גרוס

בזמן שהייתם עסוקים בטרדות היום יום, המערכת הבנקאית פעלה בשקט מאחורי הקלעים לסרס את החוק להגברת התחרות בבנקים ולחסום בפני משקיע עתידי כל אופציה אפשרית לפתוח פה בנק. כך עשו זאת ב-5 פעולות.
כמה כסף לדעתכם צריך כדי להקים בנק חדש בישראל? עשרה מליון ש”ח? מאה מליון? הבה נדמיין שיש ברשותכם סכום דמיוני של מיליארד ש”ח. במיליארד ש”ח לבטח תוכלו להקים כל מיזם שתחלמו עליו, לבטח גם בנק קטן, הלא כן? אז זהו שלא. הנה הגהנום העסקי שהכינו הבנקים למי שינסה לעשות זאת:
.
1. הון ראשוני
בשלב הראשון להקמת בנק אתם נדרשים להפקיד בבנק שלכם הון עצמי ראשוני, שישמש למתן אשראי ללקוחות. הגיוני, אך השאלה אם הסכום הוא גם הגיוני. לו הייתם מקימים בנק באירופה, הייתם נדרשים להפקיד סכום השווה בערכו לכ-20 מיליון ₪, אולם בישראל הסכום הוא 400 מליון ש”ח. אתם פונים לפיקוח על הבנקים ושואלים: האין זאת טעות? הרי הפיקוח יצא בקריאה שהוא מקדם תחרות, ופרסם הנחיות חדשות – אותן הנחיות שמיועדות להקל על כניסת בנקים חדשים ובהן הפחתה דרמטית בהון העצמי הנדרש מבנקים חדשים. לא, זו אינה טעות, משיב לכם הפיקוח על הבנקים. התקנות החדשות, המקילות, ייכנסו לתוקפן רק לאחר שהכנסת תחוקק מספר חוקים. ומה סטטוס החקיקה הנוכחי בכנסת בוודאי תרצו לדעת? התשובה היא שהחוקים אינם בתהליך חקיקה ואיש אינו יודע האם ומתי יחוקקו. אם כך, ההקלות שפרסם הפיקוח על הבנקים נשארו על הנייר וכדי להתקדם תאלצו להפקיד 400 מליון ש”ח.
.
2. הקמת בנק אינטרנטי
למזלכם, יש לכם הון עצמי עצום ואתם לא נרתעים מהסכום הגבוה, חסר הפרופורציות בהשוואה לאירופה. כדי לזרז את הקמת הבנק שלכם אתם מחליטים בשלב הראשון לבחון הקמת בנק אינטרנטי, כלומר בנק חסר סניפים שיוכל לספק שירותי בנקאות באינטרנט כמקובל בעולם. כך תוכלו גם לחסוך כסף רב על הקמת סניפים וגם לספק שירותי בנקאות לא רק בערים הגדולות אלא גם בפריפריה. הכי חשוב – תוכלו להציע שירותי בנקאות זולים, שישקפו את החיסכון שלכם בעלויות.
ישנה רק בעיה אחת – הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, להם יש הון עצמי של כ-60 מיליארד ש”ח, לא מתכוונים להניח לכם להתחרות בהם. הם כבר הזרדזו להקים בנקים אינטרנטיים משלהם, בנקים שכל מטרתם היא להוות חסם כניסה בפני מתחרים. ניתוח עסקי זריז מראה לכם שפועלים ולאומי יוכלו להוריד דרמטית את מחיר השירותים הבנקאיים שלהם באינטרנט לתקופת מה, בה המחירים התחרותיים ימנעו מלקוחות לעבור אליכם. פועלים ולאומי לא יירתעו אף להפסיד כסף, כיוון שבמקביל גם ההפסדים שלכם יילכו וייערמו. הרי להם יש כיסים עמוקים יותר משלכם. לאחר שהתחרות מצדכם תחוסל, הם יוכלו לחזור להעלות מחירים, אשר במהרה יחזרו לרמתם טרם התחרות.

