עופר נקש

הדולר כבר מזמן לא נחשב להשקעה טובה. החוב המדיני של ארה”ב גדול בהרבה מהחוב של מדינות אירופה, גם אם אין מי שיודה בזה. חלה ירידה ניכרת בהשפעתה של ארה”ב המדינה המובילה בעולם. זה בא לידי ביטוי בפגישת הצמרת של G20 כאשר הגרמנים דחו את הצעות התקציב והמיסוי של אובמה. בכנסים על המצב של כדור הארץ, הסינים מתעלמים מדרישות ארה”ב על הזיהום הסביבתי. עושה רושם שארה”ב מוצאת את עצמה במשחק חדש ולא מוכר לחלוטין.
אלו מעט מהנחות היסוד לקראת העולם החדש, לקראת הדרגה הבאה של האדם, ויש עוד מידע רב. אבל אנחנו נסתפק רק בדוגמא לצורך המחשת הדברים, כי אין טעם להתבוסס בבוץ, אלא כל האתגר הוא להתמודד עם הפתרון. כל העובדות של החמישים שנים אחרונות, ובעיקר השנתיים האחרונות, מובילות למסקנה בהכרח. תם עידן המעצמות, נשיאים, שליטים, דיקטטוריים, חוסר הוודאות הכללי- בכל העולם, ורב שכבתי- בכל תחומי חיינו. מחייב אותנו לצאת מגבולנו הטבעיים ולחפש דרכים חלופיות להמשך קיומנו כאן.
היום, לא צריך להיות אסטרטג, פסיכולוג, או ראש ממשלה, היום צריך להיות העם, הציבור, החברה, האדם שבחברה. עד היום העולם עסק פחות בסוגיות רגשיות חברתיות, ויותר הגשים את התפתחותו החומרית, כלומר העולם. היום זה האדם שבעולם אשר מביע את חוסר שביעות רצונו מהחיים בכל דרך אפשרית, כלכלית, חינוכית, פוליטית, מדינית, ועוד. כל הסימנים האלו מעולם לא באו לידי ביטוי, בטח לא במתכונתם הנוכחית. והפלא עבורי, איך המזרח התיכון בער ובוער סביב דיקטטורות מאוד שמרניות, מבלי לחוס או לפחד עבור חייהם. צריך להכיר את התרבות כאן אצלנו בכדי להבין את גודל השינוי שהביא לכך. מה עושים?מייצרים עולם בעל ערכים חדשים שייקחו אותנו לשגשוג ושפע בכל תחומי החיים.לא משנים את האדם, לא משנים את העולם, לא משנים את הכלכלה, לא משנים את החינוך, כלומר התוצאות. אלא פונים לשנות את הסיבה, האדם. אנחנו נבנה בהדרגה מערכת יחסים כמו במשפחה אחת, אליה יצטרפו רק מי שירצה ויסכים לתנאי הערבות ההדדית, לתנאי האחריות הקולקטיבית, ולהגברת האמפטיה בכל מקום וללא גבולות. יש עוד מרווח זמן להיות סקפטיים לגבי השטר הבא של האנושות, אבל זה לא ישנה את העובדה, שמדד יחסי האנוש הולך להחליף את המדדים הנוהגים היום.כדאי לנו לראות את החיוב שבכך, אחרת אנחנו נמשיך להזמין על עצמנו צרות וייסורים מיותרים. למרות שאנחנו עדיין לא מכירים את הדינאמיקה הנכונה בינינו, זה לא אומר שאנחנו צריכים לחכות, ההיפך הוא הנכון. עלינו להקדים ולדרוש את השינוי מתוכנו ובעצמנו, ועצם הדרישה כבר תשנה את מאזן הכוחות עוד לפני שנחליף את השיטה הכלכלית.אז מי יהיה המנהיג הבא של העולם? זה נקרא חכמת ההמונים.