ישראל זיו

"שלום, שמי אדם ואני גנב נבזי. באתי להשתנות"

מן העיתונות: "כולנו גנבים נבזים....מכיוון שכולנו שותפים לקנוניה היומיומית של העלמת מסים, כולנו משוכנעים שלהעלים מסים זה נורמטיבי,..רק שבדרך אנחנו שוכחים שאנחנו עדיין גנבים. ולא סתם גנבים, אלא גנבים מן הסוג השפל והנבזה ביותר. ( מירב ארלוזורוב, דה מרקר)
תגובתי:
אכן, מי שמשתף פעולה עם הכלכלה השחורה משול למי שגונב מהקופה הציבורית או אפילו המשפחתית שלו. האם הייתם מעלימים הכנסות מהילדים שלכם? אלא שחסרה לנו התחושה שכולנו משפחה אחת ומכאן הדרך קצרה לתחביב הלאומי שלנו - העלמות מס.


40% מהישראלים מדווחים שהם איכשהו משתתפים בהעלמות מס ובתשלומי מזומן ללא חשבונית תמורת הנחה. הכלכלה השחורה פורחת. לא בכדי היא מרכזת כמעט 1/4 מהתוצר הישראלי הלאומי. זו ממש מכת מדינה. אם 230 מיליארד ש"ח עוברים כך מתחת לרדאר כל שנה, המשמעות היא אובדן הכנסות ממסים בהיקפים אדירים.
המדינה צריכה את הכסף הזה. החברה הישראלית זקוקה לכסף הזה.
החישוב שעצמו מורכב ונתון להנחות שונות. מירב ארלוזורוב הלכה לחומרה והניחה ששיעור המס המשוקלל על המחזור במשק הוא כ-25% ולכן אובדן ההכנסות ממסים מסתכם בכ- של כ- 60 מיליארד ש"ח, כמעט כפול מכל הקיצוץ והגזירות הקשות שהטילו על הציבור בתקציב הנוכחי. מומחים אחרים מצטטים מספרים נמוכים משמעותית באזור ה- 7% על המחזור, כך שהפסד ההכנסות השנתי לקופת המדינה הוא "רק" 16 מיליארד ש"ח. יש גם הערכות שונות אי שם באמצע, אבל לאף אחד אין ספק שמדובר בהפסד שנתי אדיר לקופת המדינה, בסדר גודל שיכול לשנות את התמונה התקציבית וגם החברתית מן הקצה אל הקצה.


