x
  • הודעות אחרונות בפורומים

    אלה

    הנפקה של לייבפרסון

    האג"ח מיועדות לפירעון בדצמבר 2026, ומחיר ההמרה שלהן נקבע על כ-75.23 דולר – כלומר פרמיה של כ-42.5% על מחיר המניה בנאסד"ק.
    מה דעתכם?

    אלה אתמול, 20:27 עבור לתגובה האחרונה
    8i8

    Digital dollar

    שלום שחקן,
    אשמח לשמוע מידע ו/או את דעתך על הדולר הדיגיטלי..
    מה ההשלכות?
    מתי זה צפוי לקרות?
    האם תהיה תקופת מעבר? או שאולי יכריזו על זה בהפתעה?
    תודה,
    ד

    8i8 אתמול, 10:29 עבור לתגובה האחרונה
    8i8

    תודה

    תודה

    8i8 אתמול, 10:26 עבור לתגובה האחרונה
  • פוסטים אחרונים בבלוג

    גרוס

    רשות ני"ע פותחת את השוק ל-ETF מבורסות נוספות בעולם

    הרשות לניירות ערך מודיעה על הרחבת הסדר הרישום הכפול של קרנות חוץ נסחרות לבורסות נוספות בעולם. כחלק ממהלך לפתיחת שוק ההון לגורמים בינלאומיים ולגיוון גיאוגרפי וסקטוריאלי של אפשרויות ההשקעה לציבור, רשות...

    גרוס 02.12.2020 15:54
  • אנחנו בפייסבוק

  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 03.11.2020 15:07
    Article Preview

    תלי תלים של מלל נשפכים עם התרחישים השונים שעשויים להתפתח ביום שאחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב. חרף החשיבות העצומה שמייחסת התקשורת הכלכלית לשאלה מי מהמועמדים ינצח, מתברר כי לאירועים שהם פוליטיים ביסודם, כמו הבחירות האלה, אין באמת השפעה מכרעת על הכיוון של שוקי ההון. לא כל מה שהפרשנים גורסים יום-יומיים לפני הבחירות, הם חושבים יום-יומיים אחרי הבחירות.

    לא צריך ללכת רחוק. בבחירות 2016, השווקים חששו מאוד מנצחונו של דונלד טראמפ, וברגע שהסתמן במהלך ליל הבחירות שהוא עשוי לנצח, הבורסות רעדו: טוקיו, שבה כבר נפתח המסחר, צנחה בשיעור של 6%; החוזים העתידיים שמבשרים על פתיחת המסחר בניו יורק, הצביעו גם כן על "נפילה חופשית"; ורק מחיר הזהב נסק ונצבע בירוק. פרט לזהב, כל השווקים נצבעו באדום.


    והנה, מעשה כשפים, בבוקר שלמחרת (שעון ישראל), ומעט אחרי חצות בארה"ב, כשהתברר כי טראמפ ניצח בבחירות, הוא נשא נאום של הרגעה ופיוס, ובן רגע התהפכה המגמה בשווקים: האדום (ירידות) התחלף בירוק (עליות), והירוק נעשה אדום.


    אפיזודה זו מדגישה את תעתועי השווקים ואת הסלידה שלהם מאי-ודאות, והיא גם מדגימה עד כמה צריך לקחת את התחזיות בעירבון מוגבל. ועדיין, יש משקל לניתוח רציונלי של המציאות השונה שעשויה להתפתח בתרחישים שונים של תוצאות הבחירות.
    השווקים מעדיפים את טראמפ?
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 31.10.2020 11:11
    Article Preview

    למרות שהכלכלות הגדולות באירופה נכנסו בשבוע באופן רשמי ל"גל השני" של הקורונה עם הגבלות בכלכלות המובילות ביבשת. למרות שהסיכונים לפעילות הכלכלית ובעיקר לאינפלציה עלו משמעותית, בבנק המרכזי באירופה החליטו להמתין לדצמבר הקרוב עם הרחבת התמריצים. השאלה הגדולה כעת - מה כבר יכול לעשות הבנק המרכזי שהוא עוד לא עשה עד כה? ...
    על ידי פורסם בתאריך 29.10.2020 15:21
    Article Preview

