ישראל זיו

ההצהרה שנטל המס לא יגדל היא מתכון לאסון כלכלי ונועדה לסייע לליכוד בקלפי.

מן העיתונות: שטייניץ - מסים חדשים לא יעזרו. נקצץ 14 מיליארד ש"ח בתקציב.
תגובתי:
כשמדובר בצמד נתניהו-שטייניץ, צריך לדעת לקרוא בין השורות.
ההבטחה המעורפלת שלא להעלות מסים, אמורה לעודד את האזרחים ולסייע לליכוד בקלפי.
סה"כ, מי אוהב שמעלים לו את נטל המס?


לכאורה, קיצוץ רוחבי בתקציב נשמע הוגן יותר, צודק יותר וגם הכרחי.
אבל בפועל - ההבטחה הלכאורה "מתוקה" שלא להעלות מסים, תפגע בעיקר בשכבות החלשות ותגדיל את המצוקה שלהם ואת מימדי העוני והפערים החברתיים.
אפשר להעלות מסים, אפשר לקצץ בתקציב המדינה, או לשלב ביניהם. בכל מקרה – זה יכאב לכולנו בכיס. את זה כבר כולם יודעים. אבל מדוע פוסל נתניהו אפילו את השילוב ביניהם ומבטיח שיעשה כמיטב יכולתו לטפל בגירעון באמצעות קיצוץ תקציבי בלבד? מה בוער לו ואיזה אידיאולוגיה עומדת מאחורי ההצהרה הפופוליסטית הזו?

צריך להעריך את התחכום של נתניהו ולהבין שבנושא אידיאולוגיה כלכלית, בדיוק כמו בנושא ארץ ישראל השלמה, הוא לא השתנה ולא ישתנה, למרות כל הלחצים והטעויות וגם אם המחיר שישלם על העקשנות שלו יהיה כבד.


נתניהו הבטיח שלא יהיו מסים חדשים, לא רק בגלל שחשב שזה יעזור לו בקלפי, אלא גם בגלל שהוא עשה, עושה ויעשה כל שביכולתו להגן על "קטרי הצמיחה" של המשק, היינו על בעלי ההון, הקונצרנים הגדולים במשק, ענפי הייצוא והעשירים.
את אותו מודל ניאו-ליברלי שהוא יישם כאן בעשור האחרון, כשר אוצר וכראש ממשלה, הוא ימשיך ליישם גם הלאה.
תמריצים - הולכים לקטרי הצמיחה, מתוך הנחה (שלא הוכיחה את עצמה) שהצמיחה תחלחל מטה לכיס של כולנו, באמצעות שרשרת המזון הכלכלית הטבעית.
הגזירות, להבדיל מההטבות - מכוונות לכולם, באמצעות קיצוץ התקציב, לא באמצעות מסים חדשים.
אבל האשליה של שוויון בנטל באמצעות קיצוץ תקציבי חייבת להישבר.

יש הבדל אדיר, מבחינת הפגיעה בכיס שלנו, בין העלאת מסים לבין קיצוץ בתקציב המדינה.
בשפה פשוטה וברורה – ככל שאתה מבוסס יותר מבחינה כלכלית, התלות שלך בתקציב המדינה פוחתת. אתה יכול להרשות לכעצמך שירותי בריאות פרטיים, חינוך פרטי איכותי לילדים, אתה קונה לחם בבוטיק תמורת 20 ₪ ולא לחם אחיד תחת פיקוח ב- 5.24 ₪ וכדומה.
לכן, קיצוץ בתקציב המדינה יפגע בעיקר במעוטי היכולת ובשכבות החלשות, שהתלות שלהם בתקציב המדינה גבוהה משמעותית מזו של העשירונים העליונים.

ומה לגבי העלאת נטל המס? זו ממש תמונת ראי . העלאת מסים תפגע בעיקר במעמד הביניים, הנושא בעיקר נטל המס בישראל ובעשירים. השכבות החלשות נמצאות במקרים רבים מתחת לרף תשלום המס, או שהן משלמות שיעורי מס נמוכים מאוד.
להבדיל – מעמד הביניים ובמיוחד העשירון העליון, רגיש מאוד להעלאת שיעורי המס, הן על יחידים והן , בצורה דיפרנציאלית, על עסקים מבוססים וגדולים.

-לכן, צריך להבין שקיצוץ בתקציב, יגדיל את הפערים והמצוקה בישראל, בעוד העלאת מסים, אם תעשה בצורה נכונה, יכולה להביא לשינוי בחלוקת הנטל, בלי להגדיל את הפערים ואפילו להיפך.

פרופ' גוזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, מרבה להצהיר כי צמצום הפערים הכלכליים הוא אינטרס עליון של העשירים, כיון שהם המרוויחים הגדולים מכוח הקנייה של הציבור וגם משוק ההון. משבר כלכלי וגידול באי שיוויון יפגע בתרנגולת המטילה לעשירי ישראל ביצי זהב.

האם ביבי לא יודע את זה?
יודע גם יודע, אבל לא מאמין שזה אפשרי וגם חושש לשלם מחיר פוליטי אדיר, אם יחליט לשנות את דרכו ולהעלות בצורה דיפרנציאלית ונבונה את נטל המס על בעלי ההון, העשירונים העליונים והקונצרנים הגדולים.

שינסה להעביר אותו בכנסת? אין שום סיכוי שזה יקרה. תהיה כאן קואליציה אדירה של גורמים אינטרסנטיים שיפחידו אותנו מה יקרה כאן אם ניגע בתקציב הביטחון, או נעלה מסים על החברות העשירות במשק ועל בעליהן. מצד שני יהיה לחץ מלמטה על הממשלה, שתחשוש להישרדותה. ממש מלחמת כל בכל.

בלי חינוך לערכי ערבות הדדית, בלי שינוי ההתקשרות בינינו, ממשחק סכום אפס ו"כל הקודם זוכה" - אין סיכוי לבצע כאן שינויים משמעותיים בשיטת המיסוי, או בסדר העדיפויות התקציבי. הכל מתחיל בחינוך לערבות הדדית

כתבתי רבות בעבר על כלכלה כזו, המבוססת על ערבות הדדית בינינו.
כלכלה כזו, מאוזנת וצודקת יותר, משתלמת גם מהבחינה הכלכלית לכולם.
זה מצב של Win Win ויש המון דוגמאות לשווי הכלכלי האדיר של ערבות הדדית בינינו, כאן בישראל של 2013.

אבל אנחנו מוסיפים להתעלם מכך שלפני הכל, לפני כל המספרים, הנוסחאות והגרפים, הכלכלה זה אנחנו - אנשים בשר ודם.
אם נשנה את היחסים בינינו, ישתנו כל מערכות החיים שבנינו על בסיסם, כולל הכלכלה.
אחרת - עוד נתגעגע לגירעון הנוכחי.

מה זה אומר, יום לפני ההצבעה בקלפי?
לאף מפלגה אין במצע שלה התייחסות לשינוי היחסים בינינו כבסיס לתוכנית כלכלית-חברתית חדשה וצודקת.
לכן, המצע של מפלגת העבודה, שלכאורה נראה "חברתי" יותר, הוא לא טוב יותר מזה של נתניהו, או לפיד.
אנו זקוקים לשינוי ברובד גבוה יותר מאשר ההגדרות הסטנדרטיות של ימין או שמאל כלכלי.
לכן, אין לנו מה לצפות מהמערכת הפוליטית שלנו.
השינוי הזה, שאנו זקוקים לו כמו אוויר לנשימה, צריך ויכול להתחיל מלמטה, מאיתנו.


מחר - נותר לנו להצביע עבור הרע במיעוטו בלבד, איש איש לפי שיקוליו שלו.
רק בואו נהיה כולנו ריאלים - ללא שינוי ערכי-חינוכי בהבנת המציאות, בה כולנו תלויים וקשורים זה בזה וללא ערבות הדדית בינינו, המתבקשת מאותה תלות גוברת והולכת - שום דבר לא ישתנה כאן לטובה.