ההשתתפות של כל אחד מאיתנו בכלכלה השחורה היא הרבה יותר מעבירה על החוק.
צריך לספור בפנים גם את תכנוני המס החוקיים והאגרסיביים של צמרת המגזר העסקי ושל האלפיון העליון. לאחרונה התבטא מנהל רשות המסים משה אשר בדיון בוועדת הכספים: "יש הרבה הון של האלפיון העליון שמצוי בנאמנויות זרות".
להתבייש להעלים הכנסות ולהתחרות מי משלם יותר מס.....
חיסול הכלכלה השחורה ותכנוני המס באמצעות רגולציה, מלשינון שהונהג לאחרונה ( "קו הצדק") ואכיפה לא יפתור כאן שום בעיה. למה? כי לא חיסלנו את המוטיבציה להמשיך ולהעלים הכנסות ולצמצם למינימום את תשלומי המס. המוח היהודי ימציא לנו פטנטים חדשים איך לעקוף את המגבלות והחוקים החדשים.
להבדיל, חינוך לערבות הדדית בינינו, יחסל גם את התופעה וגם את סיבותיה ובכך יתרום משמעותית לכיס של כולנו, תוספת הכנסה ממסים של עשרות מיליארדי שח בשנה.
כאן חשובה אותה תחושת משפחתיות שהזכרתי. רק שינוי נורמטיבי-ערכי והפנמה של התלות האדירה בין כל אחד מאיתנו לזולתו ושל האחריות המשותפת והאינדיבידואלית שלנו זה לזה, תוכל לפצח את מה ששום חוק או קנס לא יפצחו לעולם. חינוך לערכים כאלה של ערבות הדדית בינינו יכול לגרום לאדם בושה אדירה מכל אקט של העלמת הכנסות או אפילו תכנון מס שמטרתו לשלם פחות. אבל זה לא נגמר בזה. תארו לכם מצב, הנראה כרגע דמיוני, בו האזרחים, איש איש לפי יכולתו והכנסתו, מתגאים בכך ששילמו יותר מס ומתחרים ביניהם מי, באופן יחסי-סגולי, שילם את שיעור המס הגבוה ביותר ובכך תרם לרווחת הכלל. תארו לעצמכם מדינה וחברה שמפארים אנשים כאלה, מעריפה עליהם אותות כבוד ומייצרת ביניהם תחרות חיובית.
גם המדינה צריכה להיות שותפה לערבות הדדית בינינו.
עד לאותו מצב מתקדם, יש לנו גם מה לעשות כאן ועכשיו. העניין הוא שחייב להיות כאן גם אמון בין המדינה לאזרחיה, כי כרגע הציבור הישראלי, להבדיל מאזרחי סקנדינביה, סבור שאין תמורה לאגרה, כלומר שגם אם נחסל את הכלכלה השחורה ו-60 מיליארד ש"ח יזרמו כל שנה לקופת המדינה, איכשהו מעט מאוד מזה, אם בכלל, יגיע למטרות חברתיות, להגדלת ההוצאה הציבורית, לתקציבים חברתיים, לצמצום הפערים, מלחמה בעוני ולחינוך. איכשהו כל הסכומים שיתווספו לקופת המדינה ימצאו את דרכם לתמריצים נוספים לאלו שכבר ככה "מסודרים" .
זה נכון.
ולכן הפתרון הוא בחינוך לכולנו, אודות התלות ההדדית בינינו, המחייבת שיתופי פעולה צרכניים, סינרגיה וערבות זה לזה. בלי חינוך, בלי להתחיל לייצר את אותו שינוי נורמטיבי, את אותה תחושה של כולנו משפחה אחת, חבל לעשות ולו צעד אחד נוסף כדי לרפא את הכלכלה מתחלואיה.
זה יהיה כמו לשים פלסטר על שבר פתוח.
בשקט בשקט המלחמה בהון השחור נעלמה מחוק ההסדרים
בינתיים, עולם כמנהגו נוהג. אין לקחת כפשוטה את ההצהרה של מנהל רשות המסים משה אשר בדיון בוועדת הכספים לפיה "המלחמה בהון השחור הוצאה מחוק ההסדרים ותידון בחוק נפרד בוועדת החוקה".
נכון, חוק ההסדרים הוא רעה חולה, לא דמוקרטי, מקור בלתי אכזב למחטפים, "עזים" וגזירות קשות המוחבאות היטב בתוך מאות עמודים וטבלאות. מדובר במאסה אדירה ובלתי ניתנת לביקורת ולבדיקה מקיפה לא של האופוזיציה, לא של מומחים עצמאיים ולא של התקשורת, במיוחד הודות ללוח הזמנים הרצחני המוקצב לדיון בחוק ההסדרים ולאישור התקציב.


לא שאלתם את עצמכם, למה לפחות פעם אחת, למה שהשכבות החלשות ומעמד הביניים לא יהנו ולו פעם אחת מהחסרונות של חוק ההסדרים ושל השיטה הקלוקלת לאישורו. למה לא מגיע לעם ישראל "עז" אחת לפחות המכוונת כלפי האלפיון העליון ולמה מי שנפגע תמיד, אבל תמיד מחוק ההסדרים זה החלשים ולא החזקים?
אפשר היה להעביר את המלחמה בהון השחור במסגרת חוק ההסדרים. הוא כולל הרי רפורמות אחרות לא פחות משמעותיות. ניתן היה לנצל את הלחץ ואת המומנטום ולהקפיץ את המלחמה בהון השחור מדרגה, גם אם החקיקה איננה אופטימלית. אבל זה לא קרה. "עזים" וגזירות על הציבור יש בשפע במסגרת חוק ההסדרים, גם מחטפים פוליטיים לרוב, אבל המלחמה בהון השחור לא נכנסה ומספרים לנו שהיא תזכה לחוק נפרד. בהצלחה.... אחרי שבעלי ההון והאינטרסים, יחד עם צבא של לוביסטים וקצת תקשורת מגוייסת יפעילו את מכבש הלחצים שלהם על הח"כים, נבין שההוצאה של המלחמה בהון השחור מחוק ההסדרים היא אומללה מנק' מבטו של הציבור הרחב, ומבריקה מצד בעלי ההון והשררה. קשרי הון שלטון במיטבם.
בצורה "נוחה" נעלמות בהדרגה הגזירות המהותיות המעטות שהושתו על המאיון העליון בתקציב...
אולי זה ה"שוויון בנטל" שהפוליטיקאים שלנו צריכים להיאבק עליו ?
הפוליטיקאים לא דואגים לנו והשינוי יתחיל מלמטה למעלה
אין, אין תקווה מהמערכת הפוליטית. אנו צריכים ויכולים לעזור לעצמנו. כל השאר זה אשליות והבטחה לחיים קשים ומרירים. ערבות הדדית בינינו תשתלם לכולנו בכיס. אחרי עלייה של 60% בהתאגדות עובדים בישראל בשנה שחלפה, הגיע הזמן שהציבור כולו יתחיל לחשוב ביחד במקום לחוד ויבין שבחיבור בינינו כצרכנים, כאזרחים, כמשלמי מסים, יש כוח אדיר וגלום בו שווי כלכלי שיכול לשנות את חיינו מן הקצה אל הקצה, להוזיל את יוקר המחיה ולשפר את איכות חיינו. כל עוד נמשיך לחשוב לחוד, כל אחד על עצמו, התוצאה תהיה שכולנו נפסיד מכך. או בסלוגן מקוצר - חושבים לחוד? מפסידים ביחד.

