x




adamt

סלון היופי של כחלון: יו"ר כולנו מקשט את הדרך לפירור שלטון החוק

דרג מאמר זה
גם בחוק ההמלצות נלחמה כולנו על הוצאת עזים ספורות כל הדרך לאישור הפורענות בכללותה. אך, אפשר להבין את הפסיכולוגיה שלה: חבריה מנסים לשחק הכי טוב במגרש שנקלעו אליו
יש משהו קצת פתטי בציפייה החוזרת ונשנית — בדרך כלל מצד אנשים שלא הצביעו למפלגת כולנו וגם לא יצביעו לה — שהפרויקט הפוליטי של משה כחלון יישא על כתפיו את נטל השמירה של הדמוקרטיה הישראלית. לכחלון יש אחריות מסוימת לציפייה הזו, כשהוא מוסיף להציג את עצמו כ"מבוגר האחראי", מגן בית המשפט ושלטון החוק בממשלה שעוינת את שלטון החוק בצורה חסרת תקדים. בפועל, עיקר הנטל שנושא כחלון על כתפיו הוא תחזוקת קואליציית בנימין נתניהו הרביעית — לא רק במניין האצבעות בקואליציה אלא במידה רבה, וחשובה לא פחות, בהכשר התדמיתי שהוא נותן לה.
מה שהוצג כהתקפלות דרמטית של "כולנו", שסללה את הדרך לאישור חוק ההמלצות של ח"כ דודי אמסלם בוועדת הפנים, אינו אלא שירות נוסף שמציע סלון היופי של כחלון; קוסמטיקה עדינה או כבדה להצעות חוק מוטרפות פחות או יותר, שתכליתן בדרך כלל החלשת מנגנוני מערכת החוק והכפפתם למערכת הפוליטית. כמו במקרה של "חוק ההסדרה", שבא לפרוץ את המסגרת המשפטית של החזקת השטחים הכבושים ולהכשיר הפקעת קניין פלסטיני, גם בחוק ההמלצות נלחמה כולנו על הוצאת עזים ספורות וכעורות כל הדרך לאישור הפורענות בכללותה. אז היה זה סעיף 7 הרטרואקטיבי, שנועד להפוך החלטות היסטוריות של בית המשפט. במקרה של חוק ההמלצות, התעקשה כולנו על מסירת מסקנות המשטרה לפרקליטות בכפוף לבקשת היועץ המשפטי, אך הסכינה עם מניעת פרסום המסקנות בחקירות קיימות, כלומר בחקירות נתניהו. במערכת הפוליטית מעריכים שאלו עתידות להתפרסם בשבועות הקרובים, מה שמסביר את ההיסטריה האלימה של מפלגת השלטון, שבאה לידי ביטוי גם בהצעות חוק שכאלו.
החוק להשתקת המשטרה, סיקור נרחב ב"הארץ": כחלון התהפך, והכנסת הגיעה לשפל שכמותו עוד לא ראינו // יוסי ורטר | אין עדות טובה יותר לעליבות הליכוד מאשר חוק ההמלצות // דן מרגלית | לא עובדים רק בשביל נתניהו // גידי וייץ | במשטרה מזהירים: אישור חוק ההמלצות יפגע בחקירות // יהושע (ג'וש) בריינר
אפשר להבין את הפסיכולוגיה של כולנו. כשהם חלשים בסקרים ובעלי תשוקה אפסית לבחירות, בודדים בקואליציה ששחיתות אינה זרה לה, מופקרים על ידי הבית היהודי, שלדברי גורמים בכולנו הבהירה כי לא תילחם על הפן הפרסונלי בהצעה של אמסלם — הכחלונים מנסים לשחק הכי טוב במגרש שנקלעו אליו. כולנו יכולה לומר שהיא נשארת נאמנה לתפקידה ההיסטורי: מזעור הנזק. למניעים הללו אפשר להוסיף שתרומתו המהותית של החוק זניחה.


בניגוד להצעה המקורית, שבאה לשבש באמת את שיתוף הפעולה בין המשטרה והפרקליטות, ההצעה שאושרה נועדה בעיקר למנוע פרסום מסמך רשמי של המשטרה. היא לא תמנע את המשך חקירות נתניהו, ואפילו לא את מסירת מסקנות המשטרה בעניינו לפרקליטות (אם אביחי מנדלבליט לא ייבהל מבריוני נתניהו). סביר להניח שההמלצות שפרסומן יימנע יינשאו בעל־פה, וימצאו את דרכן לטורים מאת טובי העיתונאים בארץ. מקורבים מעריכים שבתנועה של כחלון אפילו בונים על זה. אז מה הבעיה, מלבד הרוח והצלצולים?
כמו חוק ההפקעה, שתלוי קפוא בבג"ץ, חוק ההמלצות נועד לחולל שינוי תודעתי. מטרתו לעשות דה־לגיטימציה ציבורית לגופים שחוקרים את נתניהו ואת השחיתות במערכת הפוליטית וללחוץ אותם, כשם שחוק ההפקעה לוחץ את היועץ המשפטי לממשלה, שמסרב להגן עליו בבג"ץ כי הוא אינו חוקתי. לא משנה איזה סיפור חבריה יספרו לעצמם, כל זמן שאופוזיציה היא לא אופציה עבור כולנו היא מקשטת את הדרך לפירור שלטון החוק.

https://www.themarker.com/hrtz/1.4633209
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות