חלק 3 - מבוא למשבר הפיננסי - משבר שוק הדיור
זה החלק השלישי בסידרה
בחלק הראשון הוצגו מושגי הייסוד
בחלק השני הוצגה ההיסטוריה של ניהול הריבית בארה"ב והשינוי שחל בסביבת המציאות המאקרו כלכלית בימיו של גריספאן כנגיד.
בחלק זה אתאר את התפתחות משבר הדיור שהוביל למשבר הפיננסי הגדול , אך כדאי לקרוא זאת בהשוואה (דומה ושונה) למתרחש בשוק הדיור בישראל בשנים האחרונות.
מסוף שנות ה - 90 , מחירי הדיור החלו לעלות באופן רצוף, ללא הפסקה, גם במהלך המיני מיתון של התפוצצות הדוט-קום ב - 2001 . עד שנת 2006 הם השלימו מהלך עליה של 130% , במקביל, הסטנדרטים של חיתום משכנתאות הורדו, וכך התהליך הזין את עצמו - מחיר הדיור עולים, יש תחושה שלא ניתן להפסיד ברכישת בית, מאפשרים ליותר אנשים להיכנס למעגל הלווים - הביקושים עולים , המחיר עולים וחוזר חלילה.
הסטנדרטים של חיתום המשכנתאות הורדו לא בקצת - אלא בהרבה. לפני שנת 2000 , רובם במכריע של הלווים - 90% הכניס הון עצמי משמעותי לרכישת הבית וסיפק תעוד מפורט על מצבו הפיננסי - בדומה למצב היום בישראל - אלו לווי פריים, רק 10% היו אחרים - ללא הון עצמי ו/או תעוד - לווי סאב פריים
ב - 2004 היו לווי הסאפ פריים כבר 25% מהלווים, ב - 2006 - 34% מהלווים. מתוך לווי הסאב פריים ב - 20004 היום 40% ללא מסמכים וב - 2007 הגיע מספרם ל - 60%
במילים אחרות - בשנת 2006 כ - 18% מהמשכנתאות בארה"ב ניתנו ללא כל דרישה למסמכים המעידים על כושר השתכרות !
כל זה התאפשר בגלל הנדסה פיננסית הנקראת "איגוח" ומוצר שנקרא "אגח מגובה משכנתאות" . הבנק למשכנתאות שנתן המשכנתא, לא חלם להחזיק את המשכנתא אצלו, אלא חיפש למכור אותה , לקבל כסף ול"ייצר" משכנתאות נוספות. אך מי ירכוש משכנתא לפלוני שלא הציג מסמכים?
מכיוון שלכל צורך יש מענה, ישבו הגאונים בוול-סטריט ומצאו נוסחה מנצחת - מדוע לא לקבץ יחדיו אלפי משכנתאות, מאזורים גאוגרפים שונים לסל משותף שייצור זרם הכנסות (החזרי משכנתא) שיהפוך לאגח שאותו נמכור בשוק. אך מכיוון שצריך גם להתפרנס, הם עשו עוד "טריק" אחד - חילקו את כל הסל למספר חלקים, שלכל חלק נקבע עדיפות בקבלת התשלום - כלומר חלק ראשון - מקבל בעדיפות ראשונה את הקרן והריבית שלו מכל תזרים מזומנים, אם נותר עוד - השני מקבל וכן הלאה לעיתים גם 5 רמות שונות - כמובן שבעת הנפקת האגחים המגובים משכנתאות הללו - כל התזרימים מתאימים וכולם מצפים לקבל את כל כספם.
היתרון של זה למנפיק הוא שמכיוון שהשיכבה הראשונה היא "בטוחה" , הריבית שצריך לשלם היא נמוכה מאוד מיחס לריבית המשכנתאות. כך למעשה סך תשלומי הריבית לאגחים המגובים היה נמוך מהריבית הצפויה להתקבל מהמשכנתאות מה שהותיר רווח למנפיק ויצר תעשיה שלמה של "מנהלי אגח" שכמובן קיבלו שכרם בעדיפות ....
כל "הסלט" הזה קיבל גושפנקה של סוכנויות הדרוג - והחגיגה החלה.
האגח מגובה משכנתאות מצא דרכו לכל העולם - בכל תיק מוסדי, כל בנק כל קרן פנסיה בעולם קנו את האגח מגובה המשכנתאות - את החלקים "הבטוחים" - כי זה בטוח ונתן תשואה לא רעה , ואת החלקים הפחות טובים (דרוג BBB) - קנו כי שילמו ריבית גבוהה
וכך הלכה הבועה והתנפחה , עד אשר?
