אמיר ניצן

בפוסט הקודם *הוזכר מהם הנקודות והכוכבים אשר כל אסטרולוג לוקח בחשבון במפות אסטרולוגיות.
הנקודות הן: אופק ומרכז שמיים. הכוכבים הם שמש, ירח, מרקורי, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון ופלוטו. בינתיים לא ידובר על כוכבים ונקודות נוספים אשר התיחסות אליהם במפה אסטרולוגית איננה בקונצנזוס של עולם האסטרולוגיה. בעבר חשבו שכדור הארץ הוא הכוכב שסביבו נעים הכוכבים "המסורתיים" עליהם ידעו גם בימי קדם: שמש, ירח, מרקורי, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. רק במאות השנים האחרונות מאז מהפיכת קופרניקוס יודעים כי כדור הארץ הוא שמסתובב סביב השמש ושתנועת השמש סביב גלגל המזלות היא רק סימבוליזציה של מהלך העונות השנתי הנובע מסיבוב זה של כדור הארץ, כמו גם שרק מאז המהפיכה הקופרניקאית יודעים כי רק הירח מסתובב סביב כדור הארץ ואילו 5 הכוכביםהנותרים מבין ה-7 הנ"ל מסתובבים גם הם סביב השמש והם כוכבי לכת במערכת השמש.

את כוכבי הלכת אורנוס, נפטון ופלוטו המסתובבים גם הם סביב השמש.

אף ביטול ההכרה בפלוטו ככוכב לכת (למרות היותו נע סביב השמש) בשנת 2006 לא ביטל את היותו חלק

אינטגרלי ממפות אסטרולוגיות. הכוכבים הנעים סביב השמש (ולצורך כך גם פלוטו עדיין

נחשב כוכב לכת)נחלקים ל"פנימיים" ו"חיצוניים". כוכבי לכת

פנימיים הם אלו שמסלולם סביב השמש פנימי לזה של כדור הארץ ולפיכך גם מרחקם מן השמש

בגלגל המזלות (מנקודת מבט גיאוצנטרית כמובן) אינו יכול להיות כל זוית אפשרית בגלגל

המזלות אלא הוא מוגבל לטווח אפשרי מסוים. מנקודת מבט גיאוצנטרית נוגה ומרקורי הם כוכבי לכת פנימיים. לפיכך, אם משלושת הכוכבים הנ"ל

(שמש,מרוקרי ונוגה) השמש היא "הנקודה הארכימדית" הרי שניתן לומר על מרקורי ונוגה שהם

מעין "שלוחות" של השמש ולא כוכבים "עצמאיים".

לעומת זאת שאר כוכבי הלכת שצוינו (כולל פלוטו לצורך הנושא) אשר מסלולם חיצוני למסלול כדור הארץ סביב השמש (כוכבי לכת "חיצוניים") יכולים להימצא בכל זוית אפשרית ביחס לשמש על פני גלגל המזלות ולכן הם כוכבים "עצמאיים" בניגוד ל"שלוחות". להיותו של כוכב מסוים "שלוחה" או "כוכב עצמאי" יש משמעות מיוחדת שתפורט כאשר אדבר על קביעת מבנה האישיות ודומיננטיותשל מזלות,יסודות וכו' במפות אסטרולוגיות. בדומה למרקורי ונוגה ביחס לשמש וכפי שיפורט בפוסטים על חלוקה לבתים, מרכז השמיים הוא מעין "שלוחה" של האופק ומוגבל גם כן במרחקו ביחס אליו בגלגל המזלות.

