Sharon209

שדה הגז בקפריסין הסמוך ללוויתן ובבעלות אותם תאגידי גז - נובל אנרג’י וקבוצת דלק - לא מפותח כבר 4 שנים. זו אינה ידיעה טריוויאלית. מאחוריה נמצא מידע הסותר לחלוטין את מה שנתניהו ושטייניץ מנסים 'למכור' לנו.





'להוציא את הגז מהים' ו'אובדן הכנסות המדינה' תוך הטלת האשמה ברגולציה שהביאה לעיכוב בפיתוח לוויתן- היו מהסיסמאות הבולטות של נתניהו ועושי דבריו כדי להצדיק ולדחוף לאישור מהיר של מתווה הגז. שר האנרגיה שטייניץ נשמע אומר רק לאחרונה: "המאגר גז לויתן התגלה לפני 5 שנים והיום עוד לא התחילו לפתח אותו, כלומר אנחנו במו ידינו בגלל ויכוחים בין אלף רגולטורים, משרדי הממשלה, וויכוחים ציבוריים כאלו ואחרים.....".

קל מאוד להראות עד כמה ססמאות אלה, העומדות עין בעין עם מטרות תאגידי הגז, שגויות. הפעם יש לנו אפשרות מעולה להשוואה. מדובר בשדה גז גדול, סמוך לשדות הגז תמר ולויתן. שדה שהתגלה באותה התקופה, בבעלות אותם תאגידי גז, נובל אנרג’י וקבוצת דלק השותפים בלויתן. הגז בו מיועד לייצוא למדינות השכנות ואינו 'מוגבל' בבעיות רגולטוריות ולא בוויכוחים ציבוריים כאלו ואחרים –הכוונה לשדה הגז אפרודיטה.

שדה אפרודיטה התגלה בסוף דצמבר 2011, שנה אחרי תגלית לויתן. השדה נמצא במים הכלכליים של קפריסין, כ-35 ק"מ ממערב לשדה הגז לויתן והוא מכיל כמחצית מהגז בתמר ופי 4.5 מכמות הגז שהיה במארי-בי (ים-תטיס) שסיפק גז לישראל בשנים 2004 – 2012.

שטייניץ מספר לנו בראיון לרשת ב' כי "בקפריסין מחפשים [גז] וגם ימצאו". שטייניץ יודע, או צריך לדעת כי בקפריסין מצאו גז כבר לפני ארבע שנים. זו אינה נקודה טריוויאלית או טעות מקרית של שטייניץ. מאחוריה נמצא מידע הסותר לחלוטין את מה שנתניהו, שטייניץ ונושאי כליהם מנסים 'למכור' לנו כדי להצדיק את אישור מתווה הגז.

עד היום, כארבע שנים אחרי גילויו, שדה הגז אפרודיטה לא פותח. ועדיין לא שמענו משטייניץ ומתאגידי הגז על בעיות 'מתווה גז', בעיות רגולטוריות בקפריסין או על וויכוחים ציבוריים, שעיכבו או מעכבים את פיתוח שדה אפרודיטה.

שדה הגז אפרודיטה לא פותח למרות שקפריסין משוועת לפתח אותו שכן אספקת גז מאפרודיטה תקטין בצורה משמעותית את הוצאותיה בתחום האנרגיה. בנוסף - קפריסין קטנה מלהיות שוק המצדיק את ההוצאות בפיתוח שדה אפרודיטה. הפתרון הוא בייצוא הגז. קפריסין היא אף מדינה "ידידותית" ליצואנים בשל מספר יתרונות. בין השאר היא חברה באיחוד האירופי, יש לה הסכמי כפל מס עם יותר מ-45 מדינות. יש לה תשתית כלכלית-חברתית טובה, ומערכת פוליטית ומשפטית יציבה. אם כך מה הפריע לנובל אנרג'י וקבוצת דלק המחזיקים במאגר אפרודיטה לחתום על הסכמי 'ייצוא' גז למצרים, דוגמת אלו שאותן חברות רצו ורוצות לחתום עם בריטיש גז ויוניון פנוסה בשביל לספק גז מלויתן?

שלש וחצי שנים אחרי התגלית של אפרודיטה, באמצע יוני 2015, מסרו נובל אנרג'י וקבוצת דלק המחזיקים במאגר אפרודיטה כי הגישו לממשלת קפריסין מתווה מוצע לתוכנית פיתוח של מאגר אפרודיטה. על פי פירסומים בעיתונות, מתווה הפיתוח המוצע דומה, כמעט זהה, למתווה הפיתוח של לויתן. בהודעה מבהירים השותפים כי הגשת מתווה תכנית הפיתוח "כפוף, בין היתר, לאישור תכנית פיתוח סופית על-ידי ממשלת קפריסין והשותפים במאגר אפרודיטה, צפי סביר למכירות גז טבעי, ובקבלת החלטת השקעה סופית (FID) על-ידי השותפים במאגר אפרודיטה".
כלומר, כארבע שנים אחרי התגלית, הפיתוח של מאגר אפרודיטה עדיין לא וודאי, ומותנה במה שמוגדר בלשון נקיה ב"צפי סביר למכירות גז טבעי".

ועכשיו באה ההודעה מסוף אוגוסט על גילוי שדה הגז ZOHR במצרים, שטרפה את הקלפים. נראה שגורלה של תוכנית הפיתוח האחרונה של מאגר אפרודיטה, לייצא את רוב הגז שיופק במאגר באמצעות צינור למצריים, יהיה דומה לתוכנית שנזנחה להקמת מערכת להנזלת גז בקפריסין שתשרת גם את המאגרים הישראלים.

מסתבר שכמו במאגר לויתן בישראל, האפשרויות לייצא גז טבעי בצינורות לשווקים באזור אינן כה ריאלית, וזו הסיבה לכך שאפרודיטה ולויתן לא פותחו עד היום הזה.
הטענות של תאגידי הגז, וגורמים בממשלה כאילו 'הרגולציה הורגת את הגז הטבעי,' והרגולטורים אשמים בכך ששדה לוויתן אינו מפותח, אינן נכונות בלשון המעטה. שדה הגז אפרודיטה בקפריסין בבעלות אותם תאגידי גז לא פותח עד היום, ומצד שני, שינויים רגולטוריים לא הפריעו לאותם תאגידי גז לפתח את מאגר הגז תמר בשנים הרלבנטיות.

האחריות העיקרית לעיכוב בפיתוח לוויתן נופלת על תאגידי הגז, ולא על הבעיות הרגולטוריות כפי שנתניהו, שטייניץ ועושי דברם מספרים לנו. הממשלה, במקום לבוא עם תאגידי הגז חשבון ולדרוש עמידה בתנאי החזקה, שמשמעותם פיתוח לוויתן עד אפריל 2018, מאריכה במתווה הגז את מועד הפיתוח עד ל – 2020. בנוסף, אישור מתווה הגז ובעיקר סעיף הוודאות הרגולטורית שבו יאפשר לנובל אנרג'י לתבוע את ממשלת ישראל במיליארדי דולרים.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

הכלכלה האמיתית