אשר לאלפיון העליון שמנסה להתחמק מהגזירות בעזרת היועצים המקושרים והיקרים שלו. תמשיכו, תמשיכו, זה לא יביא אתכם למקום טוב. לא כדאי שתתחילו להקשיב לאחד משלכם , פרופ' ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, שמסביר מעל כל במה ובספר שלו "מחיר האי שוויון", שלעשירים כדאי ומשתלם לצמצם את אי השוויון הכלכלי, כי יש להם אינטרס לשמור על הציבור מרוצה, צורך, מבזבז - כל הכסף הזה זורם בסופו של דבר לכיסו של האלפיון העליון. לכן, להסכים להשתתף בנטל, לשלם קצת יותר מסים ולתרום לצמצום הפערים, זו תהיה ההשקעה הכי טובה שעשו אי פעם.
בטוח !
השלב הראשון בתיקון הוא הכרת הרע
מירב ארלוזורוב קוראת לכולנו גנבים נבזים. היא צודקת וההכרה הזו חשובה מאין כמותה.
היא משקפת הבנה כי הגורם האנושי, ההתנהגות האנושית ממלאים תפקיד מפתח בכלכלה ובמצב העגום בו אנו נמצאים. לכן כתבתי כאן בעבר, שמה שהשתבש בכלכלה זה אנחנו .
ההכרה הזו היא השלב הראשון של התיקון של החברה והכלכלה, שצריך להיות מבוסס על תיקון האדם. בלי זה, שב ואל תעשה עדיף. העולם עבר תהליכי אינטגרציה וגלובליזציה מואצים והפך את כולנו למקושרים, בתלות הדדית הולכת וגדלה אפילו בעל כורחנו. אבל כרגע הקשרים בינינו שבורים, מקולקלים, קוצניים ומזיקים לכולם, בעוד החוק הטבעי המתגלה בעולם החדש הוא חוק של איזון, הרמוניה והתחשבות.
אז כל עוד כולנו גנבים, בהגדרה הרחבה של המונח הכוונה היא שכל עוד כולנו פועלים לטובת עצמנו בלבד ועל חשבון האחרים, מתוך דרוויניזם כלכלי וחברתי אכזרי, המסר לאדם הוא "אל תיגע".
אל תיכנס עם הידיים המלוכלכות שלך, עם השכל הטיפשי שלא מאפשר לך לראות יותר ממילימטר מהאף שלך, אל תנסה לתקן שום דבר במערכת הכלכלית או החברתית שהיא בבואה של כולנו, הגנבים. אנחנו נכנסים עם השכל המקולקל, עם הידיים המלוכלכות, זאת אומרת האגואיסטיות שלנו, לניסיונות להבריא את השיטה, את המערכת המוגבלת באוצרות שלה, בלי להבין שכל מה שיש בה ניתן לנו רק כדי שאנחנו נתקדם לצורת חיים מאוזנת מעתה והלאה, בהתאם לטבע הקושר אותנו יחדיו, ולא כדי שנביא לתוכה את ההתנהגות השלילית שלנו נגד אותה המערכת הכללית שכולנו חיים בתוכה. אם אנחנו נכנסים עם היחס השלילי שלנו, אותה מערכת מסועפת של קשרים ותלות הדדית בינינו, מגיבה. אפשר לקרוא לזה חוכמת ההמונים, אפשר לקרוא לזה עיקרון היד הנעלמה, אפשר לקרוא לזה סתם הטבע.
המערכת מגיבה למעשים שלנו ובפידבק הזה אנחנו מתחילים להרגיש שהטעות שלנו מתגברת וגדלה יותר ויותר. עד שנגיע למצב של חוסר ברירה וסבל אנושי במשבר הכלכלי והחברתי הזה הממאן להיעלם. הכל מפני שאנחנו לא מבינים שהטבע שלם ואנחנו צריכים רק ללמוד איך להצטרף לכל המערכת הזאת בצורה שלמה ומאוזנת. השלב הראשון בכל התהליך הזה הוא הכרת הרע. כולנו גנבים בזויים זה כמו ההצהרה בכל פגישה ראשונה של אלכוהוליסטים אנונימיים:
"שלום, שמי אדם ואני גנב בזוי. באתי להשתנות".