Sharon209

כתבה מעניינת מ"הכלכלה האמיתית".

יועצו של ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל טוען כי הטכנולוגיה מייתרת היום חלק גדול מהעבודה שלנו. האם נוכל לפיכך סוף סוף לתת למכונות לעשות את העבודה בשבילנו כך שיתפנה לנו יותר זמן פנאי? הפתרון של קנדל למצב הוא דווקא הפוך: להכשיר את הדור הבא לעבוד בכמה עבודות כדי שיוכל לעבוד עוד יותר מאיתנו.

במאמר מפורסם מהמאה הקודמת בשם "אפשרויות כלכליות לנכדינו", הכלכלן הבריטי הדגול ג'ון מיינרד קיינס צפה שהקדמה הטכנולוגית תאפשר לנו לעבוד רק 15 שעות בשבוע כדי לספק את כל צרכינו. בשאר הזמן היינו אמורים לעסוק על פי משנתו בפעילויות פנאי, יצירה, או סתם בבטלה. באותו הקשר ושמונים שנים אחרי:- בכנס אגף לשכר ולהסכמי עבודה של משרד האוצר שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים העלה יועצו של ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל את הנתון הבא: "900 אלף איש מועסקים במקצועות שטכנולוגיה יכולה להחליף אותם".


על פי ההגיון אותם 900 אלף איש היו אמורים לתת למכונות ולתוכנות לעבוד בשבילם ,בזמן שהם מבלים על פי משנתו של קיינס בפנאי ובמימוש תחביבים. את שאר הזמן היו מנצלים לתחזוק ושדרוג אותן מכונות ותוכנות. זה לא היה אמור לפגוע ברמת החיים שלהם וגם לא בשלנו. כמות הייצור היתה אותה כמות ייצור , המשכורת אותה משכורת והשפע בעולמנו היה אותו שפע. אולי במקרה כזה היה יוצא איפון חדש כל 5 שנים ולא שנתיים -אבל נראה שגם עם זה היינו מצליחים לחיות בגלל שאז היתה גם מוטיבציה ליצר מכשירים יותר עמידים.
אבל הכלכלה שלנו היא בנויה כמו הונאת פרמידה קלאסית שהחובות וגדילת האשראי הם החמצן העיקרי שלה. את הרכבת הזו אי אפשר לעצור אחרת היא תקרוס לתוך עצמה. בשביל לגרום לרכבת החובות לנוע ללא עצירה אנחנו צריכים לצרוך יותר ,לעבוד יותר כדי שנוכל לקחת חובות גדולים יותר רק כדי להחזיר חובות קטנים יותר מהעבר. כך נוצר האבסורד שכמות השעות שאנו עובדים עולה באותו הקצב שבו הטכנולוגיה מתפתחת. כך יוצא שהדור הקודם צריך לעבוד יותר מזה של קודמו כדי לשרוד, למרות שהטכנולוגיה מייתרת חלק גדול מהעבודה שלנו.

פרופ' קנדל ,כמו שאר הכלכלנים המיישרים קו עם הפרדיגמה הקיימת, לא רואה את האבסורד שבדבר. הוא מזהה את ההתקדמות הטכנולוגית דווקא כסכנה לחברה וקורא לנו להערך לקראתה. הוא רואה בזה סכנה כל כך גדולה עד כדי כך שהוא משווה בכנס את ההערכות לאותה התקדמות לההערכות לרקטות המאיימות על ישראל. לא פחות ולא יותר. לדעתו גיל הפרישה לפנסיה ילך ויעלה ואנחנו נצטרך להכשיר את הדור הבא להיות גמישים כדי שיוכלו לעבוד בכמה עבודות. את הכשל הלוגי בדבריו הוא לא מגלה. בדיוק כמו שאר עמיתיו.


כיום עסוקים רוב הפוליטיקאים שלנו בתוכניות לארגן לילדנו צהרונים כדי לפנות יותר זמן להורים שיוכלו להקדיש אותו לעבודה. בקצב הזה לא רחוק היום שבו יצוצו גם ערבונים ולילונים. על מנת שנצטרך לעבוד פחות אין ברירה אלא להחליף את השיטה הנוכחית הבנויה על גדילת חובות וצמיחה אינסופית. הפתרונות קיימים אבל לפני כן צריך קודם כל להכיר בכך שיש בעיה.