Is it ethical to trade PUT options

המושג, לקנות פוטים ולצפות לירידות, וכך להתאכזב אם יבואו עליות (מבלי לדון על מבט הכלכלי). כלומר לצפות ולהתפלל שאנשים יפסידו, מה שכמובן קורה בירידות, ולהצטער כשאנשים מרוויחים. האם ראוי לאדם הוגן להכניס עצמו למצב כזה.
הייתי רוצה לראות דעת החברים בנידון.
אני חיפשתי אם יש ראייה מן התורה על מושג כזה, לסחור ולהרויח מהפסדים של הכלל. ונזכרתי בסיפור הנאמר במלכים ב' סוף פרק ב' על הנערים הקטנים שביזו את אלישע הנביא ונענשו שבאו דובים מבתוך היער ואכלום. הגמרא סוטה דף מ"ו מסבירה למה נקראו נערים קטנים, שהיו מנוערים מן המצות וקטני אמונה, שהיה אז זמן של צמאון, שנוגף המים, והם היו מביאים מים מתוקים ממרחקים ומזה התפרנסו. ואז כאשר הנביא התפלל ונעשה נס והומתקו המים, התרגזו עליו וביזו אותו, וכך נענשו שבאו דובים ואכלום.
מזה נראה שנחשב לגנאי לבנות מקור המחיה על טרגדיה של הכלל, לכן כונו בתואר מגונה "נערים קטנים".
(ומעניין שזה היה דובים שנשלחו להענישם, מזכיר הכינוי כהיום לסוחרים פסימיים, ומלמד כי לא תמיד ראוי לצפות לדובים שיבואו)
וזה מבלי ליכנס לדיון האם עצם ההתעסקות בהימורים ראוי על פי התורה. כי מצאנו בגמרא סנהדרין דף כ"ד שפסול העיד בבית דין מי שפרנסתו הוא מהימורים, מטעם שזה מעין גזל או שאינו עוסק בישובו של עולם. ואמנם בתוספות במקום כתוב כי רק בתנאים מסויימים נפסל לעדות, והרמ"א חושן משפט סימן ר"ז פסק כדעת התוספות. אבל הבית יוסף במקום, נראה דעתו לאסור בכל מקרה. ובירושלמי נדרים פ"ה ה"ד נאמר שאם נדר שלא להרויח ע"י שחוק [הימרוים] אין התרה לנדרו.

אולי המסחר בפוטים לא שייך לנידון הנ"ל, להרויח מהפסד הכלל, כי מי היום מתעסק עם מניות? ואביא לזה ציטוט מכותב אחד בדה מרקר 24 במאי...המניות הן רק נכס בסיס ומשמשות כספקולציה לכרישים להרויח באופציות ותעודות סל.

רב האנשים קונים פוט לגדר את עצמם מנפילות בשוק.

במקום למכור את כל התיק ולשבת על הגדר אתה משקיע סכום קטן בפוט שישמש אותך כתעודת ביטוח במקרה של נפילות כדי לאזן את התיק.

קשה לי להאמין שרב האנשים רוצים נפילות כיוון שעדיין רב הכסף מושקע בבורסה דרך פנסיה / קרנות השתלמות וכ'ו

אורן

בעבר, הייתי מגדר את עצמי עם פוטים כשהרחתי סכנה. במקרה או שלא במקרה, תמיד הייתי קונה קצת יותר ממה שבאמת הייתי צריך על מנת שאם הנבואה תגשים את עצמה גם ארוויח קצת. באיזשהו שלב מצאתי שאני מייחל לחדשות רעות וזה הפריע לי מאוד. הרגשתי ניגוד עניינים פנימי, מצב לא בריא שמייצר קארמה רעה, והחלטתי להתרחק מאופציות (מה גם שבד"כ הפסדתי ).

מזוית אחרת:
מזה זמן כבר שאני משקיע/מגדר עם זהב. גם כאן יש "ניגוד עניינים" מסויים כיוון שהזהב פורח בימים אלו של אי וודאות כלכלית. לדוגמא, אשקר אם אומר שאני לא מחכה שיוון תפשוט כבר את הרגל. איך זה מתיישב עם הפיסקה הקודמת? להשקפתי, במקרה זה לא מדובר בספקולציה. השאלה פה היא לא אם אלא מתי ועדיף מוקדם ממאוחר. יש כ"כ הרבה ריקבון סביבנו והכסף כבר לא בטוח בשום מקום. הייתי מעדיף לקחת את הזהב ולהשקיע אותו בחברה יצרנית שתורמת משהו לאנושות אך זו תקופה מאוד בעייתית והזמן לדעתי עוד לא בשל לכך.