אלי אבידר

דווקא הפופולריות שממנה נהנה סלאם פיאד בעולם החישה את קצו. התפטרותו עלולה להאיץ את שקיעתה הכלכלית של הרשות.

למרות מסע לחצים אמריקאי - ואולי גם בגללו - קיבל בשבוע שעבר יושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, את התפטרותו של ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד. בכך באה לסיומה תקופת "בניין המדינה" של הכלכלן הלאפוליטי
מרמאללה, ונפתח עידן חדש שעשוי להזכיר בסגנונו את ימיו של ערפאת במוקטעה.

סלאם פיאד, בעל התואר בכלכלה מאוניברסיטת אוסטין, היווה יריב מסוג חדש עבור ישראל: בוגר קרן המטבע
הבינלאומית שנהנה מאשראי גדול במערב, טכנוקרט שהביא לרשות שיטות ניהול מודרניות וניתק את הכלכלה ממערכת הלחצים הפוליטית. לצד הובלת מסעות חרם כנגד מוצרים ישראליים, ייצב פיאד את הרשות, סיפק צמיחה לבני עמו, העלה את רמת החיים לאחר ההרס שזרעה האינתיפאדה השנייה ושיפר בצורה ניכרת את השירות לאזרח. פיאד אינו אשם בשוקת השבורה שאליה הגיעה כלכלת הרשות, וניתן להניח שבלעדיו ההתמוטטות היתה מגיעה כבר
לפני שנים.

לאורך כל ימיו במשרד ראש הממשלה סבל פיאד מהיעדר כריזמה או בסיס תמיכה רציני ברחוב. החזות הכבויה
והמזג האירופאי הקשו עליו לתקשר עם ההמונים. ההצלחות שלו הפכו מושא לבדיחות. אחת הנפוצות שבהן סיפרה על פלסטיני שאשתו כרעה ללדת, אולם פיאד הגיע לפני האמבולנס.

הסכסוך עם היו"ר מחמוד עבאס חרץ את גורלו של ראש הממשלה, אבל הכתובת היתה על הקיר כבר במשך שנים. איש לא הרים גבה כאשר החליט אבו מאזן לקבל את התפטרותו, למרות הלחץ האמריקאי הכבד. אבו מאזן מאוד לא אהב להיות השני בחשיבותו עבור האמריקאים. ככל שכוכבו של פיאד זרח, הפך יו"ר הרשות לפחות רלבנטי, לרוגזם של אבו מאזן ואנשיו.

החוקים הישנים ישובו?
העילה המיידית לסכסוך הנוכחי היתה התפטרותו של שר האוצר, ד"ר נביל קסיס, הנחשב למקורבו של היושב ראש. פיאד קיבל את ההתפטרות על דעת עצמו, מבלי להמתין לאישורו של אבו מאזן. השתדלותו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, למענו של פיאד היוותה הוכחה נוספת למעמדו המיוחד ולמדיניות העצמאית של ראש הממשלה - ובכך רק קירבה את חיסולו.

ברמה העמוקה יותר, נראה שפיאד פשוט לא יכול היה להתמודד לבדו עם הפת"ח, שהפנה כלפיו את הזעם הציבורי לנוכח המשבר הכלכלי. ראש הממשלה המתפטר סבור שהוא היה ראוי להכרת תודה על כך שלא נתן לכלכלה
הפלסטינית לקרוס, על כך שהתמיכה הכלכלית הבינלאומית נשמרה ושהמוסדות הכלכליים הפלסטיניים לא פשטו רגל.

בניגוד לימי ערפאת והמיליארדים הנעלמים, בתקופתו של פיאד הכסף לא נזל מקופת הרשות. אולם בכירי הפת"ח לא
הכירו על כך תודה אלא להפך. הם ראו שיכולתם להשפיע נפגעת והם הסיתו נגדו מול כל מיקרופון ומצלמה אפשריים. הליכתו של פיאד צפויה להחזיר את חוקי החמולה הישנים לכלכלת הרשות.

מאמר שלי פורסם היום ב NRG