בטיוטת הפרק הפיסקאלי של חוק ההסדרים מציע משרד האוצר להחליף את איגרות החוב המיועדות לפנסיה במנגנון של "הבטחת תשואה" • מדובר בצעד דרמטי שעשוי לפגוע בגובה קצבאות הפנסיה העתידיות של החוסכים, ולהערכת האוצר יחסוך מיליארדי שקלים בשנה
אגף התקציבים באוצר הפיץ הבוקר (ג') טיוטה מעודכנת של הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים, ובתוך שלל הרפורמות המוצעות מסתתרת פצצה שקשורה לפנסיה של כולנו.

באוצר מציעים לעצור את הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה ולהחליף אותן במנגנון שיבטיח תשואה מינימלית לחוסכים. להערכתם, הדבר יביא בתוך עשור לחיסכון תקציבי של כ-20 מיליארד שקל בשנה.
האוצר מצדו מבטיח תשואה שנתית מינימלית של 5%, ולכן טוען שהדבר לא יפגע ואפילו ישפר את מצבם של החוסכים לפנסיה שנהנים כיום מתשואה של 4.86% באג"ח המיועדות.
מדובר בהצעה שעוררה בעבר ביקורת חריפה מצד ההסתדרות ומומחים לפנסיה, בטענה שמדובר בהפחתה משמעותית בהטבה לחוסכים לפנסיה. החשש שלהם הוא שהמדינה לא תעמוד בהבטחה, במיוחד בתקופות משבר, אז התשואות נמוכות, ולא תהיה רשת ביטחון מובטחת מהמדינה.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי המדינה מנפיקה כיום "אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ולקרנות הפנסיה הוותיקות בהיקף של 30% מנכסיהן, צמודות מדד ונושאת ריבית שנתית אפקטיבית קבועה בגובה 4.86%... אגרות החוב המיועדות מונפקות לתקופה של 15 שנה ומשלמות ריבית תקופתית (קופון) חצי שנתית. עם פדיון האיגרת, משולמת הקרן בתוספת הפרשי הצמדה.
...

גירעון של כ-4.2% (ללא השפעות הקורונה) וצמיחה של 5.1% במשק עד סוף 2021 בעקבות ההתאוששות בצריכה הפרטית; ועלייה בהיקף הכנסות המדינה ממסים ל-379.4 מיליארד שקל עד סוף שנת 2021 - משרד האוצר מציג תמונת מצב אופטימית במסגרת תוכנית התקציב הרב-שנתית לשנים 2022 עד 2025 שמפרסם משרד האוצר (הנומרטור).

\


עלייה בהכנסות ממסים בזכות הגאות בשוקי ההון
תחזית ההכנסות ממסים ואגרות לשנת 2021 שהוצגה בחודש ינואר 2020 (טרם משבר הקורונה) עמדה על 343 מיליארד שקל. במהלך השנה עודכנה התחזית מספר פעמים, בהתאם להתפתחויות הבריאותיות והכלכליות במשק. התחזית האחרונה פורסמה במרץ 2021, והיא עמדה על 330.9 מיליארד שקל. בפועל, ההכנסות במחצית הראשונה של השנה היו גבוהות מפריסת תחזית זו ב-15.9 מיליארד שקל. על פי האוצר, חלק ניכר מההכנסות ממסים בתקופה זו נובע מגאות בשוקי ההון.




בסעיף המסים הישירים, הגביה נמצאת במגמת עלייה מאז תחילת השנה. להערכת האוצר, העלייה נובעת בעיקר מהכנסות הנגזרות מהעליות בשוקי ההון שתורמות לפעילות ענפי ההייטק והפיננסים. כמו כן, בסעיף הניכויים משכר חלק ניכר מההכנסות התקבל מהסקטור הציבורי.


בסעיף המסים העקיפים, ההכנסות ברבעון הראשון עלו בשיעור מתון, בהתאם להערכות בתחילת השנה, והחל מאפריל היקף ההכנסות גדל בקצב מואץ. ההכנסות ממע"מ ומסי ייבוא תואמות את ההתפתחות בצריכה הפרטית במשק. ההכנסות בגין המס על הדלק (המשקף את צריכת הדלקים) נמצאות במגמת ירידה, למרות הסרת מרבית המגבלות על הפעילות במשק. הכנסות אלה הושפעו בחודש מאי 2021 ממבצע "שומר החומות", אך לא מן הנמנע שישנן סיבות נוספות, כמו המעבר לעבודה חלקית מהבית או שינוי בתמהיל הרכבים לטובת הרכבים ההיברידיים והחשמליים.


