אורי זמיר

חדשות השבת בערוץ שתיים בחרו אתמול במפתיע לספק לנו הצצה אל מאחורי מסך הברזל הצפון קוריאני. אך גם אם בחירת הנושא הייתה כאמור מפתיעה התוכן שלו היה באנאלי להחריד. למדנו שם שוב כי המדינה מתנהלת כנציגת השטן עלי אדמות ומנהיגה הוא לא אחר מאשר ד"ר רשע בכבודו ובעצמו.

אפשר כמובן לקבל את הדברים כפשוטם. להביט במסך ולסובב את הרעשן כל פעם שדמותו של המן הרשע או אשתו המכשפה מבצבצים, אך רצוי במקביל גם לעצור לרגע ולגלות מעט ביקורתיות כלפי הנאמר. כדאי אגב לעשות זאת תמיד, אך במקרה דנן מקבלת הזהרה זו משנה תוקף. זאת כיוון שמכונת התעמולה הקוריאנית, המושמצת חזור והשמץ גם בכתבה, איננה היחידה שפועלת.

מולה ניצב יריב עיקש ורב אמצעים בשם משרד החוץ האמריקני העוקב בדאגה אחר יחסיה המתהדקים עם סין והדואג, בדיוק כמו בימי המלחמה הקרה, להאכיל את השד הקוריאני כך שיהיה ברור לכולם מי כאן הרעים המאיימים על שלום העולם, מרעיבים את אחיהם ומחכים להזדמנות הראשונה לבדוק הלכה למעשה את יכולותיהם הגרעיניות. ומי כאן הטובים המונעים מהם להגשים את חזונם המרושע להפוך את כדור הארץ לענן אבק.


האם באמת המציאות עולה על כל דימיון ? זונג און בתפקיד ד"ר רשע

נשמע לכם מופרח ? קונספירטיבי משהו? בטרם ניכנס לעומק האינטרס האמריקני הבא ונבחן ברשותכם קודם את מה שמתנהל כיום מתחת לפני השטח ב"אימפריית הרשע" הקוריאנית.

על החומות שבין מזרח למערב

גם כל מי שתולדות ימיה של קוריאה הצפונית מעניינים אותו בימים כתיקונם כמעלילה של מיקרונזיה, לא יכול היה להתחמק מקרנבל חילופי השלטון המשפחתיים שהתרחשו לפני כשנה, עת פינה את מקומו השטן ג'וניור קים זונג איל ליוצא חלציו ז'ונג-און.
מטבעם יצרו חילופי השלטון ציפיות כמו גם חרושת שמועות בדבר כוונותיו של היורש. חלקם סברו כי יגלה מידה מסוימת של רפורמות ופתיחות כלפי העולם, אחרים (קולניים מעט יותר) חרצו את דינו עוד בטרם נאם את נאומו הפומבי הראשון, בהבטיחם לעולם עקרבים על פני השוטים שהשתמש בהם אביו.

גם אם מוקדם מאוד עדין בשלב זה להתנבא מוטב לעקוב אחר דיווח סודי המנהל בימים אלה דווקא על אדמתה של גרמניה. שם, על פי דיווח של העיתון הגרמני FAZ, מחפשת כיום קוריאה הצפונית, תחת מעטה חשאיות כבד, את עצתם הצמודה של מספר כלכלנים ומשפטנים מקומיים. על פי אותו דיווח קוריאה הצפונית מתכננת במהלך 2013 לפתוח את המדינה בפני השקעות בינ"ל ועל כן מתעניינים הם כעת במיוחד בחוק הבינ"ל שעוסק בנידון.

כאן נשאלת השאלה מדוע בחרו אגב הקוריאנים דווקא ביועצים גרמניים? ההסבר ההיסטורי לכך נעוץ כפי הנראה בימי גרמניה המזרחית, אז, כך מסתבר, היו יחסי המדינות הקומוניסטיות הדוקים במיוחד. על פי דעת כמה פרשנים יתכן ופנייתה של קוריאה דווקא לגרמניה איננה כה מקרית או מבוססת רק על יחסי העבר. יתכן ודווקא המודל המזרח גרמני שחבר למערב ומרקל, הניצבת כיום בראשה, (ילידת חלקה המזרחי של גרמניה) הוא שעומד לנגד עיניו של זונג און הצעיר ומלא האמביציה. המעז, לראשונה מאז נותקו שתי הקוריאות, לחלום בקול רם על איחודן האמיתי מחדש.


משמשת כגשר - מרקל

על פי אותו מקור באותן שיחות הקוריאנים אינם מתעניינים בשלב זה במודל הסיני בו פועלים אזורי סחר בינ"ל מוגדרים במדינה, אלה דווקא בזה הוויאטנמי, היודע כשמרני יותר. בו הממשלה המקומית בוחרת מספר חברות ומשקיעים בפינצטה ומתירה להם ורק להם להשקיע ישירות במדינה.

אך כל הסבור שבכך זונחת קוריאה הצפונית לגמרי את המודל הסיני מוטב שיסייר בסמוך לגבול של המדינה עם הרפובליקה העממית של סין. שם, ממש במקביל, קורם עור וגידים אזור סחר בינ"ל שהוגדר מוקדם יותר החודש על ידי הסינים כ"קרקע מבורכת בעבור משקיעים להתעשר".

תוכנית העל של קוריאה

כל המחפש אישור לכך שהמגעים המתקיימים בחשכה על אדמת גרמניה אינם פועלים בוואקום מוטב שיאזין גם לנאום שנשא ביום רביעי האחרון מנהיגה של קוריאה הצפונית שם הצהיר מנהיגה הטרי של הרפובליקה כי 2013 נושאת עמה בשורה כלכלית מרחיקת לכת שבבסיסה מה שכינה כ"הפניה רדיקלית למסלול חדש".

אך גם הצהרותיו הכלכליות הדרמטיות של ז'ונג-און נשמעות מתונות משהו לעומת תוכן נאומו המדיני בו קרא לאיחוד מחודש של שתי הקוריאות והסרה היסטורית של יסודות הסכסוך בין שתי המדינות.


התפוח נופל רחוק מהעץ ? זונג-און ואישתו הטריה מנופפים לשלום

מחוותו המדינית של זונג-און התקבלה כצפוי במערב בכתפיים צוננות ובספקנות אשר איננה לגמרי משוללת יסוד היסטורי. זאת כיוון שמחוות רטוריות דומות שהושמעו בעבר על ידי אביו לוו תמיד ברקע בניסויים גרעיניים, שיגורי טילים ותוכחה אגרסיבית כלפי שכנותיה. אך לצד ספקנות מובנת זו יש כאלה המפנים את תשומת ליבנו דווקא לכמה סנוניות משמעותיות אותם נושאת השנה החדשה בהקשר הצפון קוריאני.

"עד כמה רציני יכול להיות קים ברצונו לפתוח את ארצו ולשאוף לאיחוד עם הדרום?" שואל וולף ריכטר, מהפורטל האינטרנטי הנחשב 'ביזזס אינסיידר' במאמר דעה מרתק תחת הכותרת "תוכנית העל של קוריאה הצפונית" וממהר גם לענות: "יתכן וסנוניות כמו ביל ריצ'רדסון (מושל ניו-מקסיקו לשעבר) ואריק שמידט, מנכ"ל גוגל, הנמצאים בימים אלה בדרכם לצפון קוריאה, מסבירים עד כמה"

הפאראדוקס הסיני

אם נחזור לקראת סיום לעמדה האמריקנית בנידון אזי מחלקת המדינה שם איננה טורחת להסתיר את חוסר האמון המשווע שהיא מפגינה כלפי הצהרותיו כמו גם מעשיו בפועל של זונג און.
מה עומד מאחורי עמדה תקיפה זו? מעבר לחשדנות, לה ראוי כדת וכדין ממשיך דרכו של אביו, אלוף ההצהרות הפומפזיות שלוו תמיד באפס מעשה, עומדת לדעת רבים תעשיית הנשק האמריקנית המודעת היטב להגדרתם "להשלכות הכבדות של פתרון הסכסוך הבין קוריאני על תקציב ההגנה המקומי".

בנוסף, אסור להקל ראש בעמדתה של דרום קוריאה עצמה. המעוניינת אומנם לפתור את הסכסוך בין שתי המדינות, אך למודת הסיפור המזרח גרמני גם כן ולמחיר הכלכלי העצום אותו תאלץ לשלם במקרה של איחוד.


חיל סיני עומד בגבו לגבול הקוריאני

אם בפרדוקסים עסקינן אזי יתכן שדווקא הסינים, שלהם דאגות משלהם דווקא מהתרככות השלטון הקומוניסטי בצפון ומהחלפתו העתידית במודל אחר, הם שאחראים בסופו של דבר יותר מכול למגמת ההיפתחות.
זאת בעקבות ניסיונותיהם החמדניים והמוצלחים לסחור עם המדינה, במרכזם ניסיון שיטתי להשתלט על משאבי הטבע שלה תמורת הספקת מוצרי צריכה זולים. הכסף הסיני שזורם לפיונג-יאנג בשנים האחרונות מספק השראה למנהיגיה ועם הרעב בא כידוע גם התיאבון...