המחירים פשוט נהיו גבוהים מדי , החלק היחסי של תשלומי המשכנתא מההכנסה הפנויה - גדל מאוד והרחיק קונים מהשוק והביקושים החלו לדעוך - החל מ - ו2006 והלאה - המחירים ירדו בממוצע ב - 30%
כשהמחירים החלו לרדת , יותר ויותר לווים מצאו עצמם חיייבים יותר לבנק מאשר שווי ביתם (כי לא הכניסו הון עצמי משמעותי )
משוק שכולם מרוויחים עד 2006, ב 2008-2010 כ - 12%-15% מהלווים היו עם הון שלילי . איחורי תשלומים משמעותים ועיקולים הגיעו ל - 5% מהיקף הלווים!
ומה קורה עם האגח מגובה המשכנתאות לסוגיו - מחיריו צוללים והמחזיקים בהם סופגים הפסדים כבדים - הם נדרשים לשערך את מחיר האגח עפ"י מחיר השוק , והשוק - בצניחה חופשית
וכל זה קורה מתי ? - לאחר 20 שנה של משק יציב, ניתן לחיזוי שגרם לגופים רבים "לשכוח" סיכונים שבעבר היו יותר ברורים.
הגורמים לבועה במחירי הדיור נתונים לוויכוח. יש המאשימים את הריבית הנמוכה של תחילת שנות ה - 2000 כסיבה מרכזית לבועה, אך העובדות מצביעות שזה אינו כך - גם בריטניה סבלה מבועת דיור ושם הריבית היתה גבוהה יותר, המחירים החלו לעלות עוד לפני הורדת הריבית של שנת 2000 והמשיכו לעלות לאחר עליית הריבית ב - 2004. יש הטוענים שפשוט לא ניתן להסביר עליה של 130% במחירי בתים כפונקציה של שינוי ריבית ריבית.
בחלק הרביעי אתאר את התפתחות המשבר הפיננסי ופעולות הפד כתגובה מצילה, מסייעת ומייצבת.
חלק 4 - התפתחות המשבר הפיננסי ופעולות הפד - "הדפסת הכסף הגדולה"
החלק השלישי הסתיים בהפסדים הכבדים שנגרמו למחזיקי האג"ח מגובות המשכנתאות לאור הירידה במחירי הדיור , כמובן שהפסדים דומים נגרמו לבנקים ובנקים למשכנתאות שהחזירו משכנתאות שלא אוגחו - אם כחלק ממהלך עסקים רגיל , או ש"נתקעו" עם המשכנתאות כי שוק האיגוח קפא.
חלק רביעי:
ההפסדים הללו הם הטריגר למשבר הפיננסי, אך המשבר לא היה מתרחש אילמלא המערכת הפיננסית היתה פגיעה לאור השקט הכלכלי שאיפיין את 20 השנה הקודמות -
- חברות פיננסיות פעלו במינופים גדולים (יותר מדי חוב)
- חוסר יכולת לנהל אפקטיבית את הסיכון בתיקי ההשקעה - יותר מדי חובות סאב-פריים
- הסתמכות גדולה מאוד על מימון טווח קצר וזול (ניירות מסחריים) למימון השקעות בתיקי משכנתאות [ממש מדפסת רווחים - חיים מההפרש בין ריבית טווח קצר לטווח ארוך]
- מוצרים פיננסים "מהונדסים" ריכזו סיכון
במקביל, גם הרגולטור לא היה עירני מספיק -
- חברות ענק שהיוו "תשתית" בשוק - כמו AIG פעלו ללא פיקוח - מכרו "ביטוח" לרוכשים של תיקי משכנתאות
- הפיקוח על הבנקים נכשל פעמיים - פעם ראשונה בהגנה על הצרכן (מתן אפשרות להיכנס לחוב ללא יכולת החזר סבירה) ופעם שניה על הבנקים - נתן ל-סאב פריים להשתולל
- לא היתה גישה מקיפה של יציבות מערכת פיננסית כמערכת תשתית בעולם המודרני.
כל החולשות מעלה רק הגבירו את הנזקים שנגרמו כתוצאה מירידת הערך של המוצרים מבוססי המשכנתאות.
ב - 2008 כבר היה ברור שהולכים להיגרם הפסדים כבדים למי שהשקיע במשכנתאות , אך בגלל המורכבות של המוצרים, ביטוחי המשכנתאות למיניהם וחוסר יכולת להעריך בכמה ירדו מחירי הדיור - אף אחד לא ידע לתת ערך למוצרים עצמם או לחברות שעסקו בתחום, כולל החברות עצמן.
התחילה פאניקה שקטה - לא המון מסתער על דלתות הבנקים - אלא גופים מוסדיים, בנקים ובנקי השקעות שמקבלים החלטות לממש השקעות בכל מחיר, להפסיק להשקיע בכלים למימון קצר טווח - בקיצור - להתרחק מכל מה שנוגע, קשור או מזכיר משכנתאות - כולל הלוואות קצרות טווח (יום אחד) אחד לשני.
הנזילות נעלמה מהשוק.
אחד אחרי השני הגופים הגדולים בוול סטריט הגיעו לסף חדלות פרעון - לא בגלל הפסדים ממשיים, אלא בגלל קשיי מימון טווח קצר שנבעו מפאניקה של חוסר יכולת השוק לקבוע כמה יהיו ההפסדים, אצל מי והאם בכלל יש סכנה לפשיטת רגל של הגופים עימם הם עובדים.
- בר סטרנס - נמכר בכפיה במרץ 2008
- פאני מיי ופראדי מק - ענקי ביטוח המשכנתאות - הוכנסו להקפאת תהליכים וניהול ע"י מנהל מיוחד ב - 7לספטמבר
- להמן ברודרס - הכריזו על פשיטת רגל, - מריל לינץ - נרכשה ע"י בנק אוף אמריקה ב - 15 לספטמבר
AIG קיבלה הזרקת מזומנים (למעשה הממשל השתלט עליה) - 16 ספטמבר
- וושינגטון מאטושל -אחד מבנקי המשכנתאות הגדולים - נסגר ע"י הרגולטור -25 ספטמבר
וכן הלאה - 1000 בנקים קטנים ובינוניים בארה"ב היו בסכנת התמוטטות
אי אפשר לתאר במילים את המצב בספטמבר 2009. העולם כולו הוכה קשה, לא היה סוג נכס השקעה אחד שלא ספג הפסדים כבדים, אך חמור מכך היה אובדן אמון מוחלט במערכת הפיננסית שמייד חילחל לעולם הפיזי - עצירת השקעות, עצירת צריכה. לא האטה. עצירה. דממה. גם אם היה מישהו שרצה להשקיע - לא היה בנק שמוכן היה להלוות כסף. בנקים לא כיבדו חוזי הלוואה חתומים. יש לך עסק ואתה זקוק למימון להון חוזר? - תבוא מחר.
בתוך הפניקה , ניצב לו רק גוף אחד עם יכולת , אמצעים ורצון לעצור את הדהירה לתהום - הפד. למזלו של העולם ניצב בראש הפד בן שלום ברננקה, שהתמחה , מכל הנושאים, בשפל הגדול של שנות ה- 30 . הוא לא היה צריך שיסבירו לו מה צריך לעשות - הוא כתב על זה מאמרים ....
ומכאן מתחיל הסיפור על "הדפסות כסף" -
שלב ראשון היה להפסיק את נפילת אבני הדומינו [פעילות של משרד האוצר והפד]- ההשתלטות על AIG , העמידה המלאה מאחורי פראדי מק ופאני מאי באמצעות התחייבות הזרמת כספים של מאות רבות של מליארדים , תוך הצהרות ברורות , אחרי נפילת ליהמן, שהפד יעשה כל מה שנחוץ לשמור על המערכת הפיננסית.
בשלב השני החליף הפד את ה"שוק" בכל הקשור למימון לטווח קצר - כל חברה שהיתה לה נגיעה למגזר הפיננסי היתה זכאית לקבל הלוואה לטווח קצר מהפד - באופן ישיר - תמורת "בטחונות"
במקביל היו גם תוכניות שלמשרד האוצר שהזרים כספים לבנקים וכו' - אך אנו מתמקדים בפד.
כלומר, על מנת לקבל כסף מהפד, החברה היתה צריכה למסור אגח ממשלתיות, אגח מגובה משכנתאות או אגח אחר בעל דרוג גבוה ולקבל מזומן. מהיכן המזומן? מהאויר.
כמה מזומן? - המאזן של הפד צמח מכ - 900 מליארד דולר ל 2.2 טריליון דולר - תוך רבעון אחד ב - 2008
זה הסיפור העיקרי - ההדפסה של טרליונים בוצעה כתגובה ישירה, בזמן קצר ובחרום על מנת לעצור את הפאניקה, למנוע גלישה לשפל גדול מספר 2.
כל מי שטוען שהפד ממשיך להדפיס "טריליונים של דולרים" ומוליך את השוק לאובדן, פשוט אינו יודע מה הוא סח.
מאזן הפד היום עומד על 2.8 טריליון דולר - זה גידול של 27% בארבע שנים - גידול של פחות מ 7% שנתי , אך הפתעה ! , היום המאזן כבר קטן ב - 100 מליארד דולר משיאו בינואר 2012 - 2.9 טריליון
הפרק הבא QE (הקלה כמותית) למיניו - מחליפים מימון חרום קצר במימון לטווח ארוך - תומך צמיחה