x
  • עדכונים אחרונים

    על ידי פורסם בתאריך 21.04.2021 05:51
    Article Preview

    ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, בהשתתפות בכירי שוק ההון, התקיימה הבוקר בצורה היברידית, הן באולם הכנסים של הבורסה בת"א והן בצורה דיגיטלית און ליין, שברקע שנת 2020 המאתגרת שהפכה לשנת שיא של הנפקות בבורסה.
    "זה יום חג עבורנו, מפני שבמשך שנים עשינו כנסים של ועידה הנפקות עם הנפקות בודדות של חברות ציבוריות בשנה אבל השנה, כפי שכולם יודעים, אנחנו בקצב של כ-120 הנפקות בשנה (עד מרץ 2021 היו 27 הנפקות)" אמר בפתח הדברים מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו.
    "הלכנו אחורה עד 1991 (שנת הקמת האיגוד) וראינו שרק ב-1993 הייתה עדנה לבורסה עם 180 הנפקות בשנה" ממשיך פלטו. "הגל הבאה אחריו היה בשנים 2006/7 עם 22 ו-48 הנפקות בשנה בהתאמה, וכעת אחרי שנים ארוכות של יותר מחיקות של חברות ציבוריות מאשר הנפקות אנחנו נמצאים שוב בגל כזה, כמו בר מצווה – כל 13 שנה מתעורר גל הנפקות".
    "תרמו לכך כמובן הבורסה של ת"א, הרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון, החברות עצמן, וכמובן איגוד החברות הציבוריות שפועלם כל השנה כדי לעזור ולהקל על החברות הציבוריות" ציין פלטו. ...
    על ידי פורסם בתאריך 20.04.2021 16:03
    Article Preview

    במהלך משבר הקורונה מדינת ישראל לקחה הלוואות עצומות ושקעה בחובות אסטרונומיים - "סכומים שמעולם לא גויסו בשנה אחת" • העובדה שהמשק הושבת לחודשים ארוכים רק הוסיפה לגידול ביחס החוב תוצר • דוח האוצר בנושא רומז כי יהיה צורך בקיצוצים והעלאות מיסים אחרי 2021

    מחיר הטיפול בקורונה: החוב של מדינת ישראל זינק בשנה שעברה ב-20% והגיע לסכום של 984 מיליארדי שקלים - כך עולה מהדוח של יחידת ניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר לשנת 2020 שפורסם היום (שלישי). ההוצאות החריגות של הממשלה, שנדרשו במהלך המשבר, מחקו הישגים של עשור בצמצום החוב של המדינה. יחס החוב הציבורי לתוצר קפץ בשנת הקורונה מ-60% ל-72.4% - ועלול להוסיף לעלות. התוצאה: באוצר כבר מכינים את הקרקע לקיצוצים אחרי 2021.

    ללא תקציב מדינה מאושר, בלב משבר פוליטי ובעיצומה של מגפה, הוציאה הממשלה בשנה שחלפה 105 מיליארדי שקלים לטיפול בהשלכות בקורונה. הסכום כלל, בין היתר, מענקים לעסקים שנפגעו, דמי אבטלה מורחבים ומענקים לאזרחים. באין מקור תקציבי לסכומי העתק שנדרשו למימון התוכניות, הונחה אגף החשב הכללי באוצר יותר מלהכפיל את היקפי גיוס הכספים. או במילים פשוטות, המדינה נכנסה להלוואות, חלקן אף לתקופה של מאה שנים.

    ההוצאות על הקורונה לא נגמרו ב-2020. הדוח עוסק אומנם בשנה שעברה אבל עשרות מיליארדי שקלים הוקצו גם ל-2021, למשל לדמי אבטלה שהובטחו מראש עד סוף יוני. לא מן הנמנע שהחוב כיום, נכון לאפריל, כבר חצה את רף טריליון השקלים (אלף מיליארדים).


    "במצב דברים זה נדרשה היחידה לניהול החוב הממשלתי לעמוד ביעדי גיוס שאפתניים של כ-265 מיליארד שקל - סכומים אשר מעולם לא גויסו על ידי החשב הכללי בשנה אחת, והם מהווים כ-230% מהיקף גיוס של שנה רגילה", כתב החשב הכללי יהלי רוטנברג בהקדמתו לדוח.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 18.04.2021 10:09
    Article Preview

    מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ ב־0.6% והמשיך את מגמת העלייה בעקבות הזינוק בביקושים אחרי פתיחת המשק. רוב המומחים סבורים שעליית המחירים תתמתן בתוך זמן קצר לאחר שישתחררו הביקושים הכבושים
    1. למרות השם הרע שיצא לה, לעתים האינפלציה יכולה להיות דבר טוב, אפילו מבורך. קל להבין מדוע אינפלציה גבוהה איננה רצויה: היא שוחקת את כוח הקנייה של ההכנסה הפנויה לרבות השכר. זו הסיבה שהממשלות מטילות על בנקים מרכזיים יעד יציבות מחירים סביב 2%, שיעור הנחשב לאינפלציה המאפיינת תהליך סביר של צמיחה כלכלית. הקושי להבין את הברכה בעליית מחירים מתמשכת וכוללנית - זו ההגדרה הרשמית של אינפלציה - גם אם היא תהיה מרוסנת ומתונה, נובע מהנטייה הטבעית של כולנו להסתכל על עצמנו כצרכנים. ככאלה, אנו מעדיפים לשלם פחות מאשר לשלם יותר.
    אלא שכל הצרכנים הם גם יצרנים - במסגרת עסקים, כעצמאים, או כשכירים שעובדים ומייצרים מוצר או שירותים ורוצים להרוויח כמה שיותר. מתי אפשר להעלות מחירים? רק כשיש ביקושים. לכן, "קצת" אינפלציה זה דבר טוב, בעיקר אחרי מיתון כמו שחווה המשק הישראלי בשנה שחלפה. במיתון חל תהליך של דפלציה - ירידה מתמשכת וכוללנית ברמת המחירים במשק. זאת בגלל ירידת ביקושים שגורמת לירידת מחירים, שבעצמה גורמת לדחיית ביקושים, אחרי שהצרכנים הבינו כי כדאי להמתין עם הרכישות כי המחירים יורדים. ...
    על ידי פורסם בתאריך 11.04.2021 17:12
    Article Preview

    בסקירה האחרונה ציינו, עת המעוף ב 1630 ו S&P ב4020 כי ניו יורק צפויה להגיע "בטווח המיידי לרמת 4100 הנקודות" אבל אין להסיק מכך (תוך שהסברנו מדוע) כי המעוף יתקדם אף הוא. ימים בודדים מאוחר יותר ואכן המעוף סגר עליה של מחצית האחוז ואילו המדד האמריקני משייט כבר ברמת 4120 הנקודות.
    היעדר הקורלציה הוא לא ענין חדש אבל הוא צפוי להישאר עימנו גם בימים הקרובים עת בוול סטריט יעד 4200 הוא המדרגה הבאה בבחינת מתי ולא אם. בת"א להבדיל, בעקבות כניסת שחקני המעוף לחודש פעיל, עם עליה של אחוז ביחס למדד הנוכחי יהיה בגדר נס. הסיבה היחידה שהמעוף אינו מאבד גובה ושוקע במהירות אל עבר 1600 נעוצה בתמיכה המגיעה מעבר לים – במלים אחרות, יש גבול כמה אפשר להתנהל בניגוד למגמה, ולכן המגמה הכללית דומה אבל עם הבדלי תשואה אסטרונומיים.

