ולרי.ס.

בשבוע שעבר הלכתי לאסוף את בני מהגן ושם הופתעתי לגלות את אחת האמהות, שרק לפני כמה חודשים סיפרה לי שנמאס לה מהחיים פה, ושהיא חוזרת לארץ מוצאה בארגנטינה. משם התגלגלתי לסיפור על עולם אחר.

"מה את עושה פה?" שאלתי את אותה אמא מופתע. "החלטתי להשאר כאן- המצב הכלכלי בארגנטינה הוא נורא. המחירים שם נורא גבוהים" -הסבירה לי. "יותר מפה?" – התפלאתי. "כן –יש שם אינפלציה נוראית"- אמרה ומיהרה להפרד ממני כי היתה חייבת לעוף. נשארתי לבד עם מישהו שמוחו עדיין לא נשטף תחת חוקי העולם הכלכלי שכולנו נולדנו אליו –אני מדבר על בני בן ה6. מפה התפתח ביננו דו שיח מעניין:

• הבן: "אבא מה זה מינפלסיה?"
• אני: "אינפלציה?"
• הבן: "כן אינפלציה"
• אני: "שהמחירים של מה שאנחנו קונים למשל במכולת עולים"
• הבן: "אז למה המחירים במכולת בארגנטינה עולים?"
• אני: "אממממ......." (חושב איך מסבירים לילד בן 6 למה יש אינפלציה)
• הבן: "אאה...אני יודע! כי בטח אין להם שם מספיק אוכל!"
• אני: "לא. דווקא יש להם מספיק אוכל. הם אפילו מוכרים חלק מהאוכל שלהם לכל העולם."
• הבן: "אאה... אז זה בגלל שיש שם יותר מידי אנשים!"
• אני: "לא .דווקא ארגנטינה היא בין המדינות הכי פחות צפופות בעולם."
• הבן: "אז למה יש שם אינפלציה?"

עכשיו לכו תסבירו לילד שהאינפלציה היום היא בכלל מעשה מכוון ידי אדם. לכו תסבירו לילד, שהבנק המרכזי מייצר אינפלציה כחלק ממטרותיו המוצהרות, והכל כדי שנבזבז יותר כסף ממה שאנחנו חוסכים (לפעמים הוא גם מאבד שליטה על אותה אינפלציה כמו שקרה בארגנטינה או אצלנו בנדלן). לכו תסבירו לילד שהכל נועד בסופו של דבר כדי להמשיך לקיים כלכלה שתלויה בהגדלה אינסופית של חובות. לכו תסבירו לו שרק מעטי מעטים נהנים מאותה כלכלה ומנצלים אותה כדי לשלוט דרכה כמעט בכל פרט בחיינו. כל כך הרבה דברים שהם בניגוד מוחלט להגיון - מה הסיכוי שיבין ואם יבין מה הסיכוי שיאמין לי שכך זה באמת עובד? מה שכן, זה היה כל כך מקסים בעיני לחשוב שקיים בתוכנו "עולם מקביל" של קטנטנים שעדיין שולטים בו החוקים הצודקים והכללים הנכונים. מצד שני זה די מדכא לדמיין שבקרוב גם הקטנים יעברו שטיפת מוח ו"יאולפו" להיות עוד עבד מודרני צייתן בעולם הכלכלי האכזר. נקווה רק שהם ינצלו את האינטרנט ולא יפסיקו לשאול את אותן השאלות הכל כך נכונות ומדויקות שהם שואלים היום. בכל אופן, לאחר התלבטות, וברור לי שפסיכולוגים של ילדים יתנפלו עלי עכשיו, העדפתי שבני ישאר כמו שהוא- הכי חמוד, הכי תמים והכי צודק. עם הצרות הוא גם כך יאלץ להתמודד רוב ימי חייו וההתפכחות ממילא תגיע בעוד כמה שנים בודדות. כך שבינתיים לא יקרה כלום אם יהנה מעוד שנה או שנתיים כיפיות של להיות ילד בלי דאגות ובלי צרות בעולם שכולו נכון.

• "אתה יודע מה הולכים לעשות מחר??"
• "מה?"
• "יש מסיבת סוף העונה של הכדורגל!"
• "באמת?"
• "כן. מחר כל החברים מהקבוצה שלך יבואו"
• "יששש"!

הצלחתי לשנות נושא... בינתיים.

ערן הילדסהיים, הכלכלה האמיתית