קרלוס

מודל חדש המיושם בהולנד מעניק בו זמנית פתרון לבעית הדיור החמורה של הצעירים ולבדידותם החברתית של הקשישים. ערים נוספות בעולם כבר החלו לאמץ את הרעיון.

בתמורה לסיוע בן 30 שעות למבוגרים בלימוד פעולות במחשב, בשליחת דואר אלקטרוני, קניות, בישול, עזרה בתחום אמנותי ומטלות אחרות -יכולים סטודנטים בהולנד להתגורר בבית הקשישים ללא צורך בתשלום שכר דירה.



היוזמה נהגתה לפני כשנים אחדות על ידי מנהל בית אבות הולנדי, גאה סיפקאס, שקיבל תלונות מסטודנט על תנאי הדיור הירודים במכללה שלו.
בתמורה למקום יפה יותר להניח את ראשו, ללא שכר דירה, הסטודנט כעת משתתף בפעילויות רבות עם דיירי המקום אסירי התודה. אל הסטודנט הצטרפו עוד חמישה סטודנטים נוספים במסגרת התכנית, ויחד הם משרתים היום כבר כ-160 קשישים.

"זה חשוב לא לבודד את הקשישים מהעולם החיצון", אמר סיפקאס. "כשאתה בן 96 עם בעיה בברך, מצב הברך לא יהיה יותר טוב וגם אף רופא לא יוכל לעשות הרבה כדי לשפר את המצב. אבל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא ליצור סביבה שבה תוכל לשכוח את הברך הכואבת".

סיפאקס מספר כי הסטודנטים בעצם מהווים גשר בין הקשישים לבין מה שקורה ומתחדש בעולם. הוא מגלה כי למרות פערי הגילאים, שני הצדדים מגלים הבנה לצרכי האחר.כך הסטודנטים מגלים הבנה עם קשישים כבדי שמיעה המאזינים לטלויזיה בקול רם, בעוד הקשישים מקבלים בברכה אירוח של חברי הסטודנט בדירתם.
המודל תורם לכל הצדדים ונותן פתרון (גם אם זמני) לבעיה החמורה של דיור הצעירים מצד אחד ובעית הבדידות של הקשישים מצד שני. נשארת רק השאלה: האם גם בישראל ימצא מי שירים את הכפפה ויתחילו ליישם תוכניות דומות, כמו שכבר עשו בקליבלנד, אוהיו וליון שבצרפת.