ישראל איגרא

מי שמטייל, או צועד בפארק המסילה היפה בירושלים, רואה לנגד עיניו, בקצה המסלול ליד תחנת הרכבת הראשונה בארץ, את דגלי רכבת ישראל מתנופפים ברוח ובתוכם הסיסמא: "רק רכבת".
הצעידה הספורטיבית בפארק, מנקה את הראש ומעוררת מחשבות.
מה פירוש "רק רכבת"? שואל עצמו הצועד. הרי עברו כ - 15 שנה לפחות, מאז עצרה רכבת אחרונה בתחנה זו.
כיום התחנה הפעילה, נמצאת כמה קילומטרים דרומית מתחנה זו במלחה ואחותה החדשה נבנית בכניסה לעיר ליד בניני האומה.
מסתבר, שהדגלים הם לכבוד השיפוץ שעובר מתחם התחנה העתיקה והפיכתו למרכז בילוי, מועדונים ומסעדות.
נחמד, אומר לעצמו הצועד, ברקת דואג לצעירים והרכבת "רק רכבת", משתתפת בחגיגה.
היות והצעידה ארוכה, נזכר הצועד בכתבה שקרא לפני זמן לא רב, על תכנון מחדש של האיזור והפיכתו למתחם מבני ענק של מגורים ומלונאות. המועדונים שם רק זמנית לשנים ספורות, עד לאישור הסופי של הפרויקט הגדול ותחילת הבניה.
רק רגע, מאט הצועד את קצב הליכתו ומאמץ את זכרונו, מיהם השותפים במיזם? באותה כתבה נכתב, שהשותפים הם: רמי לוי מהמרכולים וחבר מועצת העיר, כמה אנשי עסקים נוספים, מנהל מקרקעי ישראל וכן, רכבת ישראל השותף והבעלים הראשי.
אם כן מסתבר, שקרקעות שהקצתה המדינה לרכבת, לצורכי תחבורה, הופכות לנכס מקרקעין מסחרי לכל דבר ועניין. האם חברה ממשלתית, שקיבלה קרקע למטרת תחבורה, רשאית לסחור בו, למטרות מגורים, מלונאות וכד'?
מדוע לא נתנו לקיבוצים למשל, זכות זו לשימוש בקרקעות החקלאיות שלהם?
האם הנהלת הרכבת אמורה לעסוק בפיתוח נדל"ן, או בשיפור השירות והבטיחות למשתמשים בשרותיה?
"רק רכבת"?
מסלול הצעידה תם, אך השאלות רק מצטברות ונותרות פתוחות.