שרגא עילם

כשהספקולנטים הגיעו לכאן ב 2009 זה היה הסימן המרכזי שכלכלת ישראל חולה מאד , והם כמו חיידקים טפילים זיהו את המחלה הכלכלית -שלטונית הנקראת " החלשת שער מטבע המקומי או ויסות " והבינו שהשלטון בישראל מסבסד תעשיות לא יעילות מקורבות לשלטון בכספי בנק ישראל וכספי ציבור " הוא יצטרך לסבסד גם אותנו במיליארדים אמרו הטפילים הפיננסים וגרפו מיליארדים מכספי הבנק והאוצר .
המחקר האבוד שלעולם לא יתפרסם מעניין מה היה קורה לתעשיית ההייטק והיצוא אם שער הדולר היה יורד באופן זמני לרמת 2.80 לדולר ? לכל היותר היא הייתה מתכווצת ב-25 - 20 אחוז שיעור ירידת הדולר ,כמו תעשיית הייטק בכל העולם שחטפה מכה בעת המשבר הפיננסי ב2008 השכר הממוצע בענפי הייטק והמו"פ עומד על ממוצע של 17000 שקל ברוטו , כך שהמכה היתה נסבלת גם אם השכר היה יורד ב20 אחוז והתעשייה כלל לא היתה מתכווצת מה גם שבכל העולם רמות השכר בהייטק ירדו והיו גלי פיטורים כך שלא היתה דאגה לבריחת כוח אדם איכותי כל המשק התכווץ במשבר 2008 ולא קיבל סיוע היום ברור שאם הענף היה מתכווץ ב20 אחוז הרי ששער הדולר היה מתקן מהר יותר ללא צורך בקניית דולרים עיי בנק ישראל , וההאטה שענף הייטק נכנס אליה בפברואר 2011 הוכיחה זאת כשכיווץ הביקוש ב 20 אחוז הביא לעליית הדולר מ340 ל385 היום במהירות

אבל קרה בדיוק ההפך והמדינה ובנק ישראל נכנסו לפאניקה למוד סיוע בהיקף של עשרות מיליארדים שקלים לתעשיות הייטק והיצוא סטנלי פישר התחיל לקנות דולרים בהיקפים של 100 מיליון דולר ביום מחד ובלם את הדולר ברמת 320-330 בכל מחיר , ואילו המדינה או משרד האוצר נתן הטבות מס אדירות בעשרות מיליארדים ,עיי הורדת שיעור מס חברות לרמות של 6-11 אחוז לחברות העשירות בישראל המייצאות שבקופתן עשרות מיליארדים זה לפחות מה שהתפרסם לגבי המיסים שמשלמות חברות טבע ונייס והאחרות הנסחרות בנאסדאק .
עשרות מיליארדים שקלים יצאו במהירות מקופות האוצר ובנק ישראל בצורת הטבות מס במימון ישיר של אזרחי ישראל שגם הם סבלו באותה עת בצורה חריפה מהמיתון , אבל לשם שינוי האזרחים החלו לחטוף את מתקפת המיסים של נתנייהו וראוי לזכור כי ערב המשבר ב2008 מחיר הדלק עמד על 480 לליטר ועתה 780 מחיר החשמל 39 לקילוווט ועתה הוא הולך לעלות מ59 ל 115 לקילווט בשיא ומחיר המיים עמד עמד על 3.70 לקוב ועתה עולה ל 10 שקלים לקוב ,כל אלו בחסות בלופים ממשלתיים על משברים בכל ענף אפשרי שמימנו את ההטבות האלו , אפשר היה לגבות מיסים על ידי יקור היבוא שהוזל עקב ירידת שער הדולר עיי הפעלת טייס אוטומטי ולגבות שם את עודפי המיסים אבל הממשלה פחדה מהמונופולים היבואנים( רכב ציוד ואחרים ) שגזרו קופון על הציבור בשיא המיתון רק מהפרשי מטבע כשלא הורידו מחירים עקב ירידת הדולר .
סטנלי פישר מסייע לממשלה להקטין את הגרעון בתקציב ולדחות את המיתון בשנתיים
לא ברור איך סטנלי פישר נגרר לתוך המערבולת הזאת של קניית הדולרים בשעה שממשלת ארצות הברית הדפיסה דולרים ללא סוף כדי לממן את הגרעון שלה ופערי הריבית בין המטבעות היו כה גדולים 3-4 אחוז אבל בפועל הוא סבסד כל מוכר של דולר בישראל בחצי שקל , ומכיוון שחלק גדול ממוכרי הדולרים בישראל הן חברות ההיי-טק והיצוא האחרות שהגיעו לרמה מפחידה שבה 50-60 אחוז מתוצר הכלכלה הישראלית שמגיע ממכירות ב חו"ל ולכן קניית הדולרים סבסדה את רווחי החברות והעבירה חלק מרווחיהן בהמשך לקופת מס הכנסה כתשלומי מס על שכר , וכך הפך בנק ישראל לשחקן הראשי בהקטנת הגרעון הממשלתי ומנע בכך את החרפת המיתון ועל זה קיבל קרדיט גדול , אבל בדיעבד הסתבר שמדובר בטעות אסטרטגית ענקית הידועה בתור תופעת ה W אותה תופעה שקברה את נוחי דנקנר ואת נפתלי מנדלוביץ , שלא הבינו שצריך לעזור למזל ולרדת מהסוס עם רווח בזמן ולא להכפיל סיכונים בשיא הסיכון .
תופעת הw ההימור הגדול של סטנלי פישר האוצר ונוחי דנקר
בבנק ישראל ובמשרד האוצר לקחו הימור גדול כנראה בלחץ ראשי ענף הייטק והתחילו בקניית הדולרים וסבסוד ענף ההייטק מתוך ציפייה שכשכלכלת העולם תצא מהמיתון והביקושים יחזרו , ענף הההייטק ושאר ענפי היצוא יגיעו מחוזקים ועמוסי כוחות ,לשוק רעב למוצרים ושירותים חזקים ויחזירו את כל ההשקעה הממשלתית האדירה בדולר ובהטבות המס ובסבסוד כל התעשייה בצורת גביית מיסים עתידית ואכן כך קרה ,אבל ההתאוששות העולמית של ענף הייטק שבה החברות העסקיות חידשו ציוד אלקטרוני והייטקי שהיה כבר בן 3 נמשכה רק מספר חודשים בשנת 2010 , והחל מפברואר 2011 החלה מחדש שקיעת כל ענפי היצוא והייטק בראשם כשהם סובלים מהתכווצות ביקושים של קרוב ל20 אחוז , והיצוא לחו" ל ממשיך להתכווץ עקב משברי הנדלן במדינות אירופה השונות כמו יוון ספרד ופורטוגל ואירלנד שמקטינים את הביקושים , ועתה החלה החלשות הכלכלה הסינית מה שגורר את כל מחירי המוצרים והשרותים בהייטק למטה וממשיך לגרור את הייטק למטה והמיסים המתוכננים לא הגיעו כרגיל -באוצר ממשיכים לחכות .
כך נוצר מצב שבו ענף ההייטק הגיע שמן ושבע וממנונף סובסידיה ממשלתית לשוק עולמי עם ביקושים נמוכים החל משנת 2011 , והפך לענף ממשלתי נתמך ,ההפך הגמור מהכוח המניע של הענף במשך שנים מה שהפך אותו לענף החזק במשק
בדיוק כמו נוחי דנקנר או מנדלוביץ שקנו נכון בבורסה ולא הבינו שבעלייה לא מכפילים הימורים אלא מצמצמים סיכונים, כי מה שעולה יורד ומה שיורד עולה ואם אתה נתפס בירידה ממונף אתה גמור ומחוסל ( קרדיט סוויס) כך בבנק ישראל לא הבינו שבשווקים בין לאומים אסור לתת תמיכה או סובסידיה כי היא מונעת התיעלות החברות לתנאי השוק האמיתים ,ומהווה בזבוז משאבים משווע כי איש עדיין לא ניצח ספקולנטים, או הצליח לשמר מחירים בשוק דינמי ולכל טעות יש מחיר כפול כי אם לא התייעלת בזמן בזמן שפל מחיר ההתיעלות יהיה כפול ענף ההיטק הוא לא ענף יבוא קטשופ או סרדינים שאתה יכול לנהל מכסות ולמנוע יבוא

תמיכת בנק ישראל והאוצר בתעשיית הייטק התגלגלה כמובן גם לשוק המשכנתאות כשאלפי עובדי הייטק קנו דירות עם משכנתאות גבוהות מאד וגררו את מחירי הנדלן למעלה וכך תמך בנק ישראל גם בשוק הנדלן בעקיפין דרך שער הדולר וסייע לניפוח בועת הנדלן בישראל
סיכום
היום בדיעבד יודעים בבנק ישראל ובאוצר שמתן הסיוע לענף הייטק היתה טעות אסטרטגית עיי ממשלה שנלחצה והלכה לממן ענף מסוכן ודינאמי שכל סיוע הניתן לו מונע את התיעלותו בזמן וחוזר כבומארנג לחברות שנתפסות לא מוכנות במשברים ומשלמות מחיר כפול פיננסי
בדרך גם שחטו את הציבור בישראל לחינם עם מיסים כשכל הטבות המס הלכו לניפוח מחירי המניות ומכפילהן בבורסות חול
בדיעבד בנק ישראל תקוע עם 50 מיליארד דולר שקנה לתמוך בתעשיות הייטק מה שנומק כשהגדלת הבטחון של מדינת ישראל מבחינה פיננסית ,שהוא רק תירוץ קלוש לקניית הדולרים
על פער ריבית מול הדולר של כ 3 אחוז בשנה הבנק מפסיד סכומי עתק של ריבית כמה מיליארדים טובים בשנה מה שגרר אותו שוב להרפתקאה פיננסית חדשה של השקעה במדדי מניות הנאסדאק וה סטנדרט אנד פוררס כדי להקטין את החשיפה הדולרית ולהגדיל תשואה על ההשקעות זה בשעה שהבנק שמכר את הדולרים וקנה אגרות חוב הרווחי 80 מיליארד דולר מכספי בנקים מרכזיים בעולם שטעו .
וזה הבנק שטען שהוא לא מתערב בשערי מט"ח ב2003 כשהדולר היה ב 5 שקלים לדולר אז באמת היה יכול להרוויח בגדול ולצאת גדול אולם גם אז הוא נתן ליצואנים ולהייטק להרוויח ולא מנע את עליית מחיר הדולר ונשאלת השאלה האם זה בנק ישראל או הבנק ליצוא