממה שאתה חושב.

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי jsphs7

לרב, קיים עקום ריביות נורמאלי - קרי אג"ח קצר נסחר בריבית נמוכה יותר מאשר אג"ח ארוך - זה מתקיים באג"ח ממשלתי בישראל ולא מתקיים נניח באג"ח IDB אחזקות לאור מצבה "הלא נורמאלי" - אג"ח ג ו- ה נסחרות בתשואות של מאות אחוזים לעומת עשרות ב- ד הארוכה.

---

עקום הריביות הנורמאלי עדיין מתקיים באידיבי. ההבדלים בתשואה השנתית הם אשליה אופטית שנגרמת עקב ההבדלים במח"מ.
הסדרות הקצרות נסחרות ב 50% מערכן המתואם לעומת ד' שנסחרת ב 20% מערכה המתואם.
הסיבה שעקום הריביות הנורמאלי עדיין מתקיים באידיבי נעוצה באמונה שהקופון ביוני 2013 ישולם.
מצב זה יפסיק להתקיים במקרה שהקופון לא ישולם ותהיה כניסה להסדר/פירוק. במקרה זה האגחים הקצרים ירדו ויתקרבו בערכן לאגח ד'.

ל- tby, נושא הקניה בשוק הוא מהותי בעיני כי היה כאן מוכר מרצון שהסכים לוותר על חלק מחובו בשל צורך בנזילות.

לגימני, אג"ח ג נסחר ב-33אג על פארי 124 קרי מסחר בכ- 26% מערכו המתואם.
אג"ח ד נסחר ב-22אג על פארי דומה ~ 17% על המתואם.

הדבר ממחיש כי לכאורה היינו מצפים לריבית נמוכה יותר באג"ח ג בפועל בשל המצב הלא נורמלי הריבית הקצרה גבוהה מארוכה.

די בעניין IDB, לא רוצה להפוך את הפוסט של tby מסקירת מאקרו לשוב IDB ושוב בעיותיה.

טבי - מרענן למדיי
ישנם כמה אי דיוקים
לגביי ייצור הכסף , קרי ההדפסות , זה נכון שבנקים מרכזיים מייצרים כסף אלקטרוני , ומעבירים אותו בריבית אפסית לבנקים המסחריים .
אולם , אתה מכיר את - fractional reserve system
הבנקים המסחריים לוקחים את הכסף מהבנק המרכזי , הוא משמש כהלימות ההון , ומלווים מולו.
זאת אומרת שמעל 90 % מהכסף בעולם מיוצר ע"י הבנקים המסחריים
אם הפד העביר 100 ש"ח לסיטי , ולפי ההלימות הון הוא צריך לשמור בקופה 6 ש"ח ו94 שח להלוות ללקוחות , אז בפועל מה שקורה הוא שהבנקים המסחריים שומרים את כל ה100 ש"ח בקופה ומלווים מולם 1660 ש"ח.
זו שיטת הבנקאות כיום.
למה מעל 90% מיוצר ע"י הבנקים המסחריים? זה די פשוט ,
תוריד את ההלימות הון בכל מדינה , בדר"כ נע בין 6-8 % והרי התשובה.
לגביי בתי הדפוס - ממליץ לכם בחום על סרט 97% owned
ניתן למצוא ביו טיוב.
97% מהכסף בעולם הוא אלקטרוני
שטרות מהווים 3 אחוז בלבד מה"כסף" בעולם.
לכן עניין ההדפסות בבית דפוס לא רלוונטי.
ביכולת ההדפסה הנוכחית של הפד בארה"ב של שטרות פיזיים ,
הוא יצטרך מעל 20 שנה להדפיס בקצב ההדפסה הנוכחי את ה16 טרליון
דולר חוב לאומי שלו.

לימבו

ציטוט:

---

ושא הקניה בשוק הוא מהותי בעיני כי היה כאן מוכר מרצון שהסכים לוותר על חלק מחובו בשל צורך בנזילות.

---

לא ולא. המחיר על החוב נקבע עפ"י הצע וביקוש - אולי המחסור בנזילות גרם לכך שמוכרים לא מצאו קונים או פשוט הנכס נתפס מסוכן יותר וגרר פרמית סיכון גבוהה - כל זה לא משנה. מה שמהותי זה שהגיע בנק מרכזי , "ייצר" כסף מהאויר וקנה האגח.

לידיעה בלבד, בבית הדפוס (המטבעה הראשית) שממוקמת בוושינגטון די. סי., (קיימים מתקני בת נוספים בפילדלפיה, בדנוור, בסן פרנסיסקו ובווסט פוינט. מה שידוע קובץ מצורף 1044(על פי ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%...A8%D7%99%D7%AA)), יכולת ההדפסה (פיזית) עומדת כיום על 32 מליון דולר לשעה.

tby
שלום,
מה שלומך?

תודה על הכתבה
אבל הייתי מודה לך אם היית מתמקד יותר ומסבירעל מדינת ישראל . שמת הדגש של USA .....

אגב, הדגש לי הוא על ארה"ב ולא ישראל. אם תבקש, אסיים בקטע על ישראל - זה יותר מורכב ממה שאתה חושב.

תודה,
ההמשך ערב נעים,

R

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי lembo

ממליץ לכם בחום על סרט 97% owned
ניתן למצוא ביו טיוב.
לימבו

---

אני לא חושב שהתכוונת לסרט הזה, אך הוא מאד מעניין ובדיוק באותו נושא:
http://www.youtube.com/watch?feature...&v=KffxeZtkXYs

לא קצר, אבל מצאתי אותו מאד מעניין.

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי tby

אז כיצד מורידים ריבית לטווח ארוך? - זה פשוט - קונים אגרות חוב לטווח ארוך - אגרות חוב מגובות משכנתאות על מנת להוריד את הריבית על המשכנתאות ולספק וודאות למי שנותן משכנתאות כי יהיה ביקוש לחוב שהוא מגייס, והחוב יהיה זול - כך שהמשכנתאות יהיו זולות , וקונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו. ובשביל זה צריך כסף. והרבה.
עד כאן חלק ראשון

---

תודה tby, כתבה מאד מעניינת.
אשמח להבהרה לגבי הסיפא: הורדת ריבית ט"א ע"י קניית אג"ח ט"א .
האם המנגנון הוא יצירת ביקוש לאג"ח = העלאת מחירו = ירידת תשואה ?
ולגבי: "קונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו" קנייה כזו לא אמורה להעלות את מחירו ?

oferעפר
בוקר טוב
מה שלומך

תודה על הלינק הטוב.
כדאי שתשים אותו במקום שכלם יראו כי אגח"ים לא כלם רואים ו/או מתעניינים.

הסרט, המורכב מסרטונים, ערוך בצורה יפה ופשוטה והאיורים אף הם תורמים....
כדאי שכל אחד כאן באתר יקרא ויפנים לא מזיק...... ההיפך תורם להבנה ולידע.

תודה ויום נעים,

R

ציטוט:

---

האם המנגנון הוא יצירת ביקוש לאג"ח = העלאת מחירו = ירידת תשואה ?
ולגבי: "קונים אגח ממשלתי לטווח ארוך על מנת ליצור לחץ ביקושים שיוריד את מחירו" קנייה כזו לא אמורה להעלות את מחירו ?

