החתול שמיל

גברת לבנון עשתה מעשה אצילי.לא האמנתי שתתפטר,חשבתי שתיאחז בקרנות המזבח.אינני יכול לומר הרבה עקב התחייבות ל"לא לציטוט" (מין קוד כזה בקרב עיתונאים,בכירים ואנשי ציבור (לא שאני מחמיא לעצמי אך אני סוג של איש ציבור))... ...מה שאני כן יכול לומר הוא שביצענו (החבר'ה בקבוצה שלי,האתר ביזפורטל,הפורומים הכלכליים ,ובראשם האתר "שחקן מעו"ף", ואנוכי) עבודה אדירה ממש....הנושא חילחל למעלה ועוד איך שחילחל,והמס כבר כמעט ירד,כל הבכירים כבר כמעט ששוכנעו בנחיצות הורדת המס ועם שוך ההפגנות החברתיות הם מצאו איזושהי נוסחה מקילה על מס הבורסה.....לצערנו הרב הבחירות טרפו את הקלפים.שר האוצר הקודם כבר החל לפעול בעניין אולם מהרגע שריח הבחירות עלה באוויר כל אחד לעצמו.חבל מאד ששטייניץ הוחלף זו הייתה אבידה גדולה מאד למאבק.שוב,הכל בדיעבד........אחרי שהמאבק יסתיים (והוא יסתיים בנצחוננו) אני אראה כאן את כל ההתכתבויות הפנימיות שהיו לי עם כל מיני בכירים .....הבעיה היא שגם כל הצוות שטיפל בעניין הוחלף והעניין פשוט חזר למרתפי השיכחה הפוליטית.עד שבאה גברת לבנון.עם התפטרותה והזעקות הנשמעות באתר ביזפורטל (של זיו פניני למשל) העניין שוב חזר קצת לתודעה הפוליטית,אך לא ממש............בדיעבד אני קצת מצטער על דבר אחד.שלא הוצאתי את העצומה כנגד סם ברונפלד,אך מצד שני הוא אינו מסוכסך עם גלובס וספק רב אם הם היו מפרסמים עצומה נגדו.זה היה פשוט מזל נטו.כתב של גלובס "חיפש בנרות" על מה לכתוב,יומיים אח"כ פורסמה כתבה גדולה שלו כנגד הגברת לבנון,והוא פשוט "נפל" על העצומה בקבוצה ופירסם אותה.שלי אפלברג מה"דה מארקר" נדהמה על פרסום העצומה אך פירסמה אותה גם,והעניין התפשט כאש בשדה קוצים,שוב.כמו השביתה...........התקשורת מלאה בספינים.עכשיו אני יכול לומר כאן שבין גלובס ובין גברת אסתר לבנון קיים איזשהו סכסוך מסוים,ולכן הם פרסמו את העצומה להתפטרותה שהפצתי באינטרנט ושחתמו עליה רק כ-20 אנשים.....גם אני הייתי המום שזה פורסם כלל ללא ידיעתי......מהרגע שהעצומה הזו פורסמה בתקשורת (כל דבר למעשה) המשחק הופך אחר לגמרי,כולם רואים זאת,מדברים על זה,זה חודר לתודעה.....הכח של העיתונאים הוא פשוט עצום,רק מי שהיה שם מבין עד כמה..פרסום העצומה החל להניע את הגלגל לתהליך ההתפטרות של גברת לבנון ש"סומנה" כאחראית למצב.אתם צריכים להבין שכל דבר שמפורסם למעשה,אם תרצו ואם לאו,מחלחל לתודעה של כל אחד ואחד מאיתנו.ככה זה עובד,ככה מונעים תהליכים ציבוריים. הבעיה היא שאנו לא מצליחים לפרוץ מעבר לנישת התקשורת הכלכלית אל התקשורת הארצית (מתן חודורוב לפעמים מדבר על זה,אך לא מספיק בשביל שזה יחלחל לתודעה הציבורית העייפה ממידע כלכלי בלתי מובן ממילא) והעליהום הפופוליסטי של דפני ליף (שעם הזמן הערכתי אליה הולכת ופוחתת,היא מתחילה להראות לי כמו מכורה להפגנות ותקשורת,ואת זה אינני כ"כ אוהב,ואני מכיר את זה,תאמינו לי) שוב פורץ בעיתון הממש לא אהוב עליי בלשון המעטה דה מארקר,שחיבל קשות במאמצי ארגון ההפגנה שלנו עם פרסום כתבה מאיימת ביותר על הסוחרים הקטנים שיגיעו לאחד העם 14 באותו יום ראשון 5.2.2012 בערב שבת שלפני ההפגנה,שם את העצומה שפתחנו במוסף הרכילות הכלכלית,וכעת אינו מאפשר לפרסם את תגובתנו (שפירסמתי כאן ואני מקווה שמייצגת את כולנו)......באופן כללי מדובר בעיתון שנוטה חזק לכיוון שמאלני וסוציאליסטי ומעצים רעיונות סוציאליסטיים ומדכא את דומיהם הקפיטליסטים........עוד נבוא חשבון עם העיתון הזה ועם הכתבת הראשית של שוק ההון שם שלי אפלברג....ככה זה,פעם אתה רודף אחרי עיתונאים,ופעם הם רודפים אחריך....ניפגש בסיבוב הבא ,ויהיה עוד סיבוב.