אמנון סער

אתמול התבשרנו שראשי ההתאחדות לכדורגל הודיעו למאמן הנבחרת אלישע לוי שהוא סיים את תפקידו. איש לא נפל מהכסא בעקבות הידיעה, כי ידענו שזה מה שיהיה עוד לפני שנגמרו משחקי הקמפיין האחרון למונדיאל, שהיה הגרוע ביותר בשנים האחרונות. האם המאמן אשם בכך? האם השחקנים אשמים בכך? האם המאמן אשם? אולי הקהל? אולי הדשא? אולי הכרוז? מספר השאלות שעולות לי בראש גדול ממספר הגולים שהנבחרת חטפה בעשר השנים האחרונות. התשובה לכולן ברורה. פיטורי המאמן מהווים כסת"ח למחדל ארוך שנים של ניהול חובבני שמכניס אותנו לורטיגו, כלומר, תחושה שכדורגל שלנו נוסק לגבהים בעוד הוא נמצא עם הפנים לתהום.
המציאות מוכיחה שהפער ביננו לבין הנבחרות ברחבי העולם הולך וגדל. אנחנו אוהבים לצאת מהכלים כשהנבחרת מצליחה פעם בכמה עשרות משחקים לנצח במקרה נבחרת אירופאית ואז פורצות כאן חגיגות כט בנובמבר.
אם פעם אמרנו שהסיבה קשורה לכך שאנחנו מדינה עם מספר תושבים מועט, הסתבר שיש נבחרות אירופאיות ממדינות קטנות מאתנו שעשו צעד ענק. אם טענו שאין לנו מתקנים מתאימים, אז כרגע זה כבר לא נכון. אם בעבר התלוננו שלא משקיעים מספיק כסף, הנה כרגע נשפכות עשרות רבות של רבבות יורואים על שחקנינו, ברובן הגדול אינן מצדיקות את האיכות הדלה.
אז איפה הבעייה?
הבעייה היא מנטלית. בראש. בניהול. בגישה חובבנית לענף ספורט הנצפה ביותר בעולם.
וכמו בכל פעם אחרי חורבן אנחנו מייחלים למשיח הבא שיגאל אותנו מהשאול, אך המצב הולך ומתדרדר ובאופן מצחיק-מעציב, מסתבר בזמן האחרון שגם בחובבנות אפשר עוד לרדת למטה.
אני מתכוון לתופעת מאמני הקבוצות בישראל. התופעה התחילה לפני מספר שנים ובשנה האחרונה מגיע לשיאה. אם פעם עמדו כאן על הקווים מאמנים בעלי שיעור קומה, אידיאולוגיה וניסיון, הרי בעת האחרונה ירד ערכו של המאמן פלאים. האחראים לכך הם בעלי הקבוצות שמעמידים מאמנים חסרי ידע או ניסיון מספיק, מחתימים אותם על חוזים דרקוניים, משלמים להם סכומים נמוכים מאד, מחליטים וקובעים להם את הרכבי השחקנים במשחקים וכשהקבוצה (בדרך כלל) לא מצליחה, מעיפים אותם בבעיטת וולה.
הליגה נמצאת רק בתחילת דרכה וכבר יש קבוצות שבהן הוחלפו שניים- שלושה מאמנים!!! ולאיש לא איכפת.
הגישה השכונתית הזו אינה הולמת את העולם העסקי המודרני, בוודאי לא כשבתווך נמצא ענף שמגלגל מיליונים טובים ויכול לסייע למדינה בהכנסות ובהכרה בינלאומית. אם נרחיק מעט את זווית הראייה ונשקיף מגבוה נמצא גוף שמנוהל על ידי עסקנים ולא בעלי מקצוע מהתחום והדבר משליך על כל הגורמים שנמצאים מתחתיהם עד אחרון השחקנים.
הפתרון נמצא במהפכה דרמטית. בטיפול שורש. בשינוי גישה, כפי מצופה מכל חברה כלכלית ששואפת לשגשג. בהתייחסות רצינית ומכובדת לענף, במינוי אנשי מקצוע בעלי ניסיון מוכח, אפשר אפילו תוצרת חוץ. בהתנהלות מקצוענית שמעמידה בפני השחקנים אמות מידה שונות. בעידוד למצוינות בכל תפקיד.


אמנון סער,
אימון אישי ועסקי
הרצאות וסדנאות
077/9160177
www.neomisaar.com

success-1513739__340.jpg