---

המנגנון אכן יצירת ביקוש לאג"ח = העלאת מחירו = ירידת תשואה

לגבי המשפט השני - תקרא שנית את המקור - הכוונה למחיר חוב = שעור הריבית , כלומר , רכישת אגח לטווח ארוך מורידה את מחיר החוב שהפירמות צרכות לשלם על מנת לממן פרויקטי לטווח ארוך

זה החלק השני בסידרה, ויעסוק במדיניות המוניטרית של הפד עד למשבר של 2008

בחלק הראשון תארתי את הדברים הבסיסיים - מטרות הפד, מדיניות מוניטרית כתגובה למחזורים כלכליים, הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי והקשר ביו שערי ריבית לטווח קצר וארוך על החלטות צריכה והשקעה במשק

ההתחלה, כמו תמיד, היא במלחמה.

המלחמה היא מלחמת העולם השניה וארה"ב צריכה לממן אותה ואת תוכנית מרשל לשיקום אירופה שבאה אחריה.

כיצד המלחמה מומנה? - בחוב - חוב פנימי של ממשלת ארה"ב וחובות של בריטניה בגין סיוע אמריקאי (עסקאות החכר והשאל וחובות מדינה - הבריטים סיימו להחזיר כל גרוש רק לפני מספר שנים).

הבנק המרכזי לא היה עצמאי והריביות נשמרו נמוכות על מנת לאפשר למדינה למממן המלחמה והוצאות השיקום בחוב זול

רק בשנת 1951 ניתנה לפד עצמאותו והוגדרה מטרתו - שמירת יציבות כלכלית באמצעים מוניטריים.

עד אמצע שנות ה - 60 של המאה הקודמת הדברים התנהלו כסידרם - הבנק המרכזי, באמצעות כלי הריבית , שמר על יציבות כלכלית ואינפלציה נמוכה

החל מאמצע שנות ה - 60 , המדיניות המוניטרית היתה מקלה מדי (בדיעבד התברר) ועם הצטברות של גורמים נוספים - ההוצאות על המלחמה בוויטנאם , העליה הדרמטית במחירי הדלק אחרי מלחמת יום כיפור (1973) שהובילה גם לעליה במחירי המזון האינפלציה התגברה.

וכך מאינפלציה ממוצעת של פחות מ 2% ב - 60-64 , עלתה האינפלציה ל - 4% ב - 65-69 , ל - 7% 70-79 ועד ל 13% ב - 79-80.

כל אותו הזמן ישבו בפד אנשים נאמנים, שעשו עבודה עפ"י תורה שעבדה במשך 15 שנים - 1951-1964 ועדיין - המשק האמריקאי נכנס לסיחרור אינפלציוני.

מה עושים?

קודם כל, מחליפים נגיד הבנק המרכזי (וולקר נכנס לתפקיד)

אח"כ, זורקים לפח את התורה הישנה ועושים מה שצריך - העלאת ריבית חדה ומתמשכת, שנועדה לצנן את הביקושים במשק - בכל מחיר.

ואכן המחיר היה כבד - המשק נכנס למיתון כבד והמחיר האנושי היה גבוה מאוד - שיעור האבטלה שעמד על 6% ב - 1979 קפץ ל - 11% ב - 1982

כשוולקר עזב ב - 1987 , האינפלציה כבר חזרה ל - 3%.

מחליפו של וולקר היה אלן גריספאן, שתחת ניצוחו ידעה ארה"ב יציבות כלכלית / מוניטרית במשך 20 שנה (!).

כיצד היציבות התבטאה? - עד גריספאן, השונות באינפלציה והצמיחה בפועל בתקופות קצרות של שנה / רבעון היו גדולים ואילו בעידן גרינספאן בגלל ניהול נכון יותר של מדיניות מוניטרית, שיפורים טכנולוגיים בייצור וכנראה גם מזל, המשק הפך להיות חזוי יותר, יציב יותר - סביבת מציאות נוחה שהסיכונים הנמדדים בה נמוכים - 20 שנה כאלו.

עד כאן ההיסטוריה, שמהווה רקע לפרק הבא - מבוא למשבר הפיננסי - משבר שוק הדיור

לעופר,

אג"ח ממשלתי ארוך טווח הוא מדד היחוס לתשואה על השקעה ארוכת טווח.

אם ניקח את מדינת ישראל כדוגמא: נניח ויש לפנינו קרן פנסיה שמנהלת חסכון ארוך טווח מה התשואה שאותה קרן פנסיה תדרוש להפיק על מנת להכנס להשקעה בפרויקט כמו כביש 6?

מהסתכלות בשוק רואים כי אג"ח ממשלתי 0142 שיפרע בתשלום אחד ב- 2042 (30 שנים בקירוב מהיום) מניב תשואה של 5.07% שנתי שקלי לא צמוד. האג"ח נסחר בפרמיה על הפארי והגופים העסקיים מוכנים לשלם מעל הפארי ולהסתפק בפחות מהנקוב בו בתנאי שוק נוכחיים.

המסקנה מכך כי גוף פנסיוני שיכנס להשקעה בטוחה יחסית כמו כביש 6 או מתקן הטפלת מים עם חוזים חתומים מול המדינה ידרוש תשואה טובה יותר מאשר 5% שניתן לקבל רק מהחזקה באג"ח ממשלתי ל- 30 שנה.

כעת תאר לך שבגלל סיבות כאלו ואחרות אג"ח ממשלתי ארוך טווח נותן 10% - האם המשקיע הסביר יכנס להשקעה פיזית בפחות מ- 10% לשנה?

בארה"ב תשואת אג"ח ל- 30 שנה מהווה את מדד היחוס למחיר המשכנתאות.

ברור שברננקי עוקב מקרוב אחר תשואות של אג"ח ממלתי ל- 10Y ו- 30Y על מנת לאושש את הכלכלה.

במצב בו נוצר עוות בו אג"ח ממשלתי קצר (שבעקבות הקניות המרובות של הבנק המרכזי בארה"ב) נסחר בפרמיה אבל אג"ח 30Y נסחר בתשואה גבוהה יחסית יש לו את כל הכלים למכור 2Y ולקנות 30Y תוך עליית מחירו ובהתאמה ירידת התשואה.
תשואה נמוכה ב- 30Y מאפשרת לבנקי המשכנתאות להוריד את הריבית המבוקשת על משכנתאות לטווח ארוך ולהקטין את כמות הבתים במאזני הבנקים (בעקבות עקולים) וכן ליצור בקוש אמיתי לבניה חדשה בארה"ב.

כלי הריבית שהוא קצר טווח, וכלי היכולת לקנות בשוק אג"ח במח"מ משתנה וכן שטרי הון בנקאים (כל הספקטרום של הטווחים) הוא 2 כלים עקריים בארגז הכלים של בנק מרכזי מודרני במדינות עצמאיות דוגמאת ארה"ב או אנגליה או יפן.

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי rema1

oferעפר
כדאי שתשים אותו במקום שכלם יראו כי אגח"ים לא כלם רואים ו/או מתעניינים.
R

---

איפה לדעתך כדאי לפרסם אותו ?

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי jsphs7

.

---

תודה על ההסבר. הבנתי ממה שכתבת וממה שכתב TBY על אפשרות התמרון בריבית ובאג"חים.

זה החלק השלישי בסידרה

בחלק הראשון הוצגו מושגי הייסוד
בחלק השני הוצגה ההיסטוריה של ניהול הריבית בארה"ב והשינוי שחל בסביבת המציאות המאקרו כלכלית בימיו של גריספאן כנגיד.

בחלק זה אתאר את התפתחות משבר הדיור שהוביל למשבר הפיננסי הגדול , אך כדאי לקרוא זאת בהשוואה (דומה ושונה) למתרחש בשוק הדיור בישראל בשנים האחרונות.

מסוף שנות ה - 90 , מחירי הדיור החלו לעלות באופן רצוף, ללא הפסקה, גם במהלך המיני מיתון של התפוצצות הדוט-קום ב - 2001 . עד שנת 2006 הם השלימו מהלך עליה של 130% , במקביל, הסטנדרטים של חיתום משכנתאות הורדו, וכך התהליך הזין את עצמו - מחיר הדיור עולים, יש תחושה שלא ניתן להפסיד ברכישת בית, מאפשרים ליותר אנשים להיכנס למעגל הלווים - הביקושים עולים , המחיר עולים וחוזר חלילה.

הסטנדרטים של חיתום המשכנתאות הורדו לא בקצת - אלא בהרבה. לפני שנת 2000 , רובם במכריע של הלווים - 90% הכניס הון עצמי משמעותי לרכישת הבית וסיפק תעוד מפורט על מצבו הפיננסי - בדומה למצב היום בישראל - אלו לווי פריים, רק 10% היו אחרים - ללא הון עצמי ו/או תעוד - לווי סאב פריים

ב - 2004 היו לווי הסאפ פריים כבר 25% מהלווים, ב - 2006 - 34% מהלווים. מתוך לווי הסאב פריים ב - 20004 היום 40% ללא מסמכים וב - 2007 הגיע מספרם ל - 60%

במילים אחרות - בשנת 2006 כ - 18% מהמשכנתאות בארה"ב ניתנו ללא כל דרישה למסמכים המעידים על כושר השתכרות !

כל זה התאפשר בגלל הנדסה פיננסית הנקראת "איגוח" ומוצר שנקרא "אגח מגובה משכנתאות" . הבנק למשכנתאות שנתן המשכנתא, לא חלם להחזיק את המשכנתא אצלו, אלא חיפש למכור אותה , לקבל כסף ול"ייצר" משכנתאות נוספות. אך מי ירכוש משכנתא לפלוני שלא הציג מסמכים?
מכיוון שלכל צורך יש מענה, ישבו הגאונים בוול-סטריט ומצאו נוסחה מנצחת - מדוע לא לקבץ יחדיו אלפי משכנתאות, מאזורים גאוגרפים שונים לסל משותף שייצור זרם הכנסות (החזרי משכנתא) שיהפוך לאגח שאותו נמכור בשוק. אך מכיוון שצריך גם להתפרנס, הם עשו עוד "טריק" אחד - חילקו את כל הסל למספר חלקים, שלכל חלק נקבע עדיפות בקבלת התשלום - כלומר חלק ראשון - מקבל בעדיפות ראשונה את הקרן והריבית שלו מכל תזרים מזומנים, אם נותר עוד - השני מקבל וכן הלאה לעיתים גם 5 רמות שונות - כמובן שבעת הנפקת האגחים המגובים משכנתאות הללו - כל התזרימים מתאימים וכולם מצפים לקבל את כל כספם.
היתרון של זה למנפיק הוא שמכיוון שהשיכבה הראשונה היא "בטוחה" , הריבית שצריך לשלם היא נמוכה מאוד מיחס לריבית המשכנתאות. כך למעשה סך תשלומי הריבית לאגחים המגובים היה נמוך מהריבית הצפויה להתקבל מהמשכנתאות מה שהותיר רווח למנפיק ויצר תעשיה שלמה של "מנהלי אגח" שכמובן קיבלו שכרם בעדיפות ....
כל "הסלט" הזה קיבל גושפנקה של סוכנויות הדרוג - והחגיגה החלה.

האגח מגובה משכנתאות מצא דרכו לכל העולם - בכל תיק מוסדי, כל בנק כל קרן פנסיה בעולם קנו את האגח מגובה המשכנתאות - את החלקים "הבטוחים" - כי זה בטוח ונתן תשואה לא רעה , ואת החלקים הפחות טובים (דרוג BBB) - קנו כי שילמו ריבית גבוהה

וכך הלכה הבועה והתנפחה , עד אשר?

המחירים פשוט נהיו גבוהים מדי , החלק היחסי של תשלומי המשכנתא מההכנסה הפנויה - גדל מאוד והרחיק קונים מהשוק והביקושים החלו לדעוך - החל מ - ו2006 והלאה - המחירים ירדו בממוצע ב - 30%

כשהמחירים החלו לרדת , יותר ויותר לווים מצאו עצמם חיייבים יותר לבנק מאשר שווי ביתם (כי לא הכניסו הון עצמי משמעותי )

משוק שכולם מרוויחים עד 2006, ב 2008-2010 כ - 12%-15% מהלווים היו עם הון שלילי . איחורי תשלומים משמעותים ועיקולים הגיעו ל - 5% מהיקף הלווים!

ומה קורה עם האגח מגובה המשכנתאות לסוגיו - מחיריו צוללים והמחזיקים בהם סופגים הפסדים כבדים - הם נדרשים לשערך את מחיר האגח עפ"י מחיר השוק , והשוק - בצניחה חופשית

וכל זה קורה מתי ? - לאחר 20 שנה של משק יציב, ניתן לחיזוי שגרם לגופים רבים "לשכוח" סיכונים שבעבר היו יותר ברורים.

הגורמים לבועה במחירי הדיור נתונים לוויכוח. יש המאשימים את הריבית הנמוכה של תחילת שנות ה - 2000 כסיבה מרכזית לבועה, אך העובדות מצביעות שזה אינו כך - גם בריטניה סבלה מבועת דיור ושם הריבית היתה גבוהה יותר, המחירים החלו לעלות עוד לפני הורדת הריבית של שנת 2000 והמשיכו לעלות לאחר עליית הריבית ב - 2004. יש הטוענים שפשוט לא ניתן להסביר עליה של 130% במחירי בתים כפונקציה של שינוי ריבית ריבית.

בחלק הרביעי אתאר את התפתחות המשבר הפיננסי ופעולות הפד כתגובה מצילה, מסייעת ומייצבת.

החלק השלישי הסתיים בהפסדים הכבדים שנגרמו למחזיקי האג"ח מגובות המשכנתאות לאור הירידה במחירי הדיור , כמובן שהפסדים דומים נגרמו לבנקים ובנקים למשכנתאות שהחזירו משכנתאות שלא אוגחו - אם כחלק ממהלך עסקים רגיל , או ש"נתקעו" עם המשכנתאות כי שוק האיגוח קפא.

חלק רביעי:

ההפסדים הללו הם הטריגר למשבר הפיננסי, אך המשבר לא היה מתרחש אילמלא המערכת הפיננסית היתה פגיעה לאור השקט הכלכלי שאיפיין את 20 השנה הקודמות -
- חברות פיננסיות פעלו במינופים גדולים (יותר מדי חוב)
- חוסר יכולת לנהל אפקטיבית את הסיכון בתיקי ההשקעה - יותר מדי חובות סאב-פריים
- הסתמכות גדולה מאוד על מימון טווח קצר וזול (ניירות מסחריים) למימון השקעות בתיקי משכנתאות [ממש מדפסת רווחים - חיים מההפרש בין ריבית טווח קצר לטווח ארוך]
- מוצרים פיננסים "מהונדסים" ריכזו סיכון

במקביל, גם הרגולטור לא היה עירני מספיק -

- חברות ענק שהיוו "תשתית" בשוק - כמו AIG פעלו ללא פיקוח - מכרו "ביטוח" לרוכשים של תיקי משכנתאות
- הפיקוח על הבנקים נכשל פעמיים - פעם ראשונה בהגנה על הצרכן (מתן אפשרות להיכנס לחוב ללא יכולת החזר סבירה) ופעם שניה על הבנקים - נתן ל-סאב פריים להשתולל
- לא היתה גישה מקיפה של יציבות מערכת פיננסית כמערכת תשתית בעולם המודרני.

כל החולשות מעלה רק הגבירו את הנזקים שנגרמו כתוצאה מירידת הערך של המוצרים מבוססי המשכנתאות.

ב - 2008 כבר היה ברור שהולכים להיגרם הפסדים כבדים למי שהשקיע במשכנתאות , אך בגלל המורכבות של המוצרים, ביטוחי המשכנתאות למיניהם וחוסר יכולת להעריך בכמה ירדו מחירי הדיור - אף אחד לא ידע לתת ערך למוצרים עצמם או לחברות שעסקו בתחום, כולל החברות עצמן.

התחילה פאניקה שקטה - לא המון מסתער על דלתות הבנקים - אלא גופים מוסדיים, בנקים ובנקי השקעות שמקבלים החלטות לממש השקעות בכל מחיר, להפסיק להשקיע בכלים למימון קצר טווח - בקיצור - להתרחק מכל מה שנוגע, קשור או מזכיר משכנתאות - כולל הלוואות קצרות טווח (יום אחד) אחד לשני.

הנזילות נעלמה מהשוק.

אחד אחרי השני הגופים הגדולים בוול סטריט הגיעו לסף חדלות פרעון - לא בגלל הפסדים ממשיים, אלא בגלל קשיי מימון טווח קצר שנבעו מפאניקה של חוסר יכולת השוק לקבוע כמה יהיו ההפסדים, אצל מי והאם בכלל יש סכנה לפשיטת רגל של הגופים עימם הם עובדים.

- בר סטרנס - נמכר בכפיה במרץ 2008
- פאני מיי ופראדי מק - ענקי ביטוח המשכנתאות - הוכנסו להקפאת תהליכים וניהול ע"י מנהל מיוחד ב - 7לספטמבר
- להמן ברודרס - הכריזו על פשיטת רגל, - מריל לינץ - נרכשה ע"י בנק אוף אמריקה ב - 15 לספטמבר
AIG קיבלה הזרקת מזומנים (למעשה הממשל השתלט עליה) - 16 ספטמבר
- וושינגטון מאטושל -אחד מבנקי המשכנתאות הגדולים - נסגר ע"י הרגולטור -25 ספטמבר
וכן הלאה - 1000 בנקים קטנים ובינוניים בארה"ב היו בסכנת התמוטטות

אי אפשר לתאר במילים את המצב בספטמבר 2009. העולם כולו הוכה קשה, לא היה סוג נכס השקעה אחד שלא ספג הפסדים כבדים, אך חמור מכך היה אובדן אמון מוחלט במערכת הפיננסית שמייד חילחל לעולם הפיזי - עצירת השקעות, עצירת צריכה. לא האטה. עצירה. דממה. גם אם היה מישהו שרצה להשקיע - לא היה בנק שמוכן היה להלוות כסף. בנקים לא כיבדו חוזי הלוואה חתומים. יש לך עסק ואתה זקוק למימון להון חוזר? - תבוא מחר.

בתוך הפניקה , ניצב לו רק גוף אחד עם יכולת , אמצעים ורצון לעצור את הדהירה לתהום - הפד. למזלו של העולם ניצב בראש הפד בן שלום ברננקה, שהתמחה , מכל הנושאים, בשפל הגדול של שנות ה- 30 . הוא לא היה צריך שיסבירו לו מה צריך לעשות - הוא כתב על זה מאמרים ....

ומכאן מתחיל הסיפור על "הדפסות כסף" -
שלב ראשון היה להפסיק את נפילת אבני הדומינו [פעילות של משרד האוצר והפד]- ההשתלטות על AIG , העמידה המלאה מאחורי פראדי מק ופאני מאי באמצעות התחייבות הזרמת כספים של מאות רבות של מליארדים , תוך הצהרות ברורות , אחרי נפילת ליהמן, שהפד יעשה כל מה שנחוץ לשמור על המערכת הפיננסית.
בשלב השני החליף הפד את ה"שוק" בכל הקשור למימון לטווח קצר - כל חברה שהיתה לה נגיעה למגזר הפיננסי היתה זכאית לקבל הלוואה לטווח קצר מהפד - באופן ישיר - תמורת "בטחונות"

במקביל היו גם תוכניות שלמשרד האוצר שהזרים כספים לבנקים וכו' - אך אנו מתמקדים בפד.

כלומר, על מנת לקבל כסף מהפד, החברה היתה צריכה למסור אגח ממשלתיות, אגח מגובה משכנתאות או אגח אחר בעל דרוג גבוה ולקבל מזומן. מהיכן המזומן? מהאויר.

כמה מזומן? - המאזן של הפד צמח מכ - 900 מליארד דולר ל 2.2 טריליון דולר - תוך רבעון אחד ב - 2008

זה הסיפור העיקרי - ההדפסה של טרליונים בוצעה כתגובה ישירה, בזמן קצר ובחרום על מנת לעצור את הפאניקה, למנוע גלישה לשפל גדול מספר 2.

כל מי שטוען שהפד ממשיך להדפיס "טריליונים של דולרים" ומוליך את השוק לאובדן, פשוט אינו יודע מה הוא סח.
מאזן הפד היום עומד על 2.8 טריליון דולר - זה גידול של 27% בארבע שנים - גידול של פחות מ 7% שנתי , אך הפתעה ! , היום המאזן כבר קטן ב - 100 מליארד דולר משיאו בינואר 2012 - 2.9 טריליון

הפרק הבא QE (הקלה כמותית) למיניו - מחליפים מימון חרום קצר במימון לטווח ארוך - תומך צמיחה

שלום TBY וחברים,

בהמשך לסיפא של פרק 4 בשכתוב הכלכלה וההיסטוריה,
הריני מצהיר כי אני גאה, ואפילו מאד, להיות אחד שאינו יודע מה הוא סח !!!
אכן, ההדפסה האינסופית ושאר תחלואי הקפיטליזם החזירי יביאו אותנו לאבדון (והשווקים חשובים פחות בהקשר זה).

בברכה,
אודי

טיבי - יש לך קצת אי דיוקים בנתונים
http://www.google.co.il/imgres?hl=en...9,r:1,s:0,i:88

ב 4 שנים האחרונות, המאזן של הפד עלה מ 900 מליארד בשנת 2008
לכמעט 3 טרליון ב2012 .
אם זה 27% אז אני צנצנת

https://www.google.co.il/search?q=fe...iw=960&bih=497

סתם מסקרנות , מאיפה לקחת את הנתון הזה?

לינק נוסף - דוחות של הפד , מהאתר שלו לרבעון השלישי של 2012
http://www.federalreserve.gov/moneta...t-20120930.pdf
עמוד 9 ,

ממליץ לך לצפות בסרט:

https://www.youtube.com/watch?v=d3mfkD6Ky5o

לחזור לפרק 1 ו 2 שכתבת ולהתחיל לתקן...

אהלן tby,

תודה רבה על ההשקעה והסקירה המעניינת.

רציתי רק להוסיף לגבי ה"כשלים" בכל המערך הזה שהיה אחראי על משכנתאות.
ההלוואות היו לפעמים ניתנות כ100%+ מגובה הנכס, ואלו הלוואות נון ריקורס.
ז"א- הלוואות שהביטחונות היחידים לה הם הנכס עצמו.
השיטה יצרה מצב, שכל ירידה בערך הנכס, משאירה אותך עם נכס ששווה פחות מההלוואה שלך, מה שנותן לך תמריץ להכריז על כך שלא תוכל לעמוד בהתחייבות, לבטל את המשכנתא, לתת את הנכס לבנקים ולהתנער מכל התחייבות.
כך קרה שהבנקים נתקעו(ועדיין תקועים) עם אין סוף נכסי נדלן שאי אפשר להנזיל אותם.
זה חלק מהקושי בהתאוששות בנדלן שם.
יש מוכר ענק בשוק שגם ככה לא סובל מביקוש יתר, וזה מקשה על חזרה למסלול עליות בנדלן.

יום טוב

ציטוט:

---

ב 4 שנים האחרונות, המאזן של הפד עלה מ 900 מליארד בשנת 2008
לכמעט 3 טרליון ב2012 .
אם זה 27% אז אני צנצנת

https://www.google.co.il/search?q=fe...iw=960&bih=497

סתם מסקרנות , מאיפה לקחת את הנתון הזה?

---

תסתכל טוב על הגרפים ששלחת בלינק - מתואר שם בדיוק מה שכתבתי - ברבעון האחרון של 2008 קפץ המאזן של הפד מ - 900 מליון ל - 2.2 טריליון - ברבעון.

טענתי - זו המסה של הדפסת הכסף.

ה-27% גידול מתייחס כבסיס ל 2.2 טרליון ולהיקף המאזן הנוכחי - 2.8 טרליון, וכפי שציינתי - השיא היה בתחילת 2012 - 2.9 טריליון (במילותיך - כמעט 3 טריליון....)

לגבי מקור נתונים - http://blogs.wsj.com/economics/2012/...b/interactive/

זה אחד מיני רבים, גרף אינטראקטיבי המפרט את התפלגות הנכסים במאזן הפד לאורך זמן.

ציטוט:

---

בהמשך לסיפא של פרק 4 בשכתוב הכלכלה וההיסטוריה,
הריני מצהיר כי אני גאה, ואפילו מאד, להיות אחד שאינו יודע מה הוא סח !!!
אכן, ההדפסה האינסופית ושאר תחלואי הקפיטליזם החזירי יביאו אותנו לאבדון (והשווקים חשובים פחות בהקשר זה).

---

מאוד אשמח אם תפרט את דעותיך בגיבוי עובדות ומספרים.

אם אתה חושב שאני משכתב דבר מה - אשמח אם תאיר את עיניי. אולי אלמד דבר מה.

דבר אחד אני יודע - אינסוף זה מספר גדול. ברבעון 4 של 2008 הזרים הפד 1.3 טרליון דולר. מאז הזרים עוד עוד 0.6 טרליון.

בניגוד למשתמע מדבריך, ב - 2012 הפד ספג , לא הזרים 100 מיליארד דולר.

אז אנא ממך - נמק והסבר, כי איננו מבינים.

tby
תודה על השקעתך ועל הפוסט המעניין
אני כבר מחכה להשוואה לישראל
ינון

להגיד 27% ב 3 שנים , ולא300% ב4 שנים גידול של המאזן , זה סוג של מניפולציה של המספרים.
כי מעולם לא שילש בנק מרכזי את המאזנים שלו בפרק זמן ככ קצר.

בנוסף , במשבר 2008 בשיא מחנק האשראי , הפד חילק הלוואות לכל מוסד בנקאי ביקום כמעט
כולל פועלים ודיסקונט שלנו , בסכום כולל של 15 טרליון דולר.
זה שוחרר לציבור רק לאחר 4 שנים של עתירות לבג"צ האמריקאי ע"י בלומברג.
אז להגיד 0.8 טרליון ,. לא מדויק.

לגביי המוניטיזציה של האגח האמריקאי.
הפד קונה מעל 90% מההנפקות הארוכות של האג"ח האמריקאי שמשרד האוצר מנפיק.
בדיוק קראתי בזירו הדג' על זה.
האגח האמריקאי הארוך בשיא של 240 שנה
הגילט הבריטי נושק לשיא של 300 שנה
השאלה היא מתי זה יתפוצץ.

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי udiwe

שלום TBY וחברים,
אכן, ההדפסה האינסופית ושאר תחלואי הקפיטליזם החזירי יביאו אותנו לאבדון (והשווקים חשובים פחות בהקשר זה).
אודי

---

חבל שלכל תופעה כלכלית שאתה לא מסכים איתה אתה קורה קפיטליזם חזירי.

זה יוצר דיון ברמה של דפני ליף. ולא זה לא מחמאה.

חזירות זה בטוח אבל למה קפיטליזם. המונופול של הממשלה על הדפסת הכסף, ההתערבות הקינסיינית המתמדת בכלכלות, תשלומי הרווחה העצומים, "הצלת" עסקים כושלים כדי שהמשבר יבא לידי ביטוי במשמרת של מישהו אחר, איך כך זה קפיטליזם או שוק חופשי.

בכל הדיון הזה שהחל בתחזית, ישנה במובלע ההנחה שלדעתי היא מופרכת לחלוטין שיש אנשים (בבנקים מרכזים, שרי אוצר או משהו כזה) שיש להם אפילו יכלת ורצון תאוריתים "לנווט" את הכלכלה לחוף מבטחים. כאילו היתה ספניה שלהם הוראות ההפעלה: יותר מידי רוח צפנית סובב מפרשים ימינה, יותר מידי דרומית סובב שמאלה...

לכלכה יש מחזורים טבעיים, עליה וירידה וחוזר חלילה (אדגים בהמשך מדוע זה הכרחי לדעתי), הממשלות בהשראת קיינס גילו את הכח הרב הטמון בתפקיד של "מווסת" הכלכלה יעני כדי שהמשברים יהיו פחות עמוקים וארוכים. למעשה בד"כ הם עושים את ההפך. האינטרס של הגופים האלו הוא לשמר את הכח העצום שלהם ולעזאל אם הוא עוזר לכלכלה או לא, העיקר שאפשר לדחות איתם משברים בסיכוי טוב מאוד ללפחות עד הקדנציה של מישהו אחר.
המשבר הנוכחי שהסאב פריים הוא מולידו הוא תולדה של רצף בועות שהממשלה האמריקית באופן מובהק יצרה על מנת "לתקן" בועות קודמות.
זה התחיל ב97-8 במשבר באסיה, אז היתה הירידה החדה בריבית, זה תדלק יפה את ההתפתויות הטכנולוגיות שנקראה אחרי זה בועת הדוט קום.
גרינספן ניסה להעלות את הריבית כשהתחיל להבין את הבועה, אך זה היה מאוחר מידי ופיטורים המוניים היו בפתח.
אז הוא הוריד עוד את הריבית, מאז (ועד היום) הריבית הראלית בארהב היא שלילית.
אז מה אפשר לעשות כשהריבית הראלית שלילית, אגחים ממשלתים=הפסד בטוח (למשקיע, לממשלה זה אחלה), אגחים בכלל לא מענין כל כך, משוק המניות כבר קיבלנו בראש. נו איך קוראים לאפיק הזה שאף פעם לא יורד ונותן הגנה מאינפלציה + תשואה שוטפת + פוטנציאל לרווח הון? אה כן נדלן
והנה כולם מתדלקים את בועת הנדלן שמייצרת אינסוף משרות פיקטיביות וגידול בתמג פיקטיבי והוצאות בכלל לא פיקטיביות, וחובות אמיתיים לגמרי לסין ולכל העולם.
הנה זה מתפוצץ ב2008 ומה אפשר לעשות כדי "להמריץ" את הכלכלה. לא לתת לעסקים המחורבנים (הבנקים) לפשוט רגל ולשלם על הטעויות שלהם במחיר כבד אבל שהיה מנקה את הזבל מההנהגה של הכלכלה. בא נמריץ אותם נציל אותם וכו'. הורדת הריבית לא הספיקה, כי היא גם דה פקטו וגם דה יורה אפס או שלילית. אז אפשר ליצור כסף יש מאין : לקנות אגח ממשלתי, להרשות לבנקים לרמות במאזנים שלהם (לרשום נכסים בשווי לא קשור, זה עבד מצויין ביפן שעד היום לא השתחררה מהגאונות הזו), וכו'

את הפרק הבא אנחנו חיים qe3 עד qe1001 ....

