שרגא עילם

לא יכול להיות מצב שפרופ' יעקב פרנקל דובר אמת. שכן זה לא רק שהוא שינה גירסא אלא טיעוניו משוללי הגיון.

בהתחלה הוא כאילו רק התבלבל בתור ואח"כ לכאורה ביקש מידידה עלומה. לשלם עבורו. הניסיון מלמד אבל שאי אפשר בחנות מודרנית לשלם עבור מוצר מבלי להציג אותו בקופה, קל וחומר בדיוטי פרי שבו גם צריך להציג כרטיס עליה למטוס.

ברור שהופעל לחץ אדיר על הרשויות בהונג קונג והם החליטו ככל הנראה להימנע מתקרית בינלאומית וסגרו את התיק. כבר היו דברים כאלו בעולם כולו ולא רק בהקשר ישראלי.

מגיניו של פרנקל מזלזלים ככל הנראה באינטלגנציה של הציבור וטוענים שלכאורה משרד התובע של הונג קונג התנצל בפני פרנקל והיה מלא תודה על שלא הגיש תביעה להחזר הוצאות ההגנה השמנות.
בן דרור ימיני מצטט ממכתב ממשרד התובע של הונג קונג:
"אנו מניחים, בנסיבות הנוכחיות, שלא תגישו בשם הנאשם תביעה לפיצויים."
ימיני רואה כאן, "מעין בקשה מנומסת... אנא אל תגישו בשמו תביעת פיצויים”.

החזר הוצאות כאלו הוא מהלך די רגיל כאשר צד זוכה במשפט, אלא אם נאמר אחרת. לדוגמא אני הפסדתי במשפט בציריך ולשופטת אבל לא היה לגמרי נוח עם פסק הדין שחרצה נגד ולכן כתבה בפסק הדין שאינני אמור לשלם את הוצאות הצד השני. כאן היתה באמת מעין התנצלות בפני שבשיחה פרטית שניהלנו גילתי המון סימפטיה כלפי, אבל מסיבות פוליטיות וגם דתיות לא היתה יכולה לזכות אותי. אבל זה סיפור אחר.

במקרה של פרנקל הפרשנות הסבירה ביותר לנאמר במכתב סגן התובע ההונג קונג היא:
"למרות שבידינו ראיות טובות נגד פרופ' פרנקל, אנחנו מעדיפים לסגור את התיק לפנים משורת הדין ומקווים שלכבודו לא תהיה חוצפה לתבוע החזר הוצאות."

כמובן שלא נאמר ואפילו לא נרמז כי משרד התובע של הונג קונג התכוון להחזיר הוצאות. הרי ברור תביעה כזו מבחינת פרנקל היתה בגדר התאבדות והיתה שוברת את הדיל שככל הנראה נעשה.
מין הסתם יש לפרנקל יועצי תקשורת מאוד גרועים שרק מסבכים אותו יותר ויותר. הניסיון מראה שבמקרים דומים יושר והכאה על חטא היא האסטרטגיה היחידה העשויה להפחית נזקים. הרי כבר בספר משלי נכתב:"מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם"‏

......
עדכון:

חשוב לציין שמדובר פה בתופעה מערכתית כלל עולמית. קארל מארקס היה בוודאי אומר שזוהי הוכחה נוספת לסתירות הפנימיות של המערכת (הוא היה אומר קפיטליסטית, אני מרשה לעצמי להרחיב את השימוש). סתירות שעשויות להוביל לנפילתה.
ישנה כאן הוכחה לא רק לתאוות בצע שכנראה אינה יודעת גבולות ורלוונטית לתחומי פעילות אחרים של פרופ' פרנקל ודומיו.
בשווייץ היה מקרה דומה וסימפטומטי. נשיא הבנק המרכזי פיליפ הילדברנד ניצל מידע פנימי להתעשרות פרטית בסכום יחסית נמוך (לפי הנראה. אפשרות שהסכום גדול בהרבה לא נבדקה),
מי שחשף את הפרשה היתה דווקא מפלגת ימין קפיטליסטית ושבועול המקורב אליה ומי שהגן על נשיא הבנק המושחת היו מפלגות השמאל, האיגודים המקצועיים ורוב אמצעי התקשורת.