ניתוח טכני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניתוח טכני היא שיטה לניתוח מגמות של ערכי נכסים פיננסיים הנסחרים במסחר פומבי (מניות, סחורות, מטבע חוץ) ברמת הנכס הספציפי או אף קבוצת נכסים מאותו סוג (כגון מדד המעו"ף בבורסה לניירות ערך בתל אביב). אנשים העוסקים בניתוח טכני קרויים "מנתחים טכניים" או בקיצור "טכנאים". המנתח הטכני מתווה את מחירי הנכסים שאותם הוא מנתח על גבי גרפים, במטרה לזהות מגמות ודפוסים שיאפשרו לו לחזות תנועות עתידיות בשוק.
חסידי השיטה טוענים, כי על סמך בחינת ההתנהגות ההיסטורית של המחירים ומחזורי המסחר בנכס הפיננסי ניתן להעריך, אם כי לא לחזות בוודאות, מגמות עתידיות של הנכס הפיננסי בעתיד לטווחי זמן שונים. לשיטתם, אין צורך להשתמש בנתונים ריאליים הקשורים בנכס עצמו (כגון דו"חות כספיים של חברה, נתונים מאקרו-כלכליים ועוד) על מנת לנסות להעריך את ערכו העתידי של הנכס, שכן ציפיות המשקיעים הן הגורם העיקרי למגמות מחירים עתידיות, וכל נתון אחר מגולם במחירי הסחורה הנוכחיים. עם זאת, גם בשיטה הטכנית מקובל להטיל על הניתוח מגבלות, כגון אי ניתוח של נכסים ומדדים בעלי סחירות נמוכה מדי, שתנודותיהם עשויות להיות מקריות, והימנעות מקבלת החלטות ערב פרסום נתונים חשובים הנוגעים לסחורה.
[עריכה] היסטוריה
תוכן עניינים
[הסתרה]
כבר במאה ה-18 המציאו היפנים את השיטה הקרויה היום "גרף נרות יפאניים" (Japanese Candlesticks) למסחר בשוק האורז. צ'ארלס דאו (שעל שמו נקרא מדד "דאו ג'ונס") נחשב כאבי השיטה הטכנית המודרנית, ובין השאר אימץ את השימוש בנרות יפאניים. דאו הגדיר בשלהי המאה ה-19 את חמשת היסודות עליהן מושתתת כיום שיטת הניתוח הטכני ופרסמן במאמר בשם "תאוריית דאו".
אחד הידועים בסוחרים הטכניים ומי שתרם להכרה בה יותר מכל הוא ויליאם גאן (W.D. Gann) אשר פיתח כלים רבים ומורכבים הצוברים חסידים רבים גם היום. גאן החל לסחור בסחורות בתחילת המאה ה-20, ואחר כך החל לפרסם תחזיות (בעיקר לשווקים אך גם לאירועים גיאופוליטיים) במכתב למנויים. סיפורים על הדיוק המדהים של תחזיותיו קיימים עד היום, כגון סיפור על יום מסחר בתירס בו טען גאן שהשוק יסיים בירידה. באותו יום הלכו מחירי התירס ועלו, וכמחצית השעה לסיום המסחר שב גאן וטען כי אם יום המסחר לא יסתיים בירידה סימן שהשתנו סדרי עולם. בדקות האחרונות של המסחר באותו יום צנח מחיר התירס וסיים בירידה. חסידי גאן טוענים שהוא חזה בדיוק נמרץ את המפולת והמשבר הכלכלי העולמי של 1929 שאחריה [1].
[עריכה] עקרונות הניתוח הטכני
באמצעות ניתוח גרפים המייצגים את הפעילות באפיק ההשקעה אותו מנתח המשתמש, מזהה המנתח הטכני ("טכנאי") את כיוון המסחר, נקודות כניסה ויציאה אפשריות, יעדי זמן ומחיר, מומנטום ועוד.