אז אודי, שיטה קלוקלת אני מסכים אבל למה סתם לקרא לה קפיטליזם אני לא מבין.

שלום אלעד,

הצטערתי לקרוא את מה שכתבת,
ודווקא קיבלתי כמחמאה את רמת דפני ליף - עם כל הזלזול והפטרנות, הבחורה הזאת הוציאה מאות אלפים (כולל אותי בכל ההפגנות) לרחובות וגרמה (כן גרמה) לשינוי בשיח הציבורי ואף במעשים.
אף אחד מאיתנו לא עשה זאת !!! לכן, מגיע לה שאפו ויישר כוח.

אולי זאת הזדמנות להבהיר בקצרה ובפשטות פעם נוספת את כוונתי בנוגע לקפיטליזם החזירי, כדלקמן:
כפי שאתה יודע ומבין, קפיטליזם זהו המשטר הכלכלי ברב מדינות העולם המבוסס על הקניין הפרטי ועל היוזמה החופשית בחיי הכלכלה.
הקפיטליזם מביא לריכוז ההון בידי מעטים (פרטיים, בנקים ועוד) ולצבירת רווחים ע"י אותו המיעוט.
הכל טוב ויפה כל עוד הדברים מתנהלים בסדר - המיעוט צובר רווחים עצומים לעצמו ומשלם מס שפתיים לאחרים.
כאשר הדברים מתקלקלים ויש בעיות, אז פתאם באים שכירי החרב של המיעוט ודורשים חילוץ מהסוציאליזם (להלן: כספי ציבור). עאלק - "גדולים מכדי ליפול" או "אנחנו מעסיקים הרבה עובדים" ושאר אגדות.
אז כן, רוצים יוזמה חופשית ואי התערבות הממשלה והפרטה עד אימה ולא לשלם מיסים ועוד ועוד ועוד.
בפועל, בימי סגריר זועקים לעזרת כספי הציבור.

ולא אמרנו מילה על זה שצבירת ההון נעשית ברובה לא מכספם הפרטי אלא מכספנו,
ולא אמרנו מילה על המינוף עד טירוף,
ולא אמרנו מילה על קשרי הון - שלטון,
ולא אמרנו מילה על הרגולטורים הצבועים שדואגים לעתיד ("לעשות לביתם"),
ולא אמרנו מילה על ההטבות המוגזמות,
ולא אמרנו מילה על הרבה דברים אחרים...חזיריים.

שמע סיפור טרי מהיום - חזרתי מריצה בפארק ובצומת דרך חיפה-ארלוזורוב (ליד תחנת רכבת מרכז בת"א) היה פקק שהסתבר כפשיטת ניידות משטרה על רכב באמצע הצומת.
על הרכב העצור היו מספר אופניים, ככל הנראה גנובים. אני מניח שהעצורים הגנבים לא היו צדיקי הדור.
לצערי, לא נשלחו ניידות לבתי טייקונים גנבים לא פחות מגנבי האופניים.....

אז כן ELADE, הריבית שלילית ויש בעיה היכן להשקיע. כפי שכבר אתה יודע, אני מעדיף להפסיד ריאלית (על הגדר) מאשר להפסיד הכל.
ובעניין הנדל"ן, תשכח מכל הבטחות המומחים האינטרסנטים למיניהם - תשואה אפסית יחסית, רווח הון בסימן שאלה ונכון הפסיכולוגיה של 4 קירות חזקה.
למרות הפסיכולוגיה, החלטתי לנצל את "בועת הנדל"ן" ולמכור נכס (הגדר עמוסה) במחירי שיא. לפחות לדעתי.

בברכה,
אודי

מטבע העולם, בכלכלה יש עליות וירידות, ואחת לכמה זמן יש משבר גם.
השיטה החדשה שנקראת מדיניות מרחיבה, הדפסות, השחתת המטבע, QE, OT ו/או איך שלא נקרא לזה - שיצא מבית מדרשו של ברננקי, וכל העולם ואישתו מחקים את זה, היא למעשה שיטה שהמציא האדם שמנסה להלחם בטבע.

מספרים על רבי יהונתן אייבשיץ, שפעם התווכח עימו הגמון אחד בשאלה - מי כוחו גדול יותר, הטבע או האדם? רבי יהונתן סבר שהטבע כוחו גדול יותר, ואילו ההגמון, להבדיל, נקט שכוחו של האדם גדול. סיכמו ביניהם, שכעבור חודש ישובו ויפגשו וכל אחד יביא הוכחות לדבריו.

שקע רבי יונתן בתלמודו ושכח מכל העניין. והנה כעבור חודש, קפץ עכבר על שולחנו של רבי יונתן ונלכד בתוך קופסת הטבק שלו. כעבור דקות מספר, הופיעו שלוחי ההגמון בביתו של רבי יונתן, והבהילוהו אל הארמון להמשך הוויכוח.

בהגיעו לארמון, מצא שם רבי יונתן קבוצה גדולה של מוזמנים לאירוע יושבים וסועדים את ליבם. והנה, מחא ההגמון כף, ואל חדר האוכל נכנס חתול מאולף עוטה בגדי מלצר, בידיו מגש ועליו כוסות ועל ראשו כובע רקום בכתובת: "הטבע או האדם?"

ראה רבי יונתן את הפח שהוטמן לו, קימט את מצחו, ופתח את קופסת הטבק שלו, כדי להריח ולחשוב על פתרון. והנה... מן הקופסה קפץ העכבר המבוהל והחל להימלט. לפתע, נשמע קול נפץ חד, החתול שמט את מגש הכוסות והחל לדלוק אחרי העכבר...

אמת, תפקידו של האדם לפתח ולשכלל את העולם - ממילא, מעשיו של האדם נאים מן הטבע הגולמי (עיין תפא"י למהר"ל פ"ב), אבל בכל זאת הטבע חזק יותר.

בוקר טוב,

הרב ניסים יגן מספר:
בהיותו בניו יורק פגש אדם שסיפר לו סיפור מדהים ומרגש, והינה הסיפור מוצג לפניכם.

מסופר על אדם בתוך הגטו אשר הוא ניסה לעודד תמיד את היהודים
ולהפיח רוח של חיים בתוך מחנה העבודה. בכל פעם שהייתה הזדמנות למצוות היה חוטף אותם. כאשר היו 10 איש היה דואג שיעשו קדיש, תפילות, כל מצווה שהייתה ניתנת לעשות בגטו אותו אדם היה חוטף.

הגרמנים ראו שהרוח של היהדות חזקה שם במחנה שאותו איש נמצא ביותר מכל שאר המקומות בגטו.

הם עשו חקירה ומתברר שיש ילנק'לה אחד שובב שמפיח כל הזמן רוח של יהדות בגטו.

הזהירו אותו מספר פעמים שראו אותו שר ומתפלל בתוך הגטו.