    אם עד כה שחקני המעוף עסקו בעיקר ברכישת נכס בסיס החל מהשבוע אנו הופכים הרבה יותר דומיננטים ובעלי משקל. לא מדברים בשלב זה על פקיעה אופטימאלית (אי שם בסביבות 1600 ומטה) מהטעם הפשוט שאנו מתקשים לראות תיקון אמיתי בניו יורק. אי לכך קידום פוזיציות ה PUT בולט לעין אבל במצב הדברים הנוכחי, עת הסטיה כה נמוכה, קשה לומר שזה מוביל לפרמיה ראויה. בו זמנית קידום מסיבי בהרבה, כזה שלימים יתכן ויראה מוקדם מדי, מנהלים כלל הסוחרים באשר הם. מסות על מסות של כותבי PUT סביב הכסף וזו גם הסיבה שפעם נוספת כתלות בניו יורק מקדם השורט סקוויז יכול לזנק באחת. 1590 אמנם נתפס כמחוץ לכסף כעת אבל ירידה של 2% היא עניין זניח בזמן שנותר לפקיעה ובהתאם ירידה בניו יורק של 2% כבר תוביל את השוק המקומי לירידה עמוקה ואף מעבר לכך.

    שאלה רחבה יותר היא ביחס לטווח הדשדוש אליו התרגלנו הוא 1570-1630. קשה לומר שהספוט הנוכחי מגלם פריצה של הטווח כשגם במצב הופכי (1560) לא סברנו שעניין מהותי השתנה, ובכל זאת המשך עמידה ברמה זו כל שכן עליה, ינייד כבר הטווח לסביבות 1600-1660 ולמעשה יקבע את היעד אליו שואף המעוף בין אם עצמאית ובין אם עניינים טכניים דוגמת סקוויז וגלגול. ...
    על ידי פורסם בתאריך 07.04.2021 10:21
    Article Preview

    ממרץ אשתקד, אז נפדו משוק הקרנות כ-40 מיליארד שקל, ועד לתום הרבעון הראשון ב-2021, שוק הקרנות הנאמנות גדל בכ-96 מיליארד שקל לשווי מצרפי של כ-351 מיליארד שקל • גם לתשואות החיוביות שנרשמו בשוקי ההון היה חלק בכך • אז מי גייסו בגדול ומי קטנו בנתח השוק?

    הגיוסים בשוק קרנות הנאמנות לא עצרו ברבעון הראשון של 2021, כך שבסיכום 12 החודשים האחרונים, למעשה מאז שיא השפל של משבר הקורונה, מדובר כבר בסדר גודל של כ-30 מיליארד שקל. כך עולה מניתוח הדיווחים של חברות ניהול קרנות הנאמנות.


    בחודש מרץ 2020 נפדו משוק הקרנות כ-40 מיליארד שקל, שהובילו אותו לנקודת שפל שנרשמה ב-22 במרץ, כששווי השוק כולו עמד על 255.3 מיליארד שקל. מאז ועד היום שוק הקרנות גדל בכ-96 מיליארד שקל, שהם כ-38%, לשווי מצרפי של כ-351.3 מיליארד שקל. זאת, הודות לגיוסים ערים של יותר מ-30 מיליארד שקל, וכן לתשואות חיוביות שנרשמו בשוקי ההון.


    כך, בתום שנה מאז הנקודה הכי פסימית בשוקי ההון, שבאה לידי ביטוי בנהירה החוצה של חוסכים רבים מקרנות הנאמנות - כשרבים מהם עברו לפקדונות בבנקים, שמבטיחים ודאות מפני הפסדים אך במחיר של ריבית זניחה למדי - שוק קרנות הנאמנות רחוק רק ב-2.2% מנקודת השיא שרשם ב-23 בינואר 2020. אז עמד השווי המצרפי של קרנות הנאמנות הישראליות על 359.3 מיליארד שקל.


    המוביל בגיוסים שנה אחורה - מגדל שוקי הון
    ההתאוששות של שוק קרנות הנאמנות החלה כבר בעיצומה של 2020, וברבעון הראשון של 2021 היא נמשכה עם גיוסים של יותר מ-9.7 מיליארד שקל. גיוסים אלה, יחד עם רווחי תשואה בשיעור ממוצע של כ-3.3%, אשר תרמו לגידול של כ-11 מיליארד שקל למחזיקי הקרנות מתחילת שנה - הביאו לגידול של כ-6.3% בשווי שוק הקרנות כולו ברבעון הראשון של 2021.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 06.04.2021 14:10
    Article Preview

