במדדים המאקרו-כלכליים, מצב מרבית מדינות ה-OECD טוב יותר מבישראל




בישראל רווחת הסברה שהמדינה היא מעצמה כלכלית, שנהנית מצמיחה כלכלית גבוהה, מיחס חוב-תוצר נמוך, מאבטלה נמוכה, משכר צומח ועוד. ננסה לאתגר תפיסה זו בעזרת כמה מנתוני ארגון ה-OECD. נתחיל מהמדד המקובל תוצר לנפש, שמשמש למדידת רווחה חומרית. בשנים 2018-2009 צמח התוצר לנפש, ריאלית, בכ-18.1%. צמיחה נאה ממוצעת של כ-1.6% בשנה.


אומנם צמחנו מהר, אולם בארגון ה-OECD יש מדינות שצמחו מהר מאיתנו, ובהרבה. צ'כיה, אסטוניה, סלובקיה, קוריאה-הדרומית, ליטא, לטביה, פולין והונגריה. כולן עם תוצר לנפש הקרוב לתוצר לנפש הישראלי, שצמחו בממוצע ריאלית בכ-32% בתקופה המדוברת, כ-2.8% בשנה. לצורכי נוחות, נקרא להן "מדינות הייחוס".


טיעון-נגדי נפוץ הוא שמדינות הייחוס הן עניות, ולכן הן צומחות מהר יותר ממדינות עשירות, כך שהנתונים לא צריכים להפתיע. זהו טיעון שלא מחזיק מים. ראשית, המדינות הללו כבר מזמן לא הרבה יותר עניות, רחוק מכך, וקוריאה-הדרומית אף עשירה מאיתנו. שנית, כשהיינו ברמות תוצר לנפש נמוכות יותר בשנות ה-90, לא צמחנו כמו שהמדינות הללו צומחות היום.


טיעון-נגד נוסף שעלול לעלות הוא ההשקעה בביטחון, שלפיו ישראל נאלצת להשקיע משאבים רבים בביטחונה, ולכן הצמיחה שלה לא גבוהה. גם טיעון זה אינו ממש אמין. אומנם נכון שההשקעה בביטחון פוגעת בצמיחה הכלכלית, אבל ישראל לא יכולה להיות בו-זמנית מדינה נחשלת הסובלת מצמיחה נמוכה בעקבות השקעה גבוהה בביטחון, וגם מעצמה כלכלית הנהנית מצמיחה גבוהה.


נתונים אחרים המייצגים את חוזקה של הכלכלה אינם טובים בהרבה. ניקח לדוגמה את יחס החוב-תוצר, המייצג יציבות פיסקלית של הממשלה. במדינות הייחוס, פרט להונגריה, יש יחס חוב-תוצר נמוך מבישראל. הנמוך ביותר נמצא באסטוניה - כ-8% מהתוצר בלבד. אומנם יחס החוב-תוצר במדינות הללו עלה בשנים 2009-2018, אבל הוא עדיין נמוך מבישראל באחוזים רבים.


ובנוגע לשיעורי האבטלה - בהונגריה, צ'כיה, פולין וקוריאה-הדרומית שיעור האבטלה נמוך יותר מבישראל, ובכל מדינות הייחוס ירדה האבטלה בתקופה זו מהר יותר מבישראל בהבדל ניכר, לרבות במדינות שבהן האבטלה נמוכה יותר, שבהן קשה יותר להוריד את שיעור האבטלה מלכתחילה. אפילו בשכר הריאלי מצבנו פחות טוב מבמדינות הללו. לפי נתוני ה-OECD, בישראל עלה השכר הריאלי בתקופה המדוברת בכ-7% בלבד, בעוד שבמדינות הייחוס הוא עלה בכ-25% בממוצע.

...

"מטבעות כמו ליברה של פייסבוק עשויים להפריע ליכולת של הבנק לנהל מדיניות מוניטרית", כך טען הערב תומאס ג'ורדן. בנוסף טען ג'ורדן, כי "מנפיקי המטבעות יהפכו להיות בנקים, ולכן הם יידרשו להתנהל לפי הרגולציה על הבנקים"




החשש האמיתי נחשף? "מטבעות ווירטואליים כמו מטבע הליברה שפייסבוק מקדמת מקושרים לסל מטבעות שעשוי להפריע ליכולות של הבנק המרכזי בשוויץ לנהל מדיניות מוניטרית", כך טען הערב יו"ר הבנק המרכזי בשוויץ, תומאס ג'ורדן.


הבנק המרכזי בשוויץ הוא האחרון בשורת בנקים מרכזיים שהביעו את חששם בנוגע למטבעות הווירטואליים, אך נדמה כי בניגוד לשאר מנהיגי הבנקים המרכזיים שהתרכזו בעיקר בחששות מפני ביטחון מידע/הלבנות הון, גו'רדן חושף היום את החשש העיקרי של הבנקים המרכזיים: ביטול המונופל על השליטה בכמות הכסף בשוק.


הליברה של פייסבוק צפויה להיות מוצמדת לסל מטבעות פיאט רגילים, דבר שצפוי למנוע מהם להיות תנודתיים במיוחד, ולכן הליברה מכונה "stablecoins". ג'ורדן טוען כי אם המטבעות יהיו מוצמדים לפרנק השווצרי בלבד, אז "מדובר בצורת כסף נוספת הנקראת פרנק שווצרי-דיגטלי", אך הבעיה נוצרת כעת המטבע מוצמד למספר מטבעות.


"כל עוד המחירים, השכר וההלוואות נקבעים בפרנקים שוויצריים, הבנק המרכזי יכול לבצע להשפיע על תמריצים לחוסכים ולווים באמצעות המדיניות המוניטרית שלו ובכך להבטיח יציבות מחירים בטווח הבינוני. "עם זאת, אם המטבע החדש יהיה מוצמד למטבעות אחרים, יעילות המדיניות המוניטרית שלנו צפויה להיפגע".
...

הר החובות העולמי התנפח בעשור האחרון לסכום בלתי נתפס של 250 טריליון דולר • מה הקשר בין הפחתת ריביות, מלחמת המטבעות והחובות? מיהם המשקיעים שממשיכים לרכוש אג"ח בתשואה אפסית עד שלילית, ומדוע?




אחת מתוצאות הלוואי הקשות מאוד של אופן הטיפול במשבר הגלובלי הגדול של 2008, הינה גידול עצום בהיקפו של החוב העולמי עקב הזרמה מסיבית כמו זו של ארה"ב, של סין, ובשלב מעט מאוחר יותר, של גוש האירו. צורכי ההוצאות הממשלתיות לא קטנו אלא גדלו מאוד בעקבות המצב המשברי, והמדינות הנפיקו עוד ועוד איגרות חוב שחלק מהקונים המרכזיים שלהן היו הבנקים המרכזיים של אותן מדינות ושל מדינות אחרות. דוגמה בולטת היא ארה"ב.

החוב הממשלתי שלה עמד ב-2006 על 8.6 טריליון דולר ואילו כיום הוא מגיע לכ-22 טריליון דולר. אז הוא היווה כ-62% מהתוצר וכיום כ-105% מהתוצר. לשם השוואה, החוב הממשלתי בישראל עמד באותה עת על 835 מיליארד שקל וכיום על 1,300 מיליארד שקל, כאשר שיעורו ירד מ-80% ל-61%.


הר החובות העולמי הנוכחי נאמד ב-250 טריליון דולר, סכום בלתי נתפס, שכולל שלושה מרכיבים: חובות של ממשלות, חובות של חברות עסקיות וחובות של משקי בית. יחד הוא מייצג רמה שהיא פי שלושה מהתוצר העולמי השנתי. ושוב, לצורך השוואה, ב-2006, קודם המשבר, הוא היה כ-140 טריליון דולר - פי 2 מהתוצר של אותה שנה.



מתוך הר החובות הזה, כ-170 מיליארד דולר הוא נחלת המדינות המפותחות וכ-80 טריליון דולר הוא נחלת המדינות המתפתחות. חלקה של ארה"ב מתוך סך החובות עומד על כ-70 טריליון דולר, ושל סין: 40 טריליון דולר.


האג"ח הממשלתיות: שליש בתשואה שלילית


על הסכנות שביחס חוב-תוצר גבוה מדי עמד נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון אמיר. בישיבת הסיום של הכנס השנתי של נגידי בנקים מרכזיים בג'קסון הול, הוא קבע על בסיס מחקר שבוצע, שיחס שמעבר ל-60% (המקום שישראל מצויה בו) הוא מסוכן ופוגע בצמיחה.


חלק מהחוב מוחזק על ידי משקיעים פנימיים, כמו בנקים מרכזיים, גופי פנסיה ומשקי בית, וחלק על ידי משקיעים חיצוניים. המדיניות של ריבית נמוכה אפשרה עשור של התרחבות כלכלית מתונה בלבד, אבל היא עודדה שתי תופעות שהן שני צדדים של אותו מטבע. התופעה הראשונה היא של נטילת סיכונים בהשקעות - השקעה גוברת במניות ובאיגרות חוב קונצרניות, למשל, והתופעה השנייה היא לקיחת סיכונים בהלוואות, התמנפות, דהיינו, נטילת הלוואות בריבית נמוכה, מה שמאפיין בעיקר חברות ומשקי בית, וכן, כמובן, גם ממשלות שיכולות למחזר את חובותיהן בעלות נמוכה ואפילו שלילית.
...

15 מיליארד דולר בשבוע, זהו הסכום כסף שיורד מבסיס הכסף בעקבות המתרחש כעת בשוק המימון בארה"ב. מדובר בקצב גבוה בהרבה מהירידה שהתרחשה בכמות הכסף במהלך תהליך צמצום המאזן של הפד', וזה עוד לפני הגיוסים שצפויים החל מהשבוע הבא. מתי הפד' יתעורר?




בתחילת החודש האחרון הודיע הפד' על הפסקה מיידית של תהליך צמצום מאזן הבנק, תהליך שגרם לירידה של בערך 700 מיליארד דולר בבסיס הכסף השוק בשנה וחצי האחרונות. למרות הודעת הפד', כמות הכסף בשווקים ממשיכה לרדת גם היום בקצב של 15 מיליארד דולר, וזאת בעקבות המתרחש בשוקי המימון. מדובר בקצב גבוה יותר מאשר התרחש בשיאו של תהליך צמצום המאזן.


על מנת להבין את המנגנון שגורם כעת לכמות הכסף בשוק לרדת בצורה חדה, צריך להבין קודם כיצד הפד' שולט על הריביות בשוק. בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה.

הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים פיננסים (זרים/מארה"ב).


בעקבות ההתרחשויות האחרונות בשוקי האג"ח, הריבית (RRP) שמציע הפד' לגופים הפיננסים גבוהה יותר מהתשואות שמעניקות אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 3 חודשים עד 30 שנה. בסיטואציה כזו, כמובן שעדיף לגופים הפיננסים לבצע ביצוע Reverse Repo עם הפד'.
...