לכל כוכב או נקודה יש משך סיבוב - פרק זמן בו הוא מספיק לעשות סיבוב אחד סביב גלגל המזלות – פרק הזמן החולף מהרגע בו הוא נמצא בנקודה מסוימת בגלגל המזלות ועד הפעם הבאה שזה קורה. לפיכך גם יש פרק זמן ממוצע בו כוכב או נקודה שוהים במזל מסוים (משך הסיבוב לחלק ל-12). ממוצע זה אינו משקף פרקי זמן קבועים ומשך השהייה בכל מזל משתנה במידה זו או אחרת מזל למזל . ההבדלים היחסיים (באחוזים) בין פרקי הזמן של שהיית גורם בכל מזל משתנים אצל כל כוכב ונקודה. לגבי האופקומרכז השמיים יפורט בפרק על חלוקת הבתים ואילו לגבי הכוכבים , ככל שמסלולו של כוכב סביב השמש (ובמקרה של הירח, מסלולו סביב כדור הארץ) יותר קרוב לעיגול משוכלל ומדויק כך הבדלים אלו באחוזים קטנים יותר קטנים יותר וההיפך ככל שהמסלול אליפטי יותר. כמובן שצורת המסלול ותנודתיות הקצב באחוזים אינם קשורים במרחק מהשמש.
ניקח לדוגמא את השמש מול פלוטו (ושוב,זה ענין של צורת המסלול, לא שלהמרחק מהשמש). הסיבוב של השמש סביב גלגל המזלות הוא למעשה שיקוף של סיבוב כדור הארץ סביב השמש ובכל מחזור סיבוב בגלגל המזלות השמש שוהה הכי הרבה זמן במזל סרטן, כאשר כדור הארץ נמצא אז הכי רחוק מהשמש והכי מעט זמן במזל גדי כאשר כדור הארץ נמצא אז הכי קרוב לשמש. היות שמסלול כדור הארץ קרוב בצורתו לעיגול מדויק ומשוכלל הרי שפרק הזמן בו השמש שוהה במזל סרטן גדול בערך רק ב6.7% מפרק הזמן בו היא שוהה במזל גדי. לעומת זאת פרק הזמן בו כוכב פלוטו – בעל המסלול האליפטי למדיי - שוהה במזל שור גדול פי 3 בערך (או בערך ב-200%) מפרק הזמן בו כוכב זה שוהה במזל עקרב.
נושא חשוב אחר בעניין הסיבוב על פני גלגל המזלות הוא נסיגת כוכבים. אף על פי שכוכבי הלכת הנעים סביב השמש ואשר שמותיהם פורטו בתחילת הפוסט תמיד נעים קדימה במסלולם זה (וגם פלוטו נע סביב השמש למרות שרשמית כבר אינו כוכב לכת) , הרי שמנקודת מבט גיאוצנטרית יש פרקי זמן בהם הם נראים כאילו הם נעים לאחור בגלגל המזלות. למשל, מ-15 מעלות מזל טלה ל-14 מעלות מזל טלה או מ-1 מעלות מזל קשת ל-29 מעלות מזל עקרב. לתנועה זו בגלגל המזלות קוראים "נסיגה". לא אפרט כאן על משמעות הנסיגה באסטרולוגיה. אפשר בין השאר לקרוא מאמרים כגון זה. לעומת זאת השמש והירח, כמו גם האופק ומרכז השמיים אינם נמצאים אף פעם בנסיגה.
וישנו גם מושג הקרוי "מחזור סינודי" שפרושו כל כמה זמן כוכב מסוים נראה מכדור הארץ באותו מיקום יחסית לכדור הארץ. היות ובגלגל המזלות כדור הארץ תמיד נמצא מול השמש, אז למעשה מחזור סינודי של כוכב (כמו גם של נקודה בגלגל המזלות) פרושו כל כמה זמן הוא יוצר עם השמש צמידות מדויקת (כלומר נמצא בגלגל המזלות בדיוק באותו מיקום יחד עם השמש). נתונים על קצב הסיבוב של הכוכבים השונים ובהתאם חלוקתם לקבוצות בפוסט הבא.
* הכותב לא עסק או עוסק באסטרולוגיה כמקצוע ואינו בוגר קורס אסטרולוגיה.