כתבה מביזפורטל + קצת על נסיון אישי באופציות

למרות שכנראה מרבית החברים באתר נוהגים לסרוק את האתרים הכלכליים, למי שבכל זאת פיספס מצ"ב לינק לכתבה מעולה מביזפורטל.
http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bi ... mid=218396

אמנם הכתבה עוסקת במט"ח אך היא נכונה באותה מידה עבור אופציות, ואפילו נכונה עבור מניות.

מנסיון אישי (וגם ע"פ דעתם של סוחרים וותיקים ומנוסים אלפי מונים ממני), מסחר נכון בנוי ממספר עקרונות ברזל, והעיקריים שבהם: לימוד, הכנת תכנית מסחר, ניהול סיכונים, ביצוע קפדני של סטופים (דבקות מוחלטת בסטופים שנקבעו מלכתחילה) וניתוח בדיעבד של העסקאות ע"מ ללמוד מטעויות ולהמנע מחזרה עליהן.

לצערי, חלק מהסוחרים לא פועלים לפי עקרונות אלו, וזה כלל גם אותי (בתחילת דרכי).
לשמחתי מסתבר שבתור "מתחיל" היה לי הרבה מזל (לא הרבה כי אם המון) אחרת קשה להסביר כיצד לא מחקתי את חשבון המסחר שלי (שלוש פעמים הייתי "ככה" קרוב להימחק, וניצלתי על קוצו של קול או פוט).
אולם בחצי השנה האחרונה התמקדתי בעיקר בהכנת תוכנית מסחר ובהקפדה "ייקית" על נקודות הסטופ ולהפתעתי (לא ממש האמנתי שעקרונות אלו חלים גם עליי) מסתבר שסיימתי כל חודש עם רווחים, פעם יותר ופעם פחות - אבל רווח הוא רווח ואם זה בא בצורה עקבית חודש בחודשו אז כנראה שזה עובד.
זה לעומת המצב שלפני כן בו הרווחתי והפסדתי לסירוגין, ממש כמו נדנדה בלי שום כיוון עקבי.

ולמה אני מספר לכם את כל זה, הרי אני לא מחדש מאומה - זה כתוב בכל הספרים ונלמד בקורסים השונים, זה מפני שאני דוגמה "חיה, ונושמת" שזה נכון וזה עובד.
כדי כך שאפילו אם משפרים במקצת את עקרונות המסחר כבר ניתן לראות הטבה בתוצאות, שבתורה מעודדת להמשיך לשפר ולהגדיל את תוחלת הרווחיות.

מקווה שתרמתי ולו במעט למי מכם שמתחבט לא פעם ב- "איך לכל הרוחות יש כאלו שמצליחים ואני רק מפסיד" או " למה בכל פעם שאני צובר קצת רוויחים, לא עובר שבוע ומייד מחזיר אותם לשוק "

בברכה
גיל

תודה לך גיל וישר כח המשך כך!

מצ"ב לינק לכתבת המשך:
http://www.bizportal.co.il/shukhahon/bi ... mid=219449

למי שעדיין טרם קרא, ממליץ מאד.
זו כתבה שלדעתי כדאי לקרוא פעם ועוד פעם עד שמפנימים אותה.

ועכשיו תעצרו ותיזכרו איך שחקן מעוף לפעמים רושם בסיום הסקירות שלו " לגבי שאר המגזרים והמניות אין שינוי בהערכה" או כאשר הוא מתעקש "לא לגעת באסטרטגיה" .

עניין התיזמון אינו מורכב רק מ- לקנות בזמן או למכור בדיוק ברגע הנכון, אלא מורכב גם מכל אותן אלפי דקות, שעות, וימים שבהן מגרד לכולנו לעשות "משהו" כשבעצם הדבר הטוב ביותר (ניתוח קר - פונדמנטלי, טכני, סיכוני) הוא "לא לגעת".

בברכה
גיל

גיל,
תודה על כל המידע הידע והניסיון שאתה משתף אותנו בו כולל בכתבה זו שהעקרון המובא בה חשוב וכדאי להפנימו כפי שציינת

תודה!

וגם את זה שווה לקרוא:

על החטאים של הסוחר בשוק ההון והדרך לנטרל את חלקם
שני החטאים המרכזיים של האדם, מהם כל שאר החטאים נובעים: חוסר סבלנות ועצלנות - פרנץ קפקא
אלי אברמוביץ 23:44 | 14.11.09

בשבוע שעבר כתבנו שהבעיה המרכזית של הסוחרים בפורקס הינה חוסר היכולת להשתמש בצורה נכונה בנקודת העצירה. לבקשת קוראים שטרחו לכתוב לנ ו, (הזדמנות לומר תודה) אנו מבקשים להרחיב על בעיה נוספת היוצרת מפח נפש וחיסרון כיס אשר אנו נתקלים בה באופן תמידי בעבודתיינו עם משקיעים פרטיים ומוסדיים - אנחנו נוהגים לכנות אותה אפקט "רוצה אבל לא צריך" הספרות המקצועית נוגעת בסוגייה תחת הכותרת "בעיית דחיית סיפוקים" יודגש שמעבודתיינו עם משקיעים בחו"ל אנו חשים שעוצמת הבעיה בישראל גדולה יותר. הבעיה נכונה כמובן לשווקים מלבד שוק המט"ח נוספים אך אינטנסיביות שוק המט"ח מחדדת את עוצמתה.

דחיית סיפוקים מוגדרת כיכולת להמתין על מנת להשיג דבר מה, היכולת הזאת נחשבת כתכונת אישיות.

אז במה דברים אמורים? כולנו חשופים לצורך בסיפוק הצרכים והרצונות שלנו, הרצון לסיפוק בעיקר בקרב אנשים אוהבי סיכון לעיתים מעביר אותנו על דעתיינו וגורם לנו לקבל החלטה שאינה מיטבית. אפקט הצריך מול הרוצה הינו גורם רעש ומסיח כבד, הסחת הדעת הזאת נמצאת הן במצבי רווח והן במצבי הפסד גם כן.

פרסוםלדוגמא אנו מוכרים פוזיציה מרוויחה על מנת לממש רווח במקום להמתין ולהמתין גם כאשר בניתוח מוקדם של הפוזיציה חשבנו שהיא תרוויח יותר ואין בעצם סיבה מהותית חדשה למכור, אין לנו סבלנות ויכולת לשלוט בעצמיינו להשלמת המהלך ואנחנו רוצים לראות את הכסף עכשיו, הסיבות שגרמו לנו להיכנס לעיסקה הופכות ללא רלוונטיות ואנחנו מספקים את רצונינו ברווח.

דוגמא נוספת בה אנו נתקלים לעיתים קרובות היא אצל לקוחות הסוחרים באופן עצמאי, הלקוח קובע אסטרטגיה, בודק ניתוחים שונים וקורא עיתונות כלכלית, הוא בעל תיק השקעות וכל יום בודק את הכל שוב ושוב ו...שוב,לעיתים תוצאות הניתוח דורשות לא לעשות דבר ופשוט להמתין להמשך ההתפתחות, פשוט כלום, לא לשנות את הרכבו של התיק לא לקנות ולא למכור- לא לעשות דבר.

משקיעים אשר פתחו את המחשב במגמה לסחור, בדקו ניתוחים קראו דוחות והגיעו למסקנה הזאת לעיתים אינם מסוגלים לבצע אותה- הם עושים על מנת לעשות . להיכנס למשחק להיות אקטיביים כי זה הרצון הטבעי שלנו ולא כי צריך , הם הופכים תיק מיטבי לתיק טוב פחות והכל על מנת לספק את היצר לעשות, לספק את הגירוד המרגיז הזה בידיים שיוצר ריגוש חדש. כמה מהקוראים טור זה נפלו במלכודת הזאת ומתחרטים שנקטו פעולה שכל האינדיקטורים אמרו לחכות?

בספרות הפסיכולוגית השימושית ראוי להזכיר את "ניסוי המרשמלו" שנערך באוניברסיטת סטנפורד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, נבדקה קבוצה של בני 4 לכל אחד מהם ניתן מרשמלו כשהובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, רק אם יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ההתבגרות ומצאו שבעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר (על פי סקר הורים ומורים).

אז מה לעשות? לעיתים פשוט לא לעשות,למרות הגירוד באצבעות, הידיעה שקיים מסיח הגורם לנו לפעול גם במצבים בהם עליינו לשבת על הגדר, המאבק המובנה בין מה נכון-צריך לעשות לבין מה שרוצים, בסיפוק דחפים התמידית והאבחנה האישית בין מה שצריך לעשות לבין מה שהפרט רוצה לעשות היא הדרך לנצחון, שאל את עצמך לפני כל פעולה, האם הפעולה היא תוצאה של ניתוח קר (צריך) או הניתוח הקר נועד על מנת להצדיק את עשיית הפעולה (רוצה)?



מאת: אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן, משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל לשאלות eli@go2pdm.com