ישראל איגרא

לפני כמה שבועות, פורסם אצלנו שלפי החלטת מועצת הירקות, יושמדו כמה עשרות אלפי טונות של עודפי תפוחי אדמה, כדי לשמור על מחירם בשוק.
ההסברים הכלכליים מוכרים, עקומות ביקוש והיצע, הכל כפי שלמדנו.
למרות הרקע הכלכלי שלי, שמכיר היטב את התיאוריות הנ"ל, צרמה לי הידיעה מאד.
נכון, החקלאים זכאים למחיר הוגן על עמלם, אך האם אין זה תפקיד המממשלה, להיכנס לנושא ולמצוא פתרון שימנע השמדת תוצרת חקלאית טובה?
במסגרת סיור מקצועי, יצא לי לבקר לאחרונה בצפון איטליה.
והנה, בפתח של סופר מרשת מיגרוס הידועה, ניצב שלט גדול המודיע על מכירת שקי תפוחי אדמה של 10 ק"ג תמורת יורו אחד.

נכנסתי לראות את הפלא ואכן במרכזה של מחלקת הירקות, ניצבו משטחים עם שקי תפוחי אדמה רעננים ויפים, במחיר של יורו אחד, כלומר פחות מחצי שקל לק"ג.

ברור, שמישהו מכסה את עלות ההובלה והאריזה וגם הרשת משתתפת במבצע, אך האם אין זה שווה את המאמץ שלא לעבור על "בל תשחית"?
האספקט החברתי ברור אף הוא, מי שקונה שק של 10 ק"ג תפו"א, אינו עשיר ומפונק, הללו קונים שקיות מוכנות של סנפרוסט ודומיו..
גם אם "חלילה", יהנו מכך גם בעלי מסעדות והמעמד הגבוה, גם זה עדיף על השמדה.
חומר למחשבה לשרי האוצר והחקלאות שלנו.
ולסיום: מה רע בק"ג תפוחי עץ עסיסיים בחמישה שקלים?

האמינו לי, טוב תפוח עסיסי ביד, ממע"מ אפס בכיס של הקבלן!


מתוך הבלוג של ישראל איגרא.