ההכנסות האחרות כוללות בעיקר את השקעות המוסד לביטוח לאומי, מע"מ יבוא ביטחוני, דיבידנדים מחברות ממשלתיות, תמלוגים מאוצרות טבע ועוד. לאחר תקבולים נמוכים בשנת 2020, השנה ניכרת התאוששות בגבייה. בחודשים ינואר-יוני 2021 התקבלו 46% מהתחזית השנתית הקודמת, נתון נורמטיבי בהשוואה לשנים קודמות.
...

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את האומדן השני לצמיחה ברבעון הראשון של 2021 ולפיו התמ"ג ירד ב-5.8%. מדובר בנתון משופר לעומת האומדן השני שהצביע על התכווצות של 6.2%, ולעומת צמיחה של 6.3% ברבעון הרביעי של 2020. חלק מהירידה מוסבר על ידי הירידה ביבוא מכוניות לעומת הרבעון הרביעי אשתקד עקב שינוי מדיניות המיסוי.




הסעיפים שתרמו לשיפור הנתון באומדן הסופי לעומת האומדן השני: שיעור ההוצאה לצריכה פרטית (שופר מ-3.4% ל-2.4%), ההוצאה לצריכה פרטית (למעט מוצרים בני קיימה שאינה כוללת את רכישת המכוניות) עלתה ב-8.2% בחישוב שנתי (לעומת עלייה של 7% באומדן הקודם); הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-3.8% באומדן השלישי והסופי לרבעון הראשון של 2021. זאת לעומת ירידה של 4.2% בסעיף זה באומדן השני.


הירידה בהשקעות בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, ציוד וכלי תחבורה) הצטמצמה גם היא מירידה של 16% באומדן השני לירידה של 13.8%. הירידה בתמ"ג ללא מסים נטו על היבוא שופרה להתכווצות של 1.8% לעומת התכווצות של 2.2% באומדן השני.


ההתכווצות ברבעון הראשון לא מהווה אינדיקציה למגמה הצפויה בהמשך השנה, אך בכל זאת נזכיר כי בנק ישראל הנמיך את תחזית הצמיחה למשק ב-2021 ל-5.5% במעמד הודעת הריבית ביוני. יחד עם זאת, לבנק ישראל העלה את התחזית ל-2022 ולפיה המשק צפוי לצמוח בשיעור של 6% כך שרמת התוצר בסוף 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-0.5% מהרמה שהיתה צפויה לפני משבר הקורונה.


כלכלנים בשוק מעריכים כי הגידול המתמשך בצריכה הפרטית, הפעילות בנדל"ן והצפת הערך בחברות ההי-טק, עשויים להזניק את נתון הצמיחה של הרבעון השני במשק לשיעור דו-ספרתי.
...

לאחר פרסום החלטת הועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, וההודעה על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנת 2021, ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, סבורים כי הדבר משקף את האפשרות לחזרה להגבלות על המשק. לצד זאת, בבנק מנתחים את הצעדים שמקדם בנק ישראל בשוק האג"ח, ומפנים זרקור לאזהרת הנגיד, לפיה בחלק מהנכסים הפיננסיים בעולם, התמחור אינו משקף את הסיכונים.


בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על הפחתת תחזית הצמיחה שלו לשנת 2021, לכ-5.5%, אך העלה את התחזית לשנת 2022, בלאומי סבורים שהדבר משקף את האפשרות לחזרה להגבלות על המשק, והמגבלות הקיימות על פעילותן של חלק מהחברות. לדבריהם, "בהתחשב בכך שטווח הטעות בחיזוי השנה השוטפת נמוך בדרך כלל מזה של השנה העוקבת, נראה שיש מקום להתמקד בעיקר בשינויים בתחזית לשנת 2021, בה תחזית הצמיחה הופחתה על רקע הפחתה קלה בתחזית להתרחבות הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים. ההפחתה בתחזית משקפת את האפשרות של הטלת מגבלות על המשק בעקבות עלייה מחודשת של התחלואה בישראל".


"כמו כן, התחזית משקפת את קיומן של מגבלות על פעילות של חברות בשל מחסור בתשומות וחומרי גלם וכן מחסור בעובדים בענפים מסוימים. מנגד, גירעון הממשלה החזוי לשנת 2021 עודכן כלפי מטה, על רקע התאוששות המשק, כך שנראה שצורכי המימון של הממשלה יהיו קטנים יותר ביחס לאומדנים קודמים".
...