השיטה מנסה לתת למשקיע עקרונות מעשיים למשמעת עצמית, בצורה נוחה ופשוטה, בשאיפה למזעור של תוחלת ההפסד הטמונה בכל ניסיון השקעה בשוק ההון. כל טכנאי מתאים לעצמו את הכלים בהם הוא משתמש ואת טווחי הזמן בהם הוא סוחר בהתאם לאופיו ולנסיונו.
הבסיס ליישום אפקטיבי של שיטת הניתוח הטכני לצורך ביצוע השקעות מוצלחות בשוק ההון נעוץ ביכולת לזהות בצורה בהירה נקודות כניסה, ולהגדיר בצורה נחרצת נקודות יציאה, תוך חתירה החלטית לביצוע הכניסה והיציאה על פי העקרונות שנקבעו. בכך מיושם הלכה למעשה היתרון היחסי שמקנה השיטה למפעיליה, על פני שיטות מסחר אחרות או פעולה אקראית - רגשית של המשקיע.
השיטה נשענת על מספר חוקים בסיסיים ובהם:
- הגרף מגלם הכל.
- ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה.
- השוק נע בגלים.
- מחזורי המסחר יתמכו תמיד במגמת המחירים.
הפועלים על פי השיטה מקפידים על שלושה עקרונות מסחר בסיסיים:
- סחור תמיד בכיוון המגמה.
- קטע הפסדים בעודם קטנים.
- אל תהפוך עסקה רווחית לעסקה מפסידה.
[עריכה] מחזורי המסחר בניתוח הטכני
מחזורי המסחר הם בעצם נפח המסחר באותו יום במספר מניות או בסכום כסף כלומר כמות המניות או כמות הכסף שעברו בין המשקיעים באותו יום/שבוע/חודש מסחר.
מחזורי המסחר בעצם מעידים על רמת ההתעניינות של המשקיעים באותה המניה, ומגמת מחזורי המסחר מעידה האם כיוון המניה הוא "הכיוון הנכון". ככל שההתעניינות במניה זו או אחרת הולכת וגוברת יותר סוחרים ימצאו עצמם קונים ומוכרים את המניה ודבר זה נכון גם לגבי תקופת ירידות וגם לגבי תקופה של עליות. ההתעניינות במניה יכולה לנבוע משמועות שמתפשטות, מידע המפורסם באמצעי התקשורת וכו`, ובכל מקרה כאשר מחזורי המסחר גדלים המניה צועדת בכיוון שבו רוב המשקיעים מאמינים. מגמת מחזורי המסחר היא בעצם השינוי בנפח המסחר לעומת ימי המסחר הקודמים. מגמת עליה במחזורי המסחר מעידה על כיוון "נכון" של המניה ומגמת ירדה במחזורי המסחר (כלומר מחזורי מסחר מצטמקים) מעידה על כיוון "לא נכון" של המניה כלומר תיקון טכני. תיקון טכני מוגדר כ-"תנודת שוק אנטי מגמתית הנוטה לחסל בין 38% - 62% מן המהלך המגמתי הקודם". [2]
[עריכה] הפילוסופיה מאחורי השיטה הטכנית
ישנן שתי גישות פילוסופיות מנוגדות שמנחות את המנתחים הטכניים, עם זאת שתיהן מגיעות לאותה מסקנה שיש לזהות שינויים בשוק בתחילתם.
הגישה האחת מניחה שהשווקים הם משוכללים במובן הזה שאין אף שחקן אחד בשוק שיכול להזיז את השוק. תנועות השערים בשוק מאפיינות את שיווי המשקל הרגעי בכל רגע נתון של התנהגות ההמונים. לפי גישות של פסיכולוגיה חברתית אף אם קשה לנבא התנהגות של יחידים, יחסית קל לנבא את התנהגות ההמון כקבוצה, ועל כן על פי ניתוח התנהגותם של ההמון בעבר, כפי שהתבטא בשערי המחירים, ניתן לחזות את מגמת המחירים העתידית.
