מנוי פרו

הפד' אותת בשבוע האחרון כי המדיניות המרחיבה צפויה להימשך עוד תקופה ארוכה. הריביות הריאליות בארה"ב ממשיכות לצנוח. במקביל, טראמפ הגדיל משמעותית את בסיס הכסף בחודש האחרון. התוצאה: הדולר בצניחה חופשית


שוק המט"ח בעולם ממשיך לגעוש לנוכח פעולות הממשל האמריקני ושינוי המדיניות של הפד' בשבוע האחרון. הדולר (סימול:DXY) מאבד כעת עוד 0.4% ונסחר ברמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2018.


האירו מתחזק כעת ב-0.4% מול המטבע האמריקני ונסחר לזמן קצר מעל לרף של 1.2 דולר לאירו. הליש"ט הבריטית מתחזקת ב-0.7% ונסחרת ברמה של 1.3 דולר לליש"ט. בתוך כך, השקל הישראלי נסחר ברמה של 3.35 שקלים לדולר.


הלחץ על הדולר בעולם קיבל בשבוע האחרון דחיפה מהמדיניות של הפד', שלמעשה מאותת כי הוא הולך למדיניות "אולטרה מרחיבה" לעוד זמן רב, כאשר סוגיית האינפלציה נזנחת. כזכור, ביום חמישי האחרון הודיעה נגיד הבנק המרכזי בארה"ב ג'רום פאואל כי הבנק ישאף כעת ל"אינפלציה סימטרית סביב 2%" במקום לשאוף ליעד אינפלציה של 2%. במילים פשוטות: לפד' לא תהיה בעיה שהאינפלציה בארה"ב תעלה זמנית מעל לרף ה-2%, אם בממוצע האינפלציה היא סביב ה-2%. הנגיד לא פירט מהו אותו "ממוצע" ולכן תיאורטית הפד' יכול להמשיך עוד שנים ארוכות לטעון כי "האינפלציה בארה"ב נמוכה מכדי להצדיק מדיניות מוניטרית מהדקת".
...

בסקירה האחרונה התיחסנו להסכם עם איחוד האמירויות והזינוק בעקבותיו. צפינו כי הדבר לא צפוי לשנות במאום את השממון בשוק המקומי ובהתאם לאחריו תגיע ירידה חדה ומהירה בדיוק לרמת הבסיס טרום ההסכם.

בראשון עוד היתה אוירה אופטימית אבל בהמשך השבוע כבר ירדנו אף מעט מתחת לרמה ההתחלתית ולמעשה העניין עם איחוד האמירויות היה כלא היה. לא נמנה שוב הסיבות בגינן הדבר היה צפוי להחריד אך נציין כי כל תנועה נקודתית שכזו ברמת אלימות גבוהה, ללא קשר לכיוונה, מתוקנת תוך ימים בודדים בין אם מדובר על מלחמה ובין אם על צעד מפתיע זה או אחר של בנק ישראל.

בתום אוגוסט ניתן לציין כי שחקני המעוף חוו חודש מתיש. מביט מהצד יראה דשדוש מוחלט אבל בפועל אם עד כה התרגלנו למעורבות נמוכה ראינו בשבועיים האחרונים כיצד הכותבים בולמים את השוק פעם אחר פעם. שחקני המעוף צדקו במאת האחוזים – השוק לא יתקדם ולא משנה מה יתרחש בוול סטריט; בו זמנית שגינו במאת האחוזים עת הערכנו כי ניו יורק תעצור לקחת אויר.
במבט לספטמבר התמונה זהה אך מורכבת – הקפיץ מעלה מתוח עד הקצה. ארביטראז חיובי משמעותי, תמיכה מוניטרית כזו או אחרת ואנו מקבלים זינוק אלים מעלה. מנגד, המשך זחילה מעבר לים = דשדוש מוחלט בשוק המקומי ולכן אנו רואים תחילת פתיחת פוזיציות אבל אם התרגלנו למרכז פוזיציה נמוך ב 4-6% מהספוט והתקדמות במהלך החודש כעת אנו רואים מהלך הרבה יותר מוגבלת של 2-3% מטה. אם מישהו סבור שהסיפור הוא אך ורק שחקני המעוף נזכיר כי להוציא ציבור "טפש" איש אינו מוצא עניין בשוק המקומי המתקדם בשנה פחות מכפי שנסד"ק מתקדם בחודש. לאות זו מהשוק היתה מתורגמת לירידות חדות אלא שהתמיכה מעבר לים כה מדהימה שמהלך שלילי משמעותי פשוט אינו על הפרק.

דוקא הממשלה בישראל, בניגוד לפד/טראמפ, עושים הכל בכדי לסכל התקדמות המשק המקומי והבורסה. יממה לפתיחת שנת הלימודים – ולא ברור האם זו תיפתח; כשלושה שבועות לחגים – ולא ברור האם יוטל סגר או לא; אנו נהיה מופתעים ביותר אם ימים בודדים לחגים נדע בודאות האם יתקיים סגר ובאוירה נכאים זו אין מה להשקיע בחברות תעופה / מלונאות / נדלן מניב / וכן הלאה. בבחינת נמתין אחרי החגים ונראה, ולכן המשקיע המקומי אינו יכול להסתמך באמת על כך שהקורונה הכלכלית במגמת שיפור (על מחיקתה אין כלל מה לדבר).
...

הדולר צונח במהלך חד לשפל השנה מתחת לרמה של 3.4 שקלים




יוסי פריימן, פריקו: "הפסקת ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח, עשויה לפתוח את הדרך לייסוף השקל לעבר רמות השפל ההיסטוריות"


הדולר צונח מול השקל אל מתחת לרמה של 3.4 שקלים - שפל שלא נראה מאז שנת 2011. יותר מאשר שהשקל מתחזק, הדולר ממשיך במגמת ההחלשות בעולם על רקע המשך הדפסות הכספים של הפד. הדולר צונח ב-1.3% לרמה של 3.35 שקלים בשעה זו. האירו צונח גם הוא ב-1.3% ל-4.01 שקלים.
...

בשבוע שעבר פתחה הבורסה בקמפיין הקורא לחברות, בעיקר מסקטור ההייטק, להירשם ברישום ישיר. עד כה בוצעו 40 פגישות ובבורסה מכוונים למינימום גיוס של 5 מיליון דולר




שבוע לאחר שהבורסה לניירות ערך יצאה בקריאה לחברות, בעיקר מתחום ההייטק, לגייס כסף בבורסה ללא תשקיף, נראה שההיענות בשוק היא גבוהה. לביזפורטל נודע כי למעלה מ-200 חברות כבר פנו לבורסה והתעניינו באפשרות. כמו כן, הצוותים של הבורסה כבר נפגשו עם נציגים של 40 חברות והחלו בתהליך הסינון הראשוני.


כאמור, בשבוע שעבר יצאה הבורסה בקמפיין תחת הכותרת Tase Up. מטרתו המוצהרת של הקמפיין ושל מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, היא להגדיל את הסחירות ואת כמות החברות הנסחרות. לשם כך, אפשרו לראשונה בישראל רישום ישיר ללא הנפקה. אמנם קהל המטרה המרכזי הן חברות הסטארטאפ, אבל בעיקרון, כל חברה שמסוגלת לגייס 5 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים וכשירים. החברות האלו לא ייסחרו בבורסה באופן "הרגיל". החברות נשארות פרטיות, אינן מחויבות בדיווחים על פי חוק ניירות ערך ואינן כפופות לחובת פרסום תשקיף בעת רישום ניירות הערך למסחר. המסחר בהן יהיה במערכות של הגופים המוסדיים ונראה שהחברות רואות בזה שלב מוקדם להנפקת IPO לציבור.
...