    בנק ישראל פרסם את הדוח השנתי לשנת 2020, שסוקר את יעילות מודל החל"ת והתזמון לסיימו, את המדיניות המוניטרית שהופעלה בעוצמה, ואת צעדי הממשלה • מה יהיו ההשלכות של היעדר תקציב גם בשנה הקרובה ומה מדיר שינה מעיני הנגיד אמיר ירון
    משבר הקורונה מציב שני אתגרים עיקריים בפני המשק: השתלטות על החוב המפלצתי והחזרת האבטלה משיעור דו ספרתי לממדים סבירים. כך עולה מהדוח השנתי של בנק ישראל לשנת 2020, שמסר היום נגיד הבנק מרכזי אמיר ירון לידי הנשיא ראובן ריבלין. הדוח מתייחס לצעדים שנקטו הממשלה והבנק המרכזי על מנת לרסן את המגפה ולשמור על היציבות הפיננסית בהתאמה.

    משבר הקורונה תפס את ישראל במצב כלכלי נוח אך הפגיעה הייתה חמורה, אמנם פחות מהצפי, כשהתוצר התכווץ ב-2.5%, בהובלת הצריכה הפרטית שנפלה ב-9.5% בצל הריחוק החברתי שנכפה. מנגד, שיעור החיסכון הפרטי עלה לשיא, כמו גם העודף בחשבון השוטף הודות לייצוא הישראלי בהובלת ענף ההייטק שמיתן את הפגיעה בתוצר.


    האינפלציה השלילית ב-2020 הסתכמה במינוס 0.7%, ותרמו לה ההשפעות של המשבר על פעילות המשק ועל מחירי הדלקים וייסוף השקל. אך מה שבעיקר מדיר שינה מעיניו של הנגיד, הוא שוק התעסוקה שרשם פגיעה "חריפה יותר מאשר בתוצר". שיעור האבטלה הרחב עלה ל-15.7% בממוצע שנתי כשהפגיעה הקשה נרשמה בקרב מקבלי השכר הנמוך, מה שהעלה באופן מלאכותי את השכר הממוצע במשק.


    הנגיד ירון: "אישור תקציב מדינה ל-2021 - צעד חיוני"
    בתחילת המשבר הנגיד ירון, שפעל בעוצמה על מנת לייצב את השוק הפיננסי, בילה לא מעט בפגישות עם הממשלה והאוצר. אך ככל שחלף הזמן נראה כי החלטות הממשלה הפכו לפופוליסטית יותר ונראה כי עצותיו של הנגיד נדחקו הצידה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 04.04.2021 16:43
    Article Preview

    בסקירה האחרונה, אי שם קצת מעל 1600 הערכנו שניו יורק תמשיך קדימה ות"א תתקע במקום. זה היה נכון (גם) לשבוע החולף ובניכוי הקפיצה היום מאום לא השתנה. ועדין, רמת 1630 הנוכחית מעלה השאלה האם פנינו לראלי או לתנועה דרמטית מקומית?
    גם אם נניח שניו יורק לא אמרה המלה האחרונה, ולהערכתנו 4100 הרבה יותר קרוב מכפי שנדמה, אין המשמעות היא שת"א תתקדם. בעוד רמת 4000 הנקודות היתה עניין חתום וגמור כבר לפני חודשיים, עם פריצה משמעותית שכלל לא משאירה ספק בנוגע להפיכת רמה זו לתמיכה, הרי שהמהלך המקומי שוב ושוב נשען אך ורק ע"י סוחרים: מחזור מסחר מגוחך, אותן מניות נפוצות רושמות עליה ללא קשר לאיזה מדד הן כלולות בו, ולחלוטין אפס התרגשות כל שכן הרגשת ראלי מקומית.

