ולרי.ס.

בנק ישראל הוריד את הריבית לשפל היסטורי של 0.25%. בנק ישראל חסר האונים ירה אתמול אולי את כדור הריבית האחרון שלו. אם לא תתרחש תפנית כלכלית דרמטית, כנראה שפלוג וחבריה יצטרכו במוקדם או במאוחר להשתמש בנשק האחרון ולהכריז על תכנית הדפסת כספים (הקלה כמותית) שלא ידענו כמוה מאז שנות ה80 . איזה פתרון פלוג דווקא לא תאמץ?

בתחילת השנה פרסם הבנק המרכזי של אנגליה מסמך רשמי מטלטל ,שבו הוא מאמת את טענותיהם של חוקרים מוניטריים מובילים בעולם ומנגד סותר את הכתוב בספרי הלימוד של הכלכלה. הטענה המרכזית של הבנק האנגלי היתה שלבנקים מרכזיים בעולם אין היום שליטה על כמות הכסף המיוצרת במשק. מי שקובע את כמות הכסף במשק הם הבנקים הפרטיים, שמייצרים את הכסף הלאומי בלחיצת מקש מקלדת ,ומזרימים אותו למחזור כאשראי (הלוואות) ללקוחותיהם . אמנם על פי הבנק האנגלי, לבנק המרכזי יש עדיין יכולת להשפיע במידת מה על כמות הכסף שמייצרים ומלווים הבנקים בעיקר על ידי משחקי ריבית אבל יכולת זו מוגבלת. תשאלו את חברי הועדה המוניטרית בבנק ישראל -הם כבר יסבירו לכם עד כמה היא מוגבלת.

בישראל של 2014 חסר כסף. הצריכה יורדת, הנדל"ן בקפאון, היצוא בשפל גדול וחובות האזרחים שוברים שיאים מידי חודש. כל זה עוד לפני שדיברנו על השפעות המלחמה בדרום. סליחה, המבצע בדרום. הדרך המקובלת של בנק ישראל להמריץ את הכלכלה על ידי הורדת ריבית כבר לא עובדת. הבנק מוריד ריבית בעקביות עוד מאז כהונת פישר כדי לעודד אותנו לקחת עוד הלוואות מהכסף שמייצרים הבנקים. אבל העם והמשק חנוקים מחובות והוצאות כתוצאה מיוקר המחיה.

קרנית פלוג. צילום: עומר מסינגר - כלכליסט

בנק ישראל מצטרף עתה רשמית לרשימה ארוכה של בנקים מרכזיים בעולם ובניהם הפד, הבנק המרכזי האירופי ומקבילו היפני שאיבדו את היכולת להשפיע דרך ריביות על המשק. אם בעולם לא תהיה צמיחה פתאומית, אם הוצאות המלחמה תהיינה גדולות כפי שחוזים ואם לא תהיה התעוררות דרמטית בשוק המשכנתאות, לא יהיה מנוס לבנק ישראל להחליף את הבנקים ולהתחיל להדפיס כסף ולהלוותו בעקיפין למדינה דרך רכישת אגרות חוב ממשלתיים (תהליך הידוע בארה"ב כ"הקלה כמותית"). יהיו לכך השלכות אינפלציוניות, השלכות על החוב הלאומי ואולי אפילו על דירוג האשראי של ישראל. במדינות שניסו את המהלך הזה הצליחו להעלות באופן מלאכותי את המניות בבורסות אבל לא הצליחו לשפר את הכלכלה האמיתית ואת מצב האזרחים. בישראל ניסה זאת פישר ב2009 לזמן קצר, אבל ברגע שהכסף הרב התחיל לזרום מכיוון שוק המשכנתאות כתוצאה מהריבית הנמוכה, הוא מיהר להפסיק את ההדפסה. עכשיו כאמור הריבית הנמוכה כבר לא מספיקה.

ואם לרגע נחשוב מחוץ לקופסא ,אם חסר כסף למדינה מדוע פשוט לא לייצר אותו ולתת לה אותו נטול חוב (במקום להלוות) כדי לכסות את המחסור שנוצר? פה ודאי המבקרים של הרעיון יעלו את מקרה ההיפר אינפלציה המפורסם בישראל בשנות ה80 כדוגמת נגד. אלא שמבקרים אלה כנראה שאינם מעורים בעובדות . מאז הראשון בדצמבר 1954 ,אז הוקם בנק ישראל, רוב הכסף מיוצר במדינה על ידי בנקים פרטיים ולא הממשלה. הממשלה בשנות ה80 לא הורשתה ליצר לעצמה את הכסף אלא לוותה אותו מבנק ישראל בתוספת ריבית (די דומה להקלה הכמותית של ימינו).

במחקרים של חוקרים מוניטריים בעולם -נמצא שהדרך היעילה היום להלחם במצב של מחסור בכסף או בעודף כסף הוא על ידי קיומו של בנק מרכזי עצמאי שיזרים באופן בלעדי כסף ללא חוב כדי למלא את המחסור בתקופות מיתון ,ויפסיק ליצר כסף חדש בתקופות של אינפלציה. הריבית תהיה ריבית השוק החופשי וההלוואות במשק יתבססו על כסף קיים ולא כזה שייצרו הבנקים. לדעה זו הצטרף לאחרונה גם בכיר פרשני הכלכלה בעולם ,מרטין וולף. מומחים מוניטריים אחרים מציעים להקים מערכות מטבע מתחרות למטבע הלאומי כך שאם אחת כושלת תהיה האפשרות לעבור לאחרת. סביר להניח שבשני המקרים מוקדי הכוח ישתנו ויעברו מהבנקאים ואנשי הפיננסים, שנהנים היום מריבית על כמעט כל הכסף במשק, אל עבר המדינה והאזרחים. זה לא סוד שמעבר כזה לא יעבור בקלות. הרי איזו אליטה כלכלית ,שנתמכת על ידי אקדמיה שמסרבת להציע אלטרנטיבות למערכת הקיימת, תהיה מוכנה לוותר היום על שליטתה ללא מאבק?
כך או כך המערכת הכושלת הנוכחית לא תוכל לשרוד עוד תקופה ארוכה ויגיע הרגע שתוחלף באחרת. "עוד בימינו".

המקור: הכלכלה האמיתית