גרוס

הדעות הפוליטיות בארה"ב חדרו לכלכלה ■ שר האוצר לשעבר של ארה"ב לארי סאמרס: "מדובר בפערים גדולים מדי לגבי נתונים אובייקטיבים"
לכלכלנים יש כמה נתוני יסוד עליהם הם מסתמכים – תעסוקה, אינפלציה, הוצאות – שעוזרים להם להניח בצד את האינטרסים המפלגתיים בארה"ב שמשפיעים על המדיניות. אולם, מאז נצחונו של דונלד טראמפ במירוץ לנשיאות, דעת הקהל בנושא הכלכלה בארה"ב השתנתה באופן קיצוני, כשהרפובליקאים בטוחים כי הצמיחה החזקה נמצאת מעבר לפינה והדמוקרטים בטוחים כי בעוד רגע יגיע המיתון.
"מעולם לא נתקלנו בתופעה כזו", אומר ריצ'רד קרטין שאחראי על סקר ביטחון הצרכנים החודשי באוניברסיטת מישיגן. קרטין אומר כי למרות שההשפעות המפלגתיות השפיעו מדי פעם על הסקר, מאז שהתחיל ב-1946, למפלגות מעולם לא היתה להם השפעה כה מפלגת על הציפיות הכלכליות של הצרכנים.
השינוי בשיח הפוליטי נראה בבירור לאחר פרסום דו"ח התעסוקה בארה"ב ביום שישי, כאשר כל צד חיפש את הנתון שמתאים לעמדתו. הרפובליקאים התרכזו בכך שהאבטלה ירדה לרמה הנמוכה ביותר זה 10 שנים והדמוקרטים התרכזו בירידה המשמעותית ביצירת מקומות עבודה חדשים.
ישנן כמה סיבות לפיצול בין שני הצדדים. המדינות רפובליקאיות רבות, בהן מדינות המערב התיכון שהעניקו לטראמפ את הניצחון בבחירות, חוו התאוששות כלכלית איטית בשמונה השנים האחרונות – ולכן מאמינות יותר בהבטחה של טראמפ לצמיחה מהירה.
המדינות הדמוקרטיות התאוששו במהירות רבה יותר בתקופת אובמה ולכן תפיסת העולם הפוליטית והכלכלית שלהם קיבלה מכה בבחירות בנובמבר.
כך לדוגמא, במדד הציפיות הכלכליות של אוניברסיטת מישיגן באוקטובר הרמה בקרב הרפובליקאים הגיעה ל-61.1 נקודות – רמה אופיינית למיתון. ואילו בקרב הדמוקרטים, שהיו בטוחים כי קלינטון תזכה בבחירות, הרמה הגיעה ל-95.4 נקודות – קרוב לרמה בתקופת כהונתו של ביל קלינטון בשנות ה-90 כשכלכלת ארה"ב פרחה.
במארס, עמדות שני הצדדים התהפכו בצורה קיצונית. ביטחון הצרכנים בקרב הרפובליקאים הגיע לרמה של 122.5 נקודות, ואליו בקרב הדמוקרטים הרמה ירדה מתחת ל-60 נקודות.
"חל שינוי מדהים מאז אוקטובר", אומר לורנס סאמרס, שהיה שר האוצר בתקופת קלינטון ויועץ כלכלי ראשי לאובמה בכהונתו הראשונה." אם אתה דמוקרט, אתה שלילי וזה משפיע על דרך החשיבה כל התחומים כולל הכלכלה", אומר סאמרס.
סאמרס, דמוקרט בעצמו ותומך נלהב של הילרי קלינטון, עדיין קצת יותר אופטימי ממה שבוא היה בשנה שעברה, בגלל שנתוני התחלות הבנייה וההשקעות בעסקים היו חיוביים ולא בגלל המדיניות של הממשל החדש. לא משנה מי צודק בנוגע לעתיד הכלכלה – האופטימיים או הפסימיים – הפער בתפיסה הכלכלית יימשך. "אני מוכן להתערב שיהיה צמצום קל בפער, אבל עדיין מדובר בפערים גדולים מדי לגבי נתונים אובייקטיבים".
http://www.themarker.com/wallstreet/1.4009883