ישראל איגרא

עופר הנוטש אותנו לטובת לונדון, הוא רק המשל בסיפורנו.
לא יעזרו לאזרח הפשוט, קללות הזעם והנאצות שישפוך על עופר ועל השיטה. לא יסייעו טוקבקים זועמים, מאמרים רוטנים, קיטורי ליל שישי והפסקות הצהרים, הכל חולף לידם, מבלי לשנות דבר.
הכלבים נובחים והשיירה עוברת. לקראת יום העצמאות, חשוב שנתחיל לחשוב, מה יכולה המדינה, כלומר אנחנו, לעשות למען אזרחי המדינה, במקום להסתכל בכעס מה עושים "הגבירים" שלנו:

אל תצפו מעופר, דנקנר, תשובה, בן דב וחבריהם, להפוך את עורם ולהתחיל לחפש דרכים להיטיב עם העם והמדינה!
הם גדלו לתוך שיטת מחשבה קפיטליסטית קיצונית ואנוכית, של תפוס ככל יכולתך.
אין הם עבריינים, ברובם לפחות. הם אומנו לפעול בתוך המערכת החוקית הקיימת ובמידת הצורך, לשנות אותה לצרכיהם.
ערכי המוסר והצדק אצלם, הם מן השפה ולחוץ. מה שמאפשר החוק, גם אם בשוליים האפורים שלו, יפעילו לצרכיהם.
הם יגייסו לצידם, את טובי המוחות של המומחים המשפטיים והפיננסים במדינה, אחרי הכל, העלות הגבוהה, אינה נופלת עליהם, כי אם על המשקיעים והחוסכים הקטנים בחברות הציבוריות שבשליטתם.
כל תחמוני המס האפשריים, הם לגיטימיים מבחינתם. שכר היועצים יגדל, ככל שיצליחו לבנות קונסטרוקציה מורכבת, שתקטין את תשלומי המס שלהם. פקידי המס הבכירים, ימנעו מעימותים בבתי משפט עם סוללות היועצים והמשפטניםהמומחים שלהם, שחלקם, או אף רובם, היו גם מוריהם באוניברסיטאות. זאת, מבלי להזכיר את אלו המצפים במהרה להצטרף ללהקת השמנת והדבש...
כאן יעצור הקורא, או הקוראת, וישאל את עצמו, מה אם כך ניתן לעשות?
התשובה היא: ניתן לעשות רבות ומיד.
ניקח לדוגמה נושא אקטואלי, הידיעה, שהרגיזה קוראים וכותבים רבים, בדבר כוונתו של עידן עופר, לעבור באופן רשמי למגורים בלונדון. אני מניח אגב, שכבר ביצע זאת מעשית וחוקית לפחות. התוכנית נועדה, להקטין את נטל המס שיהיה עליו לשלם, בעבור עסקת המכירה של כי"ל לפוטאש הקנדית. זו מדינה דמוקרטית וזכותו של כל אדם לגור באשר יחפוץ.
לנו חשוב, מה עושה או מה יכולה המדינה לעשות לטובת אזרחיה?
נטפל היום בפן אחד של התוכנית, פן המיסוי ואשתדל כמיטב יכולתי להסבירו בשפה מובנת.
מדינת ישראל חתמה עם מדינות רבות, אמנות למניעת כפל מס.
אמנות אלו חשובות ונועדו להקל על השקעות, תנועות הון ומסחר בינלאומי, להתפתח לטובת הכלכלה המקומית והעולמית.
יודגש, כי הן לא נועדו לעידודה של אפשרות התחמקות ממסוי, אך בפועל סייעו בכך.
האמריקאים מתמודדים עם בעיה זו, בצורה פשוטה וגורפת. המיסוי שלהם הוא אישי. אם אתה אזרח אמריקאי, עליך לשלם על הכנסותיך בכל העולם, את שעורי המס של ארה"ב. הם מכירים בתשלום המס למדינות החתומות איתם על האמנה, כחלק מהתשלום הנדרש, אך לא במתן פטור גורף מן המס האמריקאי.
בשיטה זו, אם כאזרח ארה"ב, המס החל עליך, הוא בשיעור של 25% ושילמת למשל בבריטניה, כתושב שאינו אזרח, 15% מס על הכנסות בינ"ל, שלא הופקו בבריטניה, תשלם לרשויות המס בארה"ב 10% נוספים. אם שילמת 25% ויותר, תהיה פטור מן התשלום בארה"ב.
בישראל המס חל על התושבים, לפי מבחן מגורים וכן מבחן של מקור הכנסה ועיסוק עיקרי, שלגביו מתכנן עופר, כפי שפורסם, את המניפולציות המשפטיות והקונסטרוקציות המורכבות, שבנו לו יועציו כדי שיפטרו אותו, או לפחות יקטינו למינימום, את תשלום המס למדינת ישראל.
איני מתיימר להיות מומחה מיסוי בינ"ל, הבעיה שלנו היא, שאותם מומחים שיעצו לממשלה, בהליכי הכנת האמנות, וחקיקות המס, הן אותם היועצים הפועלים תמורת הון עתק בשירות הטיקונים.
כמה שינסו להיות הוגנים, תמיד יעמוד לנגד עיניהם, הטיקון הטוב והמטיב, המחזיק להם את המשרד ומשמש מקור הכנסתם העיקרי.
כדי להתמודד עם הבעיה, אין צורך בשינוי שיטת המס הישראלית, פעולה מורכבת, שיכולה להמשך שנים רבות ולא ברור עד כמה מתאימה לנו.
ניתן לטפל בדחיפות, בנושאים נקודתיים. למשל:
אמנות למניעת כפל מס: יש לקבוע באופן מיידי, שהפטור שניתן ממיסוי נוסף, הוא אך ורק לאזרחי המדינה החתומה איתנו על האמנה, המשלמים את מלוא המס המקומי ולא בהסדרים שנועדו לעקוף מסוי במדינת המקור (אצלנו), בדומה למס הבריטי על הכנסות בינ"ל של תושבים שאינם אזרחי בריטניה.
אגב, המכירה לפוטאש, היא בין השאר, חלק חשוב מקונסטרוקצית ההתחמקות ממס. זאת, מכיוון שמימוש מניות פוטאש, אינה מהווה רווח מפעילות שמרכזה בישראל ולכן כה חשוב למנוע את המכירה.
תמלוגים: יש להתחיל לגבות באפן מידי תמלוגים, על הכנסות ממשאבי טבע, לפי המודל של ועדת ששינסקי והגז.
ענין זה חייב להתבצע, לפני מכירה של כי"ל לחברה זרה, כפי שדורש פרופ' ששינסקי. לאחר מכן לא תוכל מדינת ישראל לפעול בנושא, ללא לחצים ומשברים בינ"ל! (לפני פרסום הפוסט, נודע שיאיר לפיד, מתנגד נחרצות למכירת כי"ל לפוטאש וחשוב לא פחות, מתכוון למנות ועדה שתדון בנושא התמלוגים ממשאבי הטבע של המדינה ואני מברך אותו על כך, בתקווה שנתניהו לא יכניס לועדה גיס חמישי ויגרור אותה ואת המלצותיה, בדומה לועדת הריכוזיות).
מינוי דירקטורים חיצוניים לחברות ציבוריות, ע"י ועדה ציבורית, ברשות שופט, שתפעל ליד הרשות לני"ע ולא ע"י הטיקונים בעלי השליטה בחברות, נושא שאמנם אינו מתחום המיסוי, אך מחייב טיפול מיידי ודחוף להפסקת ההפקרות המודעת הקיימת בתחום זה.
---------------
מאמר ראשון בסדרה.