ronny1181

אבל כדי שבאמת יווצר מקור הכנסה יציב לממשל חשוב לזכור את עקומת לאפר. לפי תיאוריית עקומת לאופר (שבדרך כלל מתייחסת למס הכנסה ולא למכסים) לא תמיד העלאת מיסים תביא לעלייה בגביה, שכן מעל גבול מסוים שיעור מס גבוה מדי יפגע בהכנסות. כך לדוגמה שיעור מס של 0% לא יניב שום הכנסות למדינה, אך גם שיעור מס של 100% לא יניב הכנסות כיון שלאף אחד לא ישתלם לעבוד.
כנראה גם מס הכנסה של 90% לא יניב יותר מדי הכנסות למדינה כי עבודה תהפוך למאד לא משתלמת ולא מתגמלת והציבור לא יעבוד או יעלים הכנסות. עקומת לאופר מנסה למצוא את נקודת האיזון האידיאלית שבה שיעור המס יניב את מירב ההכנסות למדינה. ישנן לא מעט דוגמאות לכך שהעלאות מיסים אכן הביאו לירידה בהכנסות המדינה מאותם מיסים (הדוגמה האחרונה – נורבגיה שהעלתה מיסים על עשירים, שמיהרו לברוח מהמדינה), והרבה דוגמאות לכך שהורדות מיסים הביאו דווקא לעליה בהכנסות עקב המרצת הכלכלה.
אותו היגיון עובד גם ביחס למכסים. מכסים גבוהים מדי לא יניבו שום הכנסות לארצות הברית, שכן הם יחסלו את היבוא. מכסים נמוכים מדי לא ייצרו הכנסות משמעותיות. ישנה נקודה כלשהי, לא ידועה כרגע, שבה עדיין ישתלם לייבא לארצות הברית, ובכמויות גבוהות, למרות המכס, ובכך ליצור זרם הכנסות חדש למדינה.


אז מה באמת טראמפ מנסה להשיג?

להטלת מכסים יכולות להיות שלוש מטרות: א. כלי במשא ומתן לצורך השגת מטרות לא כלכליות. ב. לחסל או לפגוע בייבוא כדי לעודד ייצור מקומי ג. מיסוי נוסף ליצירת הכנסות לממשל הפדרלי.
טראמפ מרבה להשתמש במכסים לצורך המטרה הראשונה. כך לדוגמה המכסים על סין, קנדה ומקסיקו בגלל הברחות הפנטניל, או האיום במכסים שיניוניים על יבואניות הנפט של ונצאולה (ואולי רוסיה בקרוב). אבל לפי ההתבטאויות שלו ושל מקורביו גם שתי המטרות האחרות תופסות מקום נרחב בתפיסת העולם הכלכלית של הממשל.
איך ניתן להבחין בין השניים – עידוד ייצור מקומי או יצירת זרם הכנסות? אולי גובה המכס יכול לתת אינדיקציה טובה. מכס גבוה מדי לא נועד ליצור זרם הכנסות אלא לעודד את התעשייה המקומית. כך לדוגמה מכס של 25% על כלי רכב יפגע מאד בייצור החיצוני ואמור לתמוך בייצור המקומי, באופן שבטווח הארוך הוא לא ייצור הכנסות ממכס, כי הייצור יעבור לארצות הברית והייבוא יפגע מאד (מה שבתורו ייצור הכנסות ממיסים על הייצור המקומי).
כך גם מכסים שמוטלים על תעשיות מסוימות בנוסף למכסים האחרים עלולים לפגוע קשות בכדאיות הייבוא, וממילא לא ייצרו הכנסות בטווח הארוך. לדוגמה, מכס של 25% על אלומיניום שהוטל לאחרונה, בנוסף לכל המכסים האחרים שהוטלו או יוטלו יחסל את הייבוא של המוצר הזה, ויחיה מחדש את תעשיית האלומיניום המקומית שנפגעה מאד בשנים האחרונות. לאורך זמן, כאמור, נראה ששיעור מכס בגובה של עשרות אחוזים נמצא בצד הלא נכון של עקומת לאפר ולא ייצור הכנסות לממשל בטווח הארוך.
לעומת זאת, מכס של 10% על כל היבוא מסין הוא כן בר קיימא ולא יחסל את היבוא מסין. אולי אפילו מכס של 20%, לפחות ביחס לתעשיות או מוצרים מסוימים, עדיין ייצור הכנסות, שכן עדיין יהיו מוצרים רבים שישתלם לייבא לארצות הברית ולשלם מכס, בין אם העלות בפועל תיפול על היצואן (שיאלץ להוריד מחירים), על היבואן (מי שמשלם בפועל) או תתגלגל על הצרכן (שיתייחס לסחורה מיובאת כיקרה יותר או אולי יוקרתית יותר) – בסופו של דבר מדובר על העלאת מיסים על צריכה, בדומה להעלאת המע"מ, באופן שלא נופל באופן בלעדי על הצרכן האמריקאי.
לכן, כיון שנראה שטראמפ והצוות שלו באמת רואים במכס מיסוי לגיטימי הם ירצו לשמור אותו יעיל, כלומר עד כמה שניתן בנקודת האיזון של עקומת לאפר. מכאן זה משחק של מספרים ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה. אם צריך להמר, נראה שהמכסים יתכנסו בסופו של דבר לרמה של 10% עד 20% ברוב המקרים, בהתאם למשא ומתן בין המדינות השונות ומצב השוק, מלבד המקרים בהם הם נועדו למטרות אחרות. וזה אומר שאולי השוק מגיב למשהו שלא יגיע. אולי יהיו מכסים, אולי יהיו שיחות על פשרות, אולי לא תהיה מלחת סחר. לא ברור איך זה יתפתח, ביום רביעי תהיה יריית הפתיחה, אבל צריך גם זלכור שטראמפ שולט על האירוע ושולט על השווקים. ציוץ שלו ירגיע את השווקים הפיננסים, ציוץ אחר יפיל אותם.


ביזפורטל