ולרי.ס.

ההנחה הרווחת בקרב כלכלנים מדברת על כך שרק אילו האזרחים היו אחראים יותר וחוסכים יותר, מצבנו הכלכלי היה משתפר לאין שעור. במקביל קמות חדשות לבקרים יוזמות ממשלתיות ופרטיות לחינוך פיננסי כדי לנסות לשפר את מצבנו הכלכלי. מבצע צוק איתן פתח עבורנו הזדמנות נדירה לבחון מה יקרה לכלכלה שלנו אם וכאשר רובנו נהפוך ל"מחונכים פיננסית". האם אז באמת מצבנו יהיה טוב יותר?

בפאנל שנערך בחודש שעבר בהנחית פרופ דן אריאלי בזאפה בהרצליה ישבתי בין השאר יחד עם פרופ מנואל טרכנברג וברק סורני מנכ"ל פסגות . במהלך הפאנל העלה סורני את הבעיתיות בכך שאין בישראל מודעות לחשיבות החסכון. אחרי כן התפתח דיון מרתק בפאנל איך אפשר לגרום לאנשים לבזבז פחות ולחסוך יותר. בהסתכלות מהצד זה נראה כאילו יש קונצנזוס שהאשמה מתרכזת סביב חוסר אחריותו של האזרח. כאילו שאין בכל הסיפור הזה יד מכוונת.
"אם אנשים יקשיבו לכלכם וממחר יתחילו כולם לחסוך -תהיה פה קטסטרופה כלכלית.זה הרי לא מקרה שהבנקים המרכזיים והממשלות עושים היום הכל כדי לעודד את האזרחים לצרוך במקום לחסוך" - התערבתי במהלך הדיון. מבצע צוק איתן הוא דוגמא חיה לכך.

כנס bubbles בהנחית פרופ דן אריאלי (משמאל) ,פרופ מנואל טרכטנברג, דנה מאור, ברק סורני וערן הילדסהיים. צילום: צוות כלכליסט

אם נתעלם לרגע מההשלכות הקשות של הלחימה במבצע הנוכחי ונתרכז רק בהתנהלות הכלכלית של רוב אזרחי המדינה (אלה שלא גרים בקרבת עזה ושיכולים לנהל שגרת חיים כמעט מלאה), הרי שמדובר בהתגשמות שאיפתם של כל מי שדוגל בהתנהגות פיננסית אחראית:
במהלך המבצע כמות שטיפת המוח בדמות פרסומות בטלוויזיה וברדיו ירדה דרמטית. רוב האזרחים התחילו לצמצם את הצריכה והתרכזו בעיקר ברכישת מוצרים שהם באמת צריכים.רוב "חובבי הקניות" הגיעו לקניונים רק כשלא היתה ברירה ואפילו על נסיעות מיותרות התחלנו לוותר, רק כדי להיות יותר עם המשפחה והילדים. נראה שלרגע קצר, למרות הנסיבות הלא סימפטיות, עם ישראל הפך לאי של שפיות כלכלית בעולם שצורך ללא תקנה על חשבון עתידו.


אלא דווקא כשהתחלנו לחסוך המצב הכלכלי התדרדר ובמהירות: גופים עסקיים רבים בכל הארץ גלשו אל תוך מצב כלכלי קשה. בנק ישראל החליט להוריד את הריבית השבוע לשפל היסטורי כדי לעודד אותנו לקחת עוד הלוואות ולצרוך. שר האוצר ממהר להבטיח "כיפת ברזל כלכלית" לאזרחי הדרום. שר הכלכלה הקים מסלולי סיוע ייעודיים לעסקים קטנים ובינוניים וכל זה רק משלושה שבועות בה ירדה הצריכה באחוז דו ספרתי בכל הארץ. ניתן רק לתאר מה יקרה אם זו תהיה ההתנהלות הצרכנית הרגילה של כולנו לאורך כל השנה ,כפי ששואפים לכך המחנכים הפיננסים.


מי שמכיר את השיטה הכלכלית שלנו לא יופתע.השיטה פועלת כמו מעגל קטלני שמזין את עצמו. כדי שהכלכלה תצמח היא זקוקה לכך שנצרוך יותר ונייצר יותר. בשביל עוד צריכה ועוד יצירה אנחנו חייבים עוד כסף . הדרך העיקרית היום להזרים עוד כסף למשק היא לעודד אותנו ללוות כסף חדש מהבנקים. הדרך להחזיר את כל ההלוואות האלה ,כך שימנעו פשיטות רגל מרובות ומיתון, היא לקיים צמיחה כלכלית וכך חוזר חלילה.
עכשיו לכו תנסו לשכנע עם שלם בבת אחת לחסוך והנה קיבלתם מתכון לקטסטרופה כלכלית.


הגיע הזמן להחליף את הדיסקט ולהבין כי רק שינוי דרך החשיבה הכלכלית שלנו בין אם שינוי דרך יצור הכסף כך שלא ייוצר מחוב או פתיחת שוק המטבעות לתחרות של גופים נוספים, יוכלו להוציא את עצמנו מהפרדוקס בו אנחנו חיים.

המקור: הכלכלה האמיתית