גישה אחרת טוענת שהשוק אינו משוכלל ורוב התנועות נוצרות ממשחק של מספר מצומצם של בעלי עניין והגופים הפיננסיים הגדולים. מספיקה פעילות של גופים בודדים כאלה כדי להזיז את השערים בשוק. ההנחה היא שלגופים פיננסיים גדולים ישנו יתרון על פני המשקיעים הקטנים בהבנה ובעיבוד של המידע הבסיסי (למשל, דוחות פיננסיים, מדדי מצב המשק ועוד). היתרון מתבטא בזמינות טובה יותר של המידע, יכולות מחשוביות טובות יותר, כח אדם רב, ועוד. לפי גישה זו על המנתח הטכני לזהות את תנודות השערים בתחילתן מתוך הנחה שהן מאפיינת קבלת החלטות של גורם שמבין טוב ממנו בשיקולים הפונדמנטליים. גישה זו מסבירה מדוע השיטה הטכנית מתאימה בעיקר למשקיעים קטנים ואיננה מתאימה לגופים הפיננסיים הגדולים בעצמם.
המטרה העיקרית בניתוח הטכני היא זיהוי מגמה חדשה מוקדם ככל האפשר (כדי להצטרף אליה) תוך מזעור הסיכון (במקרה של טעות). זיהוי מוקדם של מגמה מגדיל את פוטנציאל הרווח ממנה אך מגדיל גם את הסיכוי לטעות בזיהוי. מאידך, ככל שהמגמה בשלה יותר היא בולטת יותר לעין, אך פוטנציאל הרווח ממנה קטן וגדלים הסיכויים שתשבר לטובת מגמה חדשה.
[עריכה] כלים בניתוח הטכני
תורת ניתוח הטכני מתבססת על מגוון גדול של כלים שכולם מבוססים על נתוני העבר ובהם: מחיר (גבוה יומי, נמוך יומי, שער פתיחה ושער סגירה של אותו יום, תדירות הנתון (נתון של נר יומי, שבוע, חודשי, שנתי) ומחזורי מסחר (ווליום). הם פונקציות של לפחות שניים מתוך שלושת הפרמטרים הללו. ניתן למצוא סוגים שונים של אינדיקטורים. לדוגמה מתנדי זרימת כסף שמודדים את זרימת הכסף לתוך נייר והחוצה ממנו (CMF)
כלים שונים בניתוח הטכני הם:
- הכלי המרכזי בניתוח טכני הוא הגרף, קיימים סוגים שונים של גרפים והנפוצים ביותר הם: גרף שערי סגירה הנקראים HLC (high,low,close), גרף המקלות, OHLC (open,high,low,close) , גרף הנרות היפנים, גרף point and figures
- רמות תמיכה והתנגדות (רמת מחירים בה התנועה בנכס נבלמת - אם זו רמת מחיר גבוהה שבה ההיצע גדל או רמת מחירים נמוכה שבה הביקוש גדל או ההיצע קטן)
- קוי מגמה - קווים אלכסוניים התוחמים שפלים עולים (במגמה עולה) או שיאים יורדים (במגמה יורדת).
- זיהוי תבניות - תבניות התנהגות חוזרות קיבלו שמות כגון דגל (flag), דגלון (penant), טריז (wedge), ראש וכתפיים (head & shoulders), ספל וידית (cup and handle). חלקן תבניות היפוך המגמה וחלקן תבניות המשך מגמה.
קיימים סוגים שונים של מתנדים. בדרך כלל נהוג לחלק את המתנדים לכאלו שנמצאים על גבי הגרף אשר נקראים Overlays ומתנדים אשר נמצאים מעל הגרף ומתחתיו שקרויים בדרך כלל Indicators.