אמרו לו תשמע אם לא תספיק אם זה נעשה לך משפט לינץ בתוך המנחה ואתה תקבור את עצמך בעודך חיי.

הם חשבו שזה ירתיע אותו, אך האדם המשיך לרקוד ולשיר "עבדו את השם בשמחה"....

הם לא הבינו מה מתרחש שם.
ו"סוף סוף" יצא הפסק דין ממפקד המחנה: להביא את כל הנשים והגברים למשפט פומבי שכול האנשים יראו מה זה יהודי חוצפן ששומר מצוות ליד גרמנים.

אמרו לו ליד כולם תחפור כאן את הקבר שלך! (בלי כלים, בשניים).

התחיל לחפור וכל הזמן היה שר: "עבדו את השם בשמחה".

הגרמנים הם נהיו מטומטמים לא מעקלים מה קורה שם!
חושבים כמה הוא יכול להיות עקשן!? לפני המוות!?!
הוא חופר את הקבר שלו בידיים, אמרו לו שהוא ימות חי יכסו אותו חי והוא עדיין שר:
"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"..
"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"..

בקיצור היהודי הזה המשיך לשיר, הוא רצה לפחות לקדש את החיים של אחרים במות, ולעודד אותם לפני שהוא מת. אז הוא שר ורקד בעודו חופר את הקבר. הוא סיים לחפור את הקבר והגרמנים מחכים ברגעים לכסות אותו חי.

ציוו אותו להתפשט ולהכנס לקבר ערום.
גם זה לא הרתיע אותו.
הוא הוריד החולצה, הגופיה, מכנסים, נעלים מתכונן להתכנס ערום לקבר ,

דבר אחד לא הסכים להוציא את הטלית קטנה!!

את הטלית קטן לא הסכים להוריד.
החותים המיושנים שלבש אותם כמה שנים רקדו לו.

הגרמני מח שימו וזכרו אמר לו תוציא את זה שוב ושוב והוא לא הסכים. הגרמני הרשע אמר לו תגיד לי למה אתה לא מסכים להוריד את הטלית? לפני שאני קורע אותך תסביר לי מה החוטים האלה עושים לך?

אמר לו החוטים האלה יש בהם את שם השם!
הם מראים שיש אלוקים אשר מנהיג את העולם ולא אתה.
הם מראים שיש בוס גם עליך וגם עלי.
אותו אלוקים ינקום את דמי ממך!!
זה מראה שיש כח עליון בשמיים גם עליכם.

המפקיד לא יכל לשמוע את הגבורה האומץ והעוז הבלתי נלאים של העם היהודי .

ואמר לו:
תתלבש מייד! ונתן לו ויזה לברוח לארצות הברית..
שם פגש אותו הרב ניסים יגן וסיפר לו את סיפור זה.

מפה בואו נראה מהו יהודי בתוך הגטו.
ואנחנו בלי גטו? בלי מכות? בלי שום דבר?
שום קצין לא מתבייש להשים את הדרגות שלו!!
למה אנחנו כיהודים נתבייש בדרגות שלנו!!
ובשם השם יתברך!!

מצוות ציצית שקולה כנגד התורה גדולה.
מצוות ציצית מגנה עלינו מדברים רבים!
מי שיישאר במלחמת גוג מגוג הם אלה שינחו ציצית.
לעתיד לבוא אדם ששם ציצית ישמשו אותו 2,000 עבדים, כתוב זאת בספר הזוהר הקדוש.
ואדם זה זוכה ורואה פני השכינה.
יום נעים,

R

למבו

ציטוט:

---

להגיד 27% ב 3 שנים , ולא300% ב4 שנים גידול של המאזן , זה סוג של מניפולציה של המספרים.
כי מעולם לא שילש בנק מרכזי את המאזנים שלו בפרק זמן ככ קצר.

---

זו לא מניפולציה של מספרים. אלו העובדות. הטענה שלי פשוטה ובלתי ניתנת לסתירה (ואל תאמר "קראתי בזירו הדג'...) לגבי הגידול במאזן הבנק הפדרלי.

אני שב וחוזר - כל טענתי היא שעיקר , המסה, הרוב הגדול בגידול המאזן של הפד התרחד ברבעון האחרון של 2008 , מאז ועד עתה המאזן התרחב ב 27% בלבד.

לגבי הלוואות לגופים זרים - הפד הפעיל מנגנוני החלפה (SWAP) של מטבע זר מול דולרים על מנת לאפשר לבנקים מרכזיים זרים לקבל דולרים לצרכי המימון של מערכת הבנקאות העולמית כי היתה "ריצה" אל הדולר כמטבע בטוח . אם לא היה עושה כך , שער הדולר היה ממריא לשמים ומפיל את הייצוא האמריקאי ומעמיק עוד יותר את המשבר.



לגבי רכישות אגח - המתן בסבלנות, אגיע לשם

הפרק הרביעי הסתיים בסוף 2008 , מאזן הפד צמח ברבעון האחרון של 2008 מ - 0.9 טריליון דולר ל - 2.2 טריליון דולר בעקבות תפקידו של הפד "כמלווה בחרום" (Lender of last resort) .

פרק הזה אני מקווה לנתץ כמה "אמונות" מוסכמות ו"ידע" שמבוסס על קריאה יומית של גלובס ואתרים כלכליים באינטרנט שקשורים ל - QE למיניו

ברבעון האחרון של 2008, 1.3 טריליון דולר חדשים הוזרמו לבבנקים , מוסדות פיננסיים, מבטחי משכנתאות ועסקאות החלף וכו' כמימון לטווח קצר , שנתן מענה לחוסר הנזילות בשוקים הארה"ב ובחו"ל.

כבטחונות למימון קיבל הפד אגח ממשלתי אמריקאי, אגח מגובה משכנתאות של פרדי מק ופאני מיי (GSE'S) וניירות נוספים - את הכסף שנתן - ייצר מהאויר, אך שוב הפתעה לכל מי שלא בקיא בפרטים במהלך 2008 מכר הפד 0.4 טריליון דולר של אגח ממשלתי שהחזיק כרזרבה , כלומר , בנוסף ל 1.3 טריליון דולר החדשים, הזרים הפד עוד 0.4 טריליון שמקורם נכסים שלו. כלומר הזרמת החרום עמדה על כ - 1.7 טריליון דולר, אך המקור הכספי לכ - 25% ממנה היה מכירות נטו של אגח ממשלתי ע"י הפד.

כלומר אם בתחילת 2008, הפד החזיק 0.8 טרליון דולר באגח ממשלתי שהיווה את רוב מאזנו, הרי בסוף 2008 החזיק רק 0.4 טרליון אגח ממשלתי ועוד 1.8 טרליון הלוואות חרום לסוגיהם.

פעילות נמרצת זאת, בתוספת פעילות משרד האוצר , הצהרות על תמיכה בלתי מסוייגת במערכת הפיננסית והעובדה שאחרי ליהמן לא היו עוד נפילות של גופים גדולים, החזירה את האמון במערכת הפיננסית ובזה תם הפרק של הטיפול המשמעותי במשבר הפיננסי.

אלא מה, הכלכלה הריאלית נכנסה למיתון עמוק והיה צורך לפעול , עפ"י מנדט הפד, לעידודה לצורך הורדת האבטלה.

