עופר נקש

file_0.jpg
בעבר זה עוד היה אפשרי מפני שהיינו יותר קרובים לטבע, ועדיין ישנם מספר שבטים בודדים בעולם שלא נחשפו לציווליזציה. האחרון שבהם נמצא בברזיל. אבל כל היתר שהמשיכו להתפתח לפי אמות המידה של הקידמה הנוכחית מוכחים את ההיפך. ככל שרמת החומר השתפרה לרבות השנויים הטכנולוגים תעשייתים וכלכליים, כך התרחקנו מהטבע עד שהיום אנחנו פוגעים בו בכל פרמטר אפשרי, בעל כורחנו. נוצר פער גדול מאוד בימינו בין המצוי לרצוי. אם פעם הטבע השלים את כל צרכנו מתוך שהיינו פועלים איתו בהרמוניה, אז היום כבר איבדנו את זה, לטוב ולרע.
לכן עלינו להתחיל לבחון את ערכי החינוך בזוית ראיה חדשה כלפי עצמנו וכלפי העולם כולו. כי לא נוכל להמשיך לנהל את חיינו, את המובחר שביצורים- האדם, תחת מערכת חינוך כל כך בנאלית ולצפות שהקידמה תפרוץ מאליה. התפרצות השאיפה להתרחבות התודעה שנחשפנו אליה בשנה האחרונה היא בממדים הגדולים ביותר שידענו מאז שחר ההיסטוריה. אבל עדיין היא לא ברמה שאפשר כבר לחולל איתה שינויים. לכן צריך לזרז את התהליך החינוכי דרך סדר פעולות הדרגתי, שיבנו לנו חינוך חדש שיתחיל מנקודה ועד שיקיף את כל העולם. איך לנהל חיים תקינים ומאושרים עבורי ועבור החברה ממנה אני ניזון.
זה שאנחנו מגיבים במין שויון נפשי לאסירים שחיתות ותלמידים מורדים, רק מעיד על חוסר יכולת להתמודד עם זה בכלים הנוכחיים. וכל רגע שעובר מבלי לנסות לשנות את הפרדיגמה מיסודה, מהשורש, מועדת לכשלון מראש. חינוך עיצב את האנושות של היום על שלל השגיה הבלתי מבוטלים, אבל חומרים בעיקרם. כולל סדרי ערים, סדרי מדינות, סדרי עולם, כולם היו סביב רמת החומר הטכנולוגיה והלוגסטיקה. לכן ברור וחבל לנסות לחשוב אחרת, שאלו הם לא הפרמטרים שמקבילים למשוואה של בניית האדם בעל ההכרה והתודעה המתחדשת.
אנחנו נמצאים בהתפוררות של כל המערכות הקיימות, מי יותר מי פחות, אבל בעקרון החדלות ניכרת בכל תחומי חיינו לרבות הטבע וההכדור שלנו.נראה לי שאת הקערה לא ניתן להפוך על פיה כמו שהתרגלנו עד כה. אלא אם כן נשכיל להבין את המצב בו אנו נמצאים, ממה הוא מורכב ומה נדרש מאיתנו, ובמה הוא שונה מהעבר. רק חשיבה מבוקרת בהבנת יחסי הגומלין של הטבע הכולל והטבע האנושי, תאפשר לנו להבין את צעדנו בהווה והעתיד הקרוב, בעולם.
אין לי בעיה עם שום מערכת כשלעצמה, לא משרד החינוך, לא המורים, לא ההורים, ולא שכר המורים. כל אלו הם תוצאות ולא סיבה למה שאנחנו מרגישים וחוים היום, ורק אם נרצה באמת לשנות את זה אז היסוד הכללי שיגשר מעל כל הפערים האלו יהיה החינוך. לא נראה לי שקיים משהו אחר או שנמציא כלי נוסף, חדש, מעבר למה שנקרא חינוך, אלא עלינו להמשיך לפתח את החינוך של אתמול לפי הצרכים של היום, כלומר להרים את ההכרה והתודעה של האדם, לבנות בו את הכלים שיאפשרו לו להשתחרר מכבלי עצמו המגבילים, אך ורק על ידי חינוך שיתממש בחברה. מה שנקרא חינוך חברתי.