עידן21

ריכוזיות המשקיעים המוסדיים, הקיימת גם בישראל, עלולה לתרום להעלאת יוקר המחייה - אך גם לעודד חדשנות ■ כיצד הדיון בבג"ץ בדבר חוק הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי ישפיע על המצב?

3785255432.jpg


ישראל היא אחת המדינות שבהן שיעור המעורבות של משקיעים מוסדיים מקומיים ובינלאומיים בחברות הוא גבוה במיוחד. אפשר לומר שצפוף בשוק המשקיעים המוסדיים שלנו.

מחקר שפורסם באחרונה ובחן את שיעור השקעות המוסדיים הזרים והמקומיים בכ–30 אלף חברות ציבוריות ב–2001–2010 על פני כ–30 מדינות — דירג את ישראל במקום השלישי בעולם, אחרי ארה"ב וקנדה, בשיעור ההשקעות של גופים מוסדיים.

הכוונה היא לא רק לחברות ביטוח ופנסיה ישראליות, אלא גם לגופי ניהול כספים בינלאומיים כמו בלאקרוק, הנחשבת למנהלת הכספים הגדולה בעולם, ולמוסדיים דומים מרחבי העולם. אגב, המדינה הבאה אחרי ישראל ברשימת יעדי ההשקעה היא שוודיה.
עורכי המחקר — מאוניברסיטאות בקנדה, פורטוגל ומדינת וירג'יניה שבארה"ב — מפריכים את ההיפותזה שלפיה גופים מוסדיים בינלאומיים מעוניינים ברווח מהיר וקצר־טווח, ולכן עלולים לפגוע בערך למשקיעים לטווח ארוך.

להיפך, המחקר מצא חיזוקים להשערה שמשקיעים בינלאומיים נוטים פחות לנצל לרעה שליטה בחברות, ומקדמים השקעה רבה יותר במו"פ ובחדשנות. הסבר אפשרי לכך הוא שגופי השקעות מוסדיים בינלאומיים מתאפיינים בפיזור רב יותר של ההשקעה. הפיזור מאפשר לעודד השקעה בחדשנות, שהיא השקעה מסוכנת, בעוד בעלי שליטה מקומיים שאין להם גיוון בהשקעות נוספות עלולים הימנע מנטילת סיכון כזה. המחקר מצא קשר חיובי בין שיעור השקעות המוסדיים בחברות לשיעור ההשקעה במו"פ וביחס לכמות הפטנטים שנרשמו על שמן של החברות. כמו כן, נמצא יחס חיובי בהשקעה בהון אנושי: מספר העובדים גדל.


אבל לגופים מוסדיים יש השפעה שלילית מסוג אחר. אחת התופעות המעניינות שנחשפו באחרונה במחקרים בארה"ב היא הנטייה של משקיעים מוסדיים דומיננטיים, כמו בלאקרוק, לפזר את השקעותיהם בכמה חברות המתחרות באותו ענף. בארה"ב, הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ענף התעופה.

משקיעים מוסדיים הם בעלי מניות עתירי השפעה, ומתברר כי הם נוטים לתמוך בהחלטות המקטינות את רמת התחרותיות בענף שבו הם מושקעים. הסיבה: כשגופים מתחרים זה בזה הם נאלצים להוריד מחירים, והרווח נשחק. לעומת זאת, כשהתחרות יורדת והשוק הופך אוליגופוליסטי — הרווח למשקיע עולה.

ריכוזיות המשקיעים המוסדיים עלולה לתרום, לפיכך, ליוקר המחיה. צפיפות הגופים המוסדיים בישראל מעוררת חשש שהתופעה הזאת קיימת גם אצלנו.
הפחתת רמת התחרות מאפשרת חדשנות. ככל שיש רווחים גדולים יותר, כך ניתן לתעל הון רב יותר להשקעה במו"פ. אם החברות הציבוריות הגדולות בישראל משקיעות יותר בחדשנות בזכות המוסדיים, אפשר לסלוח להן על יוקר המחיה, כל עוד החדשנות מתורגמת לעלייה ברווחי כספי העמיתים המנוהלים על ידי המוסדיים. לעומת זאת, אם הרווחים מתועלים בסופו של דבר לכיס של קבוצה מצומצמת של בעלי שליטה ומנהלים — זו בעיה.

ב–7 בספטמבר ידון בג"ץ בעתירות נגד חוק הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, בהרכב יוצא דופן של שבעה שופטים. החוק מדכא את התמריץ של מנהלים בגופים מוסדיים לרדוף אחר רווחיות קצרת־טווח. למרות שנחקק ללא דיון מעמיק, יכול להיות שהוא מאזן בלי להתכוון את השפעת מנהלי הגופים המוסדיים בהצבת יעדים של חדשנות מחד גיסא, ושל הפחתת יוקר המחיה מאידך גיסא.

דה מרקר