TOM123

יבוא הרכב בתקינה האירופית המחמירה תופס כ־90% מכלל יבוא הרכב לישראל, אך חוות דעת חדשה של רשות התחרות עשויה לשנות זאת • פתיחת השוק לתקינות בינלאומיות נוספות, כשברקע מלחמת הסחר בין האיחוד האירופי לסין, עשויה להוביל להורדות מחירים
בשבוע שעבר נחשף בגלובס כי רשות התחרות תומכת בפתיחת שוק הרכב הישראלי ליבוא מוצרים, שעומדים בתקינות בין־לאומיות נוספות מלבד אלה שמוכרות כיום בישראל. חוות הדעת