הצעד הראשון ברור - מורידים ריבית - ריבית הפד ירדה מ 5.25% בספטמבר 2007 ל 0% בדצמבר 2008 ומאז נשארה שם

כאשר הריבית ב - 0% לא נותרו עוד אמצעים לפד להשפיע על הריבית לטווח ארוך אלא ע"י רכישות ישירות של מכשירים פיננסיים ארוכים - אגרות חוב ממשלתיות ואגח של GSE

תוכנית הרכישה הראשונה (QE1) הושקה במאי 2009 . עד סופה במאי 2010 הזרים הפד נטו ...... 100 מליארד דולר בלבד.

איך זה יכול להיות? הרי קראנו בעיתונים שמדפיסים המון כסף. לא יכול להיות ! בוודאי יש טעות.

אין טעות.

מה שקרה בפועל זה שבמקביל לרכישות של האגח בשוק, צומצם מימון החרום שהועמד לבנקים. זוכרים מה הבנקים נתנו כבטוחה למימון החרום - אגח ממשלתי, אגח מגובה מגובה משכנתאות וחוב של GSE - ומה קנה הפד ב - QE1 - בדיוק את האגחים הללו.

אם בסוף 2008 הפד החזיק 0.4 טרליון אגח ממשלתי והיתר מימון חרום, במאי 2010 החזיק 0.75 טריליון אגח ממשלתי, 1.25 אגח מגובה משכנתאות וחוב GSE ו - 0.3 טריליון מימון חרום לסוגיו. סה"כ מאזן בסוף 2008 - 2.2 טרליון, במאי 2010 - 2.3 טריליון דולר.

המאמץ הראשון שנועד להוריד את הריביות לטווח ארוך הצליח חלקית, הריבית לטווח ארוך ירדה, אבל ההשקעות לא התאוששו, שיעור האבטלה נותר גבוה

לפיכך נקט הפד במאמץ שני QE2 מנובמבר 2010 ועד יוני 2011 - הפעם נרכשו 0.55 טריליון דולר - 0.85 טרליון באגח ממשלתי , אך 0.3 טרליון של אגח מגובה משכנתאות ו חוב GSE ירדו מהמאזן (נפדו) , נטו המאזן גדל ל - 2.85 טרליון , דומה לרמתו היום.

במילים אחרות, מיוני 2011 הפד לא "ייצר" דולר אחד חדש - 18 חודשים ללא "הזרמות". נהפוך הוא , הפד העביר לממשלת ארה"ב 200 מליארד דולר של רווחים - הרי כל האגחים שהוא מחזיק משלמים ריבית. כלומר QE2 בפועל היה רק 0.35 טרליון דולר.


מה איכפת לנו ה - 18 חודשים האחרונים, יאמרו המקטרגים, העובדות מדברות בעד עצמם - מאזן הפד היה 0.9 מליארד והתנפח ל - 2.85 תוך מספר שנים, ולא משנה אם זה שנתיים, שלש או חמש. זה מספר אדיר שיביא לחורבן האנושות כפי שאנו מכירים אותה. אנו מוצפים בכסף. יהיה רע. אפילו רע מאוד. אפילו מאוד מאוד מאוד.

התשובה לכך נחלקת לשני חלקים -
1. בהיבט מטרת הפד - שיפור המצב הכלכלי, הורדת האבטלה, שמירה על יציבות מחירים - מתחילים לראות תוצאות - האבטלה יורדת, שוק הדיור התייצב , התוצר עולה [אומנם בקצב איטי משמעותית מכל המיתונים עד היום , אך יש לכך סיבות רבות וזה לא המקום לפרטם] ויציבות המחירים נשמרת - מחירי הבתים הפסיקו לרדת , החששות מדיפלציה נמוגו ואין אינפלציה. הפד סימן באופן ברור מה היעד - אבטלה של 6.5% תאפשר תחילת עליית ריבית
2. "הדפסת כסף" - הכל עורבא פרח. לכאורה הודפס כסף אבל היכן הוא? איפה נמצאים ה - 2 טריליון דולר הללו?

אתן לכם לעכל את הדברים, להגיב , לשאול ולקטול....


הפרק הבא - היכן הכסף ומדוע אני אופטימי

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי udiwe

הריני מצהיר כי אני גאה, ואפילו מאד, להיות אחד שאינו יודע מה הוא סח !!!

---

רשמנו לפנינו.
אני חושב שלהתייחס לתוכן ולעובדה ש TBY כתב

היום המאזן כבר קטן ב - 100 מליארד דולר משיאו בינואר 2012 - 2.9 טריליון

היה משכיל אותי יותר מהצהרות דרמטיות ועקיצות שליליות.

שלום TBY,

אני מוצא את הנושא שבחרת כמעניין מאוד.
הפרשנות שלך מאתגרת מוסכמות שהכרתי והייתי רוצה להבינה לעומק.

בלינק הבא יש גרף אינטראקטיבי המתאר את מאזן הפד בשנים האחרונות:
http://blogs.wsj.com/economics/2012/...b/interactive/

אציין כמה אבחנות לא מקצועיות שלי לגבי המאזן ואשמח לשמוע את דעתך:
1. באוקטובר 2010 הכריז הפד על התחלת QE2 ורכישת אג"ח ממשלת ארה"ב בסכום של 0.6 טריליון $. אכן, ניתן לראות שהמאזן גדל בכמות המדוברת. עם סיום הרכישה המשיך הפד לקנות אג"ח ארוכות במקביל למכירת אג"ח קצרות, מה שמכונה operation twist. המאזן אמנם לא גדל בתקופה זו אך האג"ח הקצרות יגמרו במאזן הפד בשלב מסויים והוא יאלץ לשוב להיות קונה נטו. הלא כן?
2. QE3 שהוכרזה לא מזמן מאפשרת לפד לרכוש מדי חודש 40 מיליארד דולר של MBS (אגחים מגובי משכנתאות). איך לדעתך יראה המאזן בסוף התוכנית?

ציטוט:

---

האג"ח הקצרות יגמרו במאזן הפד בשלב מסויים והוא יאלץ לשוב להיות קונה נטו. הלא כן?

---

לא, הוא תמיד יוכל למחזר את האגח הקצר ע"י מכירה חוזרת

ציטוט:

---

QE3 שהוכרזה לא מזמן מאפשרת לפד לרכוש מדי חודש 40 מיליארד דולר של MBS (אגחים מגובי משכנתאות). איך לדעתך יראה המאזן בסוף התוכנית

---

התשובה שלי קצת תפתיע - זה לא חשוב כיצד המאזן יראה, ההסבר בפרק הבא שאכתוב

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי tby

לא, הוא תמיד יוכל למחזר את האגח הקצר ע"י מכירה חוזרת

---

לא ברורה לי הכוונה מאחורי "מכירה חוזרת"? איך אפשר למכור דבר שאין? האם אלו אג"חים שהבנק מנפיק (מק"מ)?

כמו כן, אם אני לא טועה אז QE4 שהוכרז החודש מקצה 45 מיליארד $ לרכישת אג"ח ארוכות ללא תנאי למכירת קצרות. בצירוף רכישת ה-MBS המאזן יגדל בטריליון דולר תוך שנה.
אתה טוען שמבנה המאזן "לא חשוב" אך בפועל טריליון דולר ייוצרו השנה יש מאין.

ציטוט:

---

לא ברורה לי הכוונה מאחורי "מכירה חוזרת"? איך אפשר למכור דבר שאין?

---

למה אין? לפד יש 370 מליארד דולר באגח ממשלתי קצר טווח - 1-5 שנים

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי tby

למה אין? לפד יש 370 מליארד דולר באגח ממשלתי קצר טווח - 1-5 שנים

---

עשינו מעקף וחזרנו לשאלה המקורית שלי: מה יקרה כשיגמרו?