    יותר מזה, הגלום נסחר מתחת ליציג במה שמרמז ביחס לדעת שחקני המעוף על הרמה הנוכחית וקרוב לודאי שאם לא היינו בתחילת חודש, עת עדין רוכשים נכס בסיס בשל מסחר מקוצר בחוה"מ, העליה היום היתה מסתכמת במחצית האחוז. עבור שחקני המעוף מרץ היה חודש מוצלח עם תנודתיות גבוהה אבל גבולות מאוד צרים ברמה החודשית, שלא הצריך פעילות מיוחדת ולמעשה מרבית החודש כל כתיבה, ואין זה משנה לאיזה צד, הרויחה. זה לא ישוב באפריל היות וארה"ב תרשום בודאות תנועה של 4-5% למי מהכיוונים אבל מבחינת פקיעה אופטימאלית זו היתה ונותרה עמוק מתחת ל 1600. לא ניתן להסיק מאום ממרץ מלבד העובדה שהסוחרים נלחצים מהר מידי ומתלהבים אך יותר מכך, ולמעשה דוקא פעילות המוסדיים המקומית היא שבלטה: הקטנה רוחבית בקרב כל המוסדיים בממוצע של 0.3% בתיק המקומי. הכסף לא הועבר לאפיק סולידי אלא במלואו אל מעבר לים ואין לנו כל סיבה להעריך כי אפריל (ולכל הפחות גם מאי) יהיו באותו כיוון זרימת כסף.
    זה כבר לא ענייני קורונה ומצב המשק ועבור שחקני המעוף הסיפור הוא מה יקרה שיגמר החל"ת – רק אז נוכל לדעת מהו מצב המשק לאשורו, ובהתאם להעריך מהי תשואת החסר הצפויה במעוף.

    תשואת חסר משום שהנשיא מעבר לים מדפיס 2 טריליון דולר להאצת הכלכלה ואילו בישראל אין ולא תהא בשבועות הקרובים ממשלה; הפד נזעק ומשחרר הצהרות תמיכה כל אימת שוול סטריט משתעלת ואילו בנק ישראל מספר לנו מה היה בשבוע שעבר ותמרורי אזהרה חסרי תוחלת.

    זה כמובן לא מקרין על שוק המניות אבל באגח רואים ניצנים של התעוררות בעקום וגם הדולר מפגין יציבות שלא היתה כאן מזה שנים מעל רמת 3.3. כל תיקון מתחת לרמה זו, מוביל לגלי רכישה ולשם שינוי אין לבנק ישראל כל קשר לנושא. התחזקות היורו לרמת 3.98, להערכתנו כבר בטווח המיידי, תתרום אף היא להאצת חולשת השקל ולכן רמת 3.38 ו 4 ביורו בהישג יד הרבה יותר מכפי שהיו במרץ על אף נתוני פתיחה זהים.

    להבדיל מישראל, ושגיאה גדולה היא, אירופה עוקבת בקורלציה מלאה מול ארה"ב. מצב היבשת בכי רע, הסגרים הולכים ומתרחבים וזהירות המתבקשת אנו מניחים כי נגלוש עמוק לתוך הרבעון השלישי עם כלכלה מתפקדת חלקית בלבד. זה לא עוצר את הדאקס או הקאק אבל מחדד עד כמה העולם איבד בעשור אחרון כל קשר בין כלכלה ריאלית ושוק ההון. אירופה צפויה להתרסקות במשבר הראשון בניו יורק אבל עבור המשקיעים ביבשת אין סיבה לדאגה – רווחי החברות מציגים ברובם שיפור על רקע תמיכה ממשלתית ותכניות הסיוע מוכיחות עצמן. מרקל עוד רגע פורשת ואז נראה את גרמניה ( = האיחוד האירופאי) מתחילה להחזיר חובות. נזכיר כי בניגוד לאמריקנים המדפיסים את חובם באירופה המצב מורכב בהרבה ורמז ביחס להתאוששות הצפויה בבריטניה בהשוואה לכלל אירופה מגיע מזינוק הליש"ט – מהלך שעודנו בחיתוליו ויכול לגמוע עוד סדר גודל של 5-10%.
    דאגות האינפלציה של האירופאים אינן רלונטיות או ריאליות – נתוני התמ"ג ב 80% מהאיחוד רשמו ירידה דו ספרתית ולכן יכולת ההוצאה הלכה ונשחקה. לשם השוואה בארה"ב נתוני התמ"ג נשחקו ב 1.5% וגם זה מעוות במקצת בשל איזורים ספציפיים ולרוב חסרי השפעת ברמת המיסוי על כלל ארה"ב. ...
    על ידי פורסם בתאריך 31.03.2021 13:59
    Article Preview

