העליות בשווקים בחודש מרץ התבררו כמלכודת דובים בחודש העוקב, שהפך לאפריל הקשה ביותר עבור נאסד"ק מאז שנת 2000. שאלת השאלות היא האם נוצרה הזדמנות קנייה או שבקרוב מאוד נראה הזדמנויות טובות יותר כשהמחירים ימשיכו לרדת
האם הגענו לשפל? זו השאלה שמעסיקה כרגע רבים ותעסיק רבים יותר בזמן הקרוב, בעקבות יום המסחר הקשה בשישי האחרון, שנעל שבוע וחודש תנודתיים לא פחות בוול סטריט. מפתה לחשוב כי אחרי צלילה של 22% בנאסד"ק מתחילת השנה וירידות של יותר מ־10% במדדי S&P 500 ודאו ג'ונס, נוצרה הזדמנות קנייה, אך המציאות מאותתת כי בקרוב יהיו כנראה הזדמנויות טובות אף יותר.

לפני חודש, עם סיכום הרבעון הראשון של 2022 בוול סטריט, הערכנו כאן שהעליות בשבועות האחרונים של מרץ הן בגדר מלכודת דובים — הכנסת כסף חדש לשוק, רק כדי להכות בו בהמשך, וזה אכן מה שקרה. רבים שקנו מניות באמצע מרץ חשבו כי הגרוע מכל כבר מאחור, רק כדי לראות שקונים נוספים לא מצטרפים, וכעת הם מוכרים בבהלה. שחקנים ותיקים הסבירו בסוף השבוע כי חלק מהעניין קשור לכך שמאז משבר 2008 לא היה בוול סטריט שוק דובי אמיתי וממושך, כך שרבים ממנהלי ההשקעות כיום לא חוו אירוע כזה בקריירה שלהם. אפריל השחור, שכמותו לא היה בוול סטריט כבר שנים ארוכות, הוכיח שהטלטלה האמיתית עדיין בעיצומה.
...

מחירי החוזים העתידיים על הנפט עלו ביום רביעי בבוקר באסיה, בכ-1% והחזירו חלק מהירידות של יום שלישי לאחר שקרן המטבע הבינלאומית (IMF) חתכה את תחזיות הצמיחה הכלכלית שלה ועוררה חששות לגבי הביקוש לדלק.

יחד עם זאת, החששות מבעיות באספקה ​​בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר והסנקציות שבאו בעקבותיה, נותרו אף הם. רוסיה היא יצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם וספקית מפתח אירופאית.
"מחירי אנרגיה גבוהים יותר עלולים לפגוע בקצב הביקוש".
אמר אנליסט ANZ .
"מצד שני, גישת "0 קורונה" הסינית והסגרים הקפדניים שומרים על ביקוש מאופק".
מחיר החוזים העתידיים על נפט ברנט עלה 1.07% למחיר של 108.4 דולר לחבית, נכון ליום רביעי, ומחיר החוזים העתידיים על נפט WTI טיפס 1.18% ל-103.25 דולר לחבית, אחרי שצנחו במסחר תנודתי במיוחד ביום שלישי ב-5.2% כל אחד.
במקביל, קרן המטבע הבינלאומית חתכה ביום שלישי את תחזית הצמיחה העולמית שלה ל-3.6 אחוזים בשנת 2022. הארגון האשים את ההשפעות הכלכליות של המלחמה באוקראינה והזהיר שהאינפלציה היא כעת "סכנה ברורה ונוכחת" עבור מדינות רבות.
...

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בסוף השבוע כי מדד תשומות הבנייה עלה ב-6.6% • מדד זה כולל את שינויי העלויות לקניית "סל" קבוע של חומרי בנייה, מוצרים ושירותים המשמשים לבנייה ושיפוצים, הוא מוצמד למחירי הדירות, ועלייתו תורמת לנסיקתם בשנה האחרונה • מדוע זה קורה ועל מי זה משפיע במיוחד?
האם לרכוש דירה חדשה או דירת יד שנייה? בעבר רבע מהרוכשים היו עונים שהם מעדיפים דירה יד ראשונה, ושלושה רבעים - דירה יד שנייה; בשנים האחרונות עלה באופן ברור חלקם של אלה שמעדיפים דירות חדשות, והיום משקלם בשוק מגיע לשליש ויותר.

אבל מאחרי גבם מתגנב לו מדד מסוכן שרבים לא שמים לב אליו כשהם חותמים על חוזה לרכישת דירה חדשה - מדד תשומות הבנייה. מדד זה מוצמד למחירי הדירות ותורם לעליית מחירן. בשנים האחרונות לא שמו לב אליו כמעט, משום ששיעוריו היו אפסיים. ואולם החל מסוף 2020 הוא דופק בקצב שלא ניתן להתעלם ממנו עוד, ורוכשים חייבים לעשות לעצמם את השיקול, האם שווה להם לרכוש דירה חדשה, במיוחד בשלב שהיא עדיין על הנייר או אפילו בפרי סייל.


באחרונה הודיע משרד הבינוי השיכון על יוזמת חקיקה שתגביל את ההצמדה של המדד הזה, אולם זו טרם מקודמת ואינה אקטואלית למי שרכש דירה בעבר, או שמעוניין לרכוש בתקופה הקרובה.
מה זה מדד תשומות הבנייה?


מדובר במדד שמודד את שינויי העלויות לקניית "סל" קבוע של חומרי בנייה, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים ולשיפוצים, ובפועל הוא מייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. לאור זאת, זה משליך באופן ישיר על רוכשי הדירות.


מכיוון שרכישת דירה חדשה הוא תהליך שעשוי להימשך אפילו שלוש שנים ויותר, יתר החוב של הרוכשים מוצמדת למדד תשומות הבנייה או למדד המחירים לצרכן, כשהיזמים מנסים כמובן להצמיד אותו למדד הגבוה יותר באותה עת, והרוכשים משתדלים להצמיד למדד השני. עדיין יש להבין כי מחיר הדירה שהרוכשים ישלמו לבסוף, יהיה שונה מזה שנחתם בחוזה המכר.
בכמה המדד עולה?
...

ברבעון המקביל אשתקד גייסו חברות ההייטק הישראליות 5.4 מיליארד דולר. עם זאת, הסכום שגויס ברבעון החולף מהווה ירידה חדה מסכום הגיוסים ברבעון האחרון של 2021, אז גויסו 8.1 מיליארד דולר. הסייבר והפינטק ממשיכים להוביל, הפודטק מפתיע
הנבואות על ירידה משמעותית בגיוסי ההייטק בישראל בשנת 2022 מתבררות כמוקדמות מדי, לפחות בהתחשב בנתוני דו"ח ההיי-טק של IVC ולאומי-טק. ברבעון הראשון של השנה חברות הייטק גייסו כ-5.6 מיליארד דולר ב-212 עסקאות בהשוואה ל-5.4 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2021, שגיוסו ב-174 עסקאות.

בהשוואה לרבעון הרביעי של 2021 היתה ירידה משמעותית, שכן הוא עמד 8.1 מיליארד דולר ב-214 עסקות - מה שמשקף לא מעט עסקאות ענק שנסגרו לקראת סוף השנה. גם ברבעון הזה התחומים שריכזו את מרבית העניין אצל המשקיעים היו תחומי הסייבר והפינטק, שגרפו 1.8 מיליארד דולר ו-985 מיליון דולר בהתאמה, כשמגזר הפודטק מפתיע עם גיוסי הון של 341 מיליון דולר - עליה משמעותית לעומת הרבעון הראשון של 2021, בו גייסו חברות 148 מיליון דולר.
באופן לא מפתיע, כמות ההנפקות הציבוריות המשמעותיות ירדה לאפס ונרשמו רק מספר הנפקות לא משמעותיות. הפסקת ההנפקות נובעת בעיקר מההסנטימנט הרע בשוק האמריקאי והשווי הנמוך שחברות אלה יוכלו לקבל כעת. חברות רבות, דוגמת Tomorrow, אף ביטלו הנפקות באמצעות ספאק.
...