    כך עולה ממכתבה של שירה גרינברג למנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי; מדובר בעלות הפגיעה בתוצר של ישראל כאשר המסחר סגור ומערכת החינוך לילדים מעל גיל 6 אינה פועלת

    עלות הפגיעה בתוצר של מדינת ישראל כתוצאה מההגבלות הקיימות כיום (כאשר המסחר סגור ומערכת החינוך לילדים מעל גיל 6 אינה פעילה), עומדת על 2.3 מיליארד שקל בשבוע; כך עולה ממכתב ששלחה היום (ה') הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי.
    לפי חוק הקורונה מחויבת הכלכלנית הראשית להעביר, בסוף כל חודש, דיווח למשרד הבריאות על העלויות המשקיות של ההגבלות הקיימות נכון לאותו היום. את הדיווח הזה אמור משרד הבריאות להעביר בתורו לוועדת החוקה של הכנסת, אליה הועברו סמכויות החקיקה בנושא הקורונה בעקבות ביקורת פרלמנטרית מצידה של יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון.
    במכתב ציינה גרינברג כי הפגיעה מבוססת על ניתוח מקרו, שלקח בחשבון את צמצום הפעילות העסקית, הירידה בצריכה הפרטית, ירידה בהכנסות המדינה וכן את ההשפעות הנובעות מהצמיחה והסחר העולמי החזויים.
    גרינברג מבהירה כי "חלק משמעותי מהפגיעה נובע מההגבלות על ענף המסחר כולו, שעלותן השבועית לתוצר מוערכת בכ-1.4 מיליארד שקל". זאת על רקע הדרישה החוזרת של משרד האוצר לפתוח את ענף המסחר, למרות התנגדות משרד הבריאות.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 28.10.2020 00:36
    Article Preview


    Israel’s currency could be on the cusp of prompting bigger central bank interventions after appreciating toward the upper bound of the range policy makers consider appropriate.

    The shekel trades near a record set in August against a basket of currencies monitored by the Bank of Israel and has been among the best performers versus the dollar this year. Driving its strength is a current-account surplus and steady foreign direct investment into Israel’s technology sector.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 25.10.2020 19:28
    Article Preview

    לא הרבה השתנה מהסקירה האחרונה, ונדמה כי המעוף, במידה רבה בדומה לוול סטריט, בעמדת המתנה. מפתה לומר המתנה לבחירות בארה"ב אבל אנו רואים עצבנות הולכת וגדלה גם אם סגירות מתונות באופן יחסי. תמו שבועות של סגירה בגבוה יומי, בטח בנמוך יומי, והתנודתיות היומית הכפילה עצמה בשבועיים האחרונים.
    האוירה, ולאו דוקא עניינים טכניים דוגמת ארביטראז, מחלחלים למעוף שמתקשה לצאת ממרכז הדשדוש. נכון ירדנו לרגע מ 1300 וכבר היינו מעל 1400 אבל מי שידגום המעוף בקפיצות של חודשיים יגלה כי בסופו של דבר אין באמת תנועה בת"א. המצב במשק המקומי מתקזז אל מול רמת השיאים בוול סטריט וה"הרגשה" כי תיקון עמוק מעבר לים פשוט לא אפשרי. אנו מניחים כי במידה וטראמפ יבחר, אכן הסבירות לכך נמוכה ביותר בטווח הקצר ועדין האוירה הכללית יציבה וחיובית.

    מצד שחקני המעוף הנהנים מדשדוש אין בכך בשורות באוקטובר. הנחנו כי הציבור לא ימהר לחזור בהתלהבות לשוק אלא שאז מדד הבנקים יצא לראלי מאוד ברור ומובהק – ציבור רוכש אל מול מוסדיים מממשים. לא ברור מדוע הציבור אינו מעכל כי הבנקים יהיו האחרונים להרגיש את השפעות הקורונה. דחית הלוואות היא לא חוב אבוד אבל היא בדרך לשם ואם מרכזים מסחריים, אופנה, מלונאות וכן הלאה חוטפים בהווה ומחירם מגלם העניין הרי שבנקים ירגישו המצב רק בתחילת השנה לכל המוקדם. המוסדיים מבינים זאת ולכן מוכרים מלוא היד אבל הציבור אינו מכיר מניות אחרות. המצב קיצוני מבעבר בו עוד היו 3-5 מניות סקסיות במעוף. כיום, גם זה אין ולכן המיינסטרים בדמות קרנות מכוון כסף חדש ישירות לשם.
    שחקני המעוף ששאפו לפקיעה נמוכה קרוב ל 1300 עושים כל החודש התאמות וגוררים הפקיעה האופטימאלית מעלה. לא מצב בעייתי במיוחד לאור הדשדוש אך בהחלט מצב מאכזב בשורת הרווח. אלא אם תהא פקיעה בסביבות 1320-1340 שחקני המעוף ירשמו חודש אנמי ביותר ואל לנו לבוא אלא בטענות לעצמנו – אנו לא מקבלים את העובדה כי הקורונה מאחרינו, בעוד לפחות ניו יורק עושה זאת בזמן אמת אל מול שיא נדבקים.
    היות ונכס בסיס רב הושקע במהלך החודש ולמעשה כמעט למין תחילתו בבלימת המדד, קשה לראות מצב בו נגיע עד לבוקר הפקיעה ממש ואנו נראה גלגולים מוקדמים קרוב לודאי כבר משלישי. אלו יספקו תמיכה בדמות 2-3 נקודות מדד למעוף ונעשה כן במידה ולא נרד מרמת 1365 בשלישי.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 25.10.2020 12:58
    Article Preview

    טראמפ טוען שהביא את הכלכלה לשיאים חדשים, ויכול לעשות זאת שוב • הרפורמה במסים, גולת הכותרת הכלכלית שלו, היטיבה בעיקר עם בעלי המניות • המנצח בבחירות יצטרך להנדס יציאה ממשבר הקורונה, והשליטה בבית הנבחרים ובסנאט קריטית להצלחה

    1. הכלכלה "האדירה בהיסטוריה"?
    "אנחנו בנינו את הכלכלה האדירה ביותר בהיסטוריה", התגאה הנשיא דונלד טראמפ בעימות שנערך בחודש שעבר בקליבלנד בינו לבין המועמד הדמוקרטי, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן. "וכשהמגפה הגיעה, אנחנו סגרנו אותה, והיה מאוד קשה מבחינה פסיכולוגית לעשות את זה". זה בעצם אחד הטיעונים המרכזיים של טראמפ בקמפיין הבחירה מחדש שלו: הוא הביא את הכלכלה האמריקאית לשיאים חדשים, והוא יכול לעשות את זה שוב.


    ספק אם הכלכלה של טראמפ הייתה "האדירה בהיסטוריה". היו למשל תקופות שבהן המשק האמריקאי צמח יותר מהר, כפי שהצביעו בודקי העובדות אחרי העימות. אבל אולי זה קצת קטנוני. אין ספק שלאורך רובה המכריע של כהונת טראמפ המשיכה ארה"ב לצמוח, רבעון אחרי רבעון. חשוב לא פחות: שיעור האבטלה המשיך לרדת, עד שהגיע לשפל של 50 שנה. זה מרשים.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 20.10.2020 14:03
    Article Preview

    At some point over the next century, the stock market will lose more than 20% of its value in a single day. Maybe this doesn’t seem like useful advice, but the fact is that you’re kidding yourself if you think market crashes of such magnitude won’t happen again.

    This sobering thought coincides with the 33rd anniversary of the 1987 U.S. stock market crash. On Oct. 19, 1987 — Black Monday — the Dow Jones Industrial Average DJIA, -1.43% lost 22.6%. It was the worst one-day percentage drop in U.S. stock market history. If a similarly-sized crash were to occur today, it would take about 6,500 points off the Dow in just one trading day.

    Many regulatory reforms were instituted in the wake of the 1987 crash (as well as following other big subsequent drops, such as the so-called Flash Crash in May 2010). As a result, many investors have comforted themselves that another crash won’t happen.

    That’s false comfort, according to research conducted by Xavier Gabaix, an economics professor at Harvard University. Two decades ago, along with three physicists at Boston College, he derived a formula that predicts the
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 18.10.2020 20:49
    Article Preview

    דוח חדש של שירות התעסוקה חושף מספרים מדאיגים יותר בספטמבר משנרשמו אפילו במרץ • הנפגעים העיקריים: צעירים ונשים • איך משקמים את שוק העבודה אחרי הסגר? בשירות התעסוקה קוראים לאמץ מודלים של תעסוקה גמישה והקניית מיומנויות חדשות

    205 אלף דורשי עבודה חדשים נוספו לשוק העבודה בישראל בחודש ספטמבר בלבד, הנתון הגבוה ביותר מאז חודש מרץ - כך עולה מניתוח שערך שירות התעסוקה. עוד עולה מהדוח כי בדומה לסגר שהוטל בחודש מרץ, חזרה אילת לצמרת האבטלה עם כמעט 40% דורשי עבודה, והיא שנייה רק לביתר עילית שבה 40.5% אבטלה.

    אילת לא לבד. בסך הכול זינק מספר דורשי העבודה בספטמבר בכ-21% בהשוואה לאוגוסט והגיע ל-944 אלף איש. כמעט שני שלישים מתוכם מצויים בסטטוס של חופשה ללא תשלום (חל"ת). צעירים ונשים הם הנפגעים העיקריים.

    עם ההכרזה על הסגר השני ב-13 בספטמבר, מספר הנרשמים השבועי החל לעלות מ-9,766 נרשמים והגיע לשיאו בשבוע האחרון של החודש עם יותר מ-111 אלף נרשמים. בתוך שבוע בלבד.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 17.10.2020 15:36
    Article Preview

    הגירעון השנתי של ארה"ב בשנת 2020 (בשנה הפיסקלית שהסתיימה בספטמבר) זינק ל-3.1 טריליון דולר. זה הגירעון הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. השנה הפיסקלית של הממשל הפדרלי הסתיימה בחודש ספטמבר ואמש פורסמו הנתונים הרשמיים שמגלים את מה שהיה ידוע לכל - הזרמות הכסף הבלתי פוסקות בשל משבר הקורונה הביאו את ארה"ב לגירעון שיא.

    הסיבה המרכזית לגירעון המפלצתי של הממשל הפדרלי נובע מתוכניות הסיוע הכלכליות שהממשל נאלץ לספק לציבור בשל התפשטות וירוס הקורונה. כדי להמחיש עד כמה הגירעון השנה גבוה, הרי שניתן להסתכל על הגירעון שנה קודם שהסתכם ב-984 מיליארד דולר. עם זאת, חשוב לציין שאלמלא ההזרמות הגדולות של הממשל, הגירעון היה בכל זאת ענק. אחרי הכל - הממשל היה צריך לתמוך בדרך זו או אחרת בכלכלה המקרטעת ובמקביל התקציבים וההוצאות היו גדלים לצורך תמיכה במערכת הבריאות והרווחה.

    בסך הכל תוכניות החילוץ שהושקו במהלך השנה (4 במספר) מסתכמות, ב-2.4 טריליון דולר כשסך הוצאות הממשל הפדרלי עמדו על 6.55 טריליון דולר וסך ההכנסות של הממשל הסתכמו ב-3.42 טריליון דולר. כך נוצר הגירעון, אבל האמת שהגירעון הזה לא מפתיע על רקע משבר הקורונה. ברור שזה לא מצב אידיאלי, אבל כשבוחנים את כלכלות העולם המערבי מגלים שכולן באותה סירה, גירעונות גדולים בשנה האחרונה שמייצרים בור גדול וחובות שהולכים וגדלים. החובות האלו במקרים מסוימים וגם בארה"ב יגיעו למעל 100% מהתוצר. בישראל אנחנו בסדר גודל של 80% מהתוצר ועוד כשנה זה יכול להגיע ל-100%. לא פשוט, אבל ניתן להתגבר על גירעונות כאלו. הבעיה היא בעיתוי - אנחנו מגדילים גירעונות ומי שישלם את המחיר יהיו הדורות הבאים.
    ...
  • הודעות חשובות

  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.