מתנדים שנמצאים על גבי בגרף עצמו Overlays
- ממוצעים נעים של המחירים (Ma = Moving Average)
- ממוצע נע מעריכי (EMA = Exponential Moving Average)
- רצועות בולינגר (BB = Bolinger Bands)
- פארבוליק סר (Parabolic SAR)
- זיגזג (Zigzag)
- ריגרסיה לינארית (linear regression channels)
מתנדים שנמצאים מעל הגרף ומתחתיו Indicators
- סטיה והתכנסות של ממוצעים נעים (MACD - Moving Average Divergence Convergence)
- מדד העוצמה היחסית (RSI - Relative Strength Index)
- שיעור השינוי (ROC - Rate of Change)
- מומנטום (Momentum)
- המתנד הסטוכסטי (Stochastic Oscillator)
- מד הכח (Force) - מתנד זה בודק את עוצמתם של הקונים מול עוצמתם של המוכרים. החישוב מבוצע על ידי שילוב שערי המסחר במחזורי המסחר, באופן כזה שככל שגדול ההפרש בין שער הסגירה של היום לשער הסגירה של אתמול וככל שהמחזור גבוה יותר כך הוא מבטא את ניצחון הקונים או המוכרים.
- יחסי פיבונאצ'י משמשים לאמוד יעדי מחירים.
- גלי אליוט המשמשים לזהוי מבנה מגמות.
- כלי גאן: סט כלים של ויליאם גאן - כלים אלו פועלים על פי הקשר של ערך המנייה מול זמן ותקופת שינוי הממומנטום
- קלשוני אנדרוז וספירלת הזהב משמשים לזהוי שבירת מגמה ולאמוד יעדים למגמה חדשה.
- גרפים מונחי-מגמה בשונה מגרפים מונחי-שערים כגון: Point And Figure, Three Line Break.
- מדד התנודתיות - ATR - Average True Range מודד טווח תנועה ממוצע של מניה בפרקי זמן שונים.
בנוסף ישנם אינדיקטורים לניתוח טכני שאינם גרפיים אלא מתארים סיטואציה חוזרת בשווקים כגון: שלושה ימי ירידה רצופים משיא חדש.
סוגי גרפים שונים לניתוח טכני:
- ישנם מספר גרפים שונים לשימוש עבור ניתוח טכני:
- גרף נרות יפניים
- גרף עמודות
- גרף נקודות
- גרף פוינט אנד פיגור
- גרף גבוה נמוך פתיחה סגירה
גרפים אלו משמשים מנתחים שונים בעת בדיקת הגרף אחורה והסקת מסקנות מהניתוח. בדומה לסוגי הגרפים השונים , ישנם גם טווחי זמן שונים עבור המסחר התוך יומי והיומי
- גרף דקות (1,3,5,10 ,15, 30 60 דקות)
- גרף יומי , שבועי וחודשי עבור טווחי זמן רחוקים יותר.
מנתחים טכניים מובילים בוחנים מספר גרפים במקביל עבור נכס מסויים כדי לוודא שהמגמה שהם מזהים אכן באה לידי ביטוי בסוגי הגרפים השונים.
[עריכה] תוכנית מסחר וניתוח טכני
אחד היתרונות היחסיים של הניתוח הטכני על פני שיטות מסחר אחרות הינו קביעת שיטת מסחר קבועה, כלומר תוכנית מסחר (סיסטם).
תוכנית מסחר היא שיטת עבודה המתבססת על מספר תנאים טכניים שנקבעו מראש על ידי הסוחר,ובזמן שהם מתרחשים בו זמנית, מעניקים לסוחר איתות לקנייה או למכירה.
תוכניות המסחר מתבססות לרוב על איתותי המתנדים השונים ומזהות שינויי מומנטום ומגמה. אחד היתרונות הבולטים בשימוש בתוכנית מסחר הוא היכולת לנטרל את רגשות המשקיע ולנקוט פעולות בורסאיות על סמך מידע טכני אובייקטיבי יבש לחלוטין.
ישנן תוכנות מחשב למסחר אשר מאותתות לסוחר כאמור, כי התנאים לביצוע פעולה כפי שקבע אותם מראש- מתקיימים ברגע נתון, וישנם תוכנות אשר עם קיומם של התנאים שנקבעו מראש, גם נותנות ישירות הוראה לביצוע הפעולה ללא מעורבות ישירה של הסוחר עצמוhttp://www.s-maof.com/Forum/sahkan-m...attach/zip.gif