מגדלי הבנקים. תמונה: Chris Tyler

3. הקמת סניפי בנק פיזיים
בעקבות הניתוח העסקי שביצעתם אתם מחליטים לגנוז את התוכנית להקמת בנק אינטרנטי ולהקים סניפי בנקים ממשיים ולגייס לקוחות. לצערכם, הבנקים הוותיקים אינם יוצאים מגדרם כדי לאפשר לכם להתחבר לתשתיות המחשוב שלהם. אמנם ועדת שטרום המליצה למדינה להקים על חשבונה תשתית תקשורת בנקאית שהבנקים החדשים יוכלו להתחבר אליה, אך מההמלצה לא נותר זכר בשלבי החקיקה. כתוצאה מחוסר התקשורת מול מערכות המחשוב של הבנקים הוותיקים, לקוחות של הבנק שלכם אינם יכולים להעביר כספים אל חשבונות בבנקים הוותיקים, או להעביר כספים לבנק שלכם. כל העסקאות יכולות להתבצע רק בדרך אחת – הלקוחות מושכים מזומן ומעבירים אותו פיזית אל הבנק בו הם מבקשים להפקיד כסף.
.
4. בנק לעסקים קטנים
לאחר שנואשתם מתלונות הלקוחות על השירות הגרוע שמספק הבנק שלכם בו כל פעולה יכולה להתבצע רק במזומן, אתם מחליטים להתמקד במגזר העסקים הקטנים. הסיבה לבחירה – העסקים הקטנים סובלים מזה שנות דור בעיוות בהקצאת אשראי. במילים אחרות, הם גם מקבלים מעט אשראי מהבנקים וגם נאלצים לשלם ריביות ועמלות מופקעות, כיוון שאין להם כח מיקוח מול הבנקים. העיוות הזה מוכר היטב לבנק ישראל, למשרד הכלכלה וגם לועדת שטרום. הוועדה הרי המליצה לחוקק חוק שימנע מעסקים קטנים להיות לקוחות שבויים של הבנקים (חוק גיוון מקורות אשראי). למרבה הצער, החוק עליו המליצה ועדת שטרום נעלם בדרכו אל ספר החוקים. התוצאה – אין ביכולתכם לתת אשראי לעסקים קטנים, כיוון שהם שבויים בידי הבנקים שהקצו להם אשראי עד כה.
.
5. פנייה לועדת היישום של הרפורמה הבנקאית
רגע לפני שאתם מחליטים לסגור את הבנק שהקמתם ולהציל מה שעוד נותר מההון שלכם, אתם מחליטים לפנות לוועדת היישום של הרפורמה בבנקאות. זו אותה הועדה, שלפי דו”ח שטרום אמורה לוודא שהרפורמה בבנקים אכן מיושמת, התחרות בבנקאות גדלה והריכוזיות קטנה. לאחר שאתם מתנים בפני ועדת היישום את הצרות הרבות שהיו מנת חלקכם עד כה, אתם מבקשים את עזרת הועדה ביישום מהיר של הרפורמה בבנקאות. התשובה שאתם מקבלים מוועדת היישום, היא שאמנם הכוונה המקורית היתה לאפשר להם לנקוט צעדים להגברת התחרותיות, אך בסופו של דבר חוק הרפורמה בבנקאות קבע שהועדה תעסוק רק במתן המלצות והותיר את וועדת היישום חסרת שיניים. לא ניתנו מדדי הצלחה ולא כלי אכיפה מתאימים.
מרוששים ומיואשים אתם מחליטים להגר לארצות הברית. פקיד המכס בניו יורק שואל אתכם האם יש לכם משהו להצהיר? אתם משיבים לו: “כן, אל תנסה להקים בנק בישראל”.
הכותב הוא מראשי עמותת “צדק פיננסי” שמלווה את פתיחת שוק הבנקאות בישראל לתחרות


הכלכלה האמיתית