    פרסום של הביטוח הלאומי מבהיר כי הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל הידרדר עוד בטרם החל משבר הקורונה. ההוצאה הציבורית על רווחה, הכוללת פנסיה ובריאות, ירדה מ־17.3% מהתמ"ג ב־2017 ל־16.3% ב־2019 — הרחק מממוצע ה־OECD

    החורים ברשת הביטחון הסוציאלי בישראל התרחבו עוד בטרם הגיע משבר הקורונה, כך עולה מנתוני מהדורת אפריל של פרסום "ביטחון סוציאלי בעולם" בביטוח לאומי. לפי המסמך, ההוצאה הציבורית לרווחה בישראל ב־2019 היתה מהנמוכות ב־OECD ועמדה על 16.3% מהתוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג). הנתון ממקם את ישראל במקום ה־30 מתוך 37 מדינות. חמור מכך, שיעור ההוצאה הלאומית לרווחה ירד מ־17% מהתמ"ג ב־2017. במשבר הקורונה עצמו גדלה ההוצאה הציבורית לרווחה בשיעור דומה לממוצע ה־OECD, אך אין להסיק מכך כי ישראל הדביקה את הפער.
    "התרומה של הגדלת הסיוע לצמצום הפגיעה הכלכלית במשבר הקורונה ממחישה את החשיבות הרבה של רשת הביטחון הסוציאלי, בייחוד בעתות משבר", קובע ביטוח לאומי במסמך. "ההשפעות של המגפה צפויות להימשך גם ב־2021. צמצום הפגיעה החברתית והכלכלית תלוי במידת הנכונות של קובעי המדיניות לספק רשת ביטחון חברתית של ממש עד סיום המשבר הכלכלי". בסוף יוני תסתיים הארכת תשלום דמי האבטלה. הממשלה הבאה תצטרך להחליט האם תהיה הארכה נוספת, לפי אילו קריטריונים ובאיזה אחוז מדמי האבטלה.
    ...
    על ידי פורסם בתאריך 29.03.2021 13:23
    Article Preview

    One of the world's most vital trade arteries has been blocked by a quarter-mile-long container ship, creating a traffic jam that has ensnared over 200 vessels and could take weeks to clear.

    But even before the Ever Given ran aground in the Suez Canal earlier this week, global supply chains were being stretched to the limits, making it much more expensive to move goods around the world and causing shortages of everything from exercise bikes to cheese at a time of unprecedented demand.
    A prolonged closure of the key route between West and East could make matters much worse. Costly delays or diversions to longer routes will heap pressure on businesses that are already facing container shortages, port congestion and capacity constraints.
    The grounding of the Ever Given is delaying shipments of consumer goods from Asia to Europe and North America, and agricultural products moving in the opposite direction. As of Friday, some 237 vessels, including oil tankers and dozens of container ships, were waiting to transit the canal, which handles about 12% of global trade.
    "There's been a great convergence of constraints in supply chains like I've never seen before," said Bob Biesterfeld, the CEO of C.H. Robinson, one of the world's largest logistics firms. The bottlenecks are widespread, affecting transport by air, ocean and road, Biesterfeld told CNN Business in an interview. "It really has been unprecedented."
    Freight costs soaring
    More than 80% of global trade by volume is moved by sea, and the disruptions are adding billions of dollars to supply chain costs. Globally, the average cost to ship a 40-foot container shot up from $1,040 last June to $4,570 on March 1, according to S&P Global Platts.
    ...
    עמוד 1 מתוך 220 1231151101 ... אחרוןאחרון
  • באנרים

  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    לחברי PRO

    הצפיה בתצוגת המניות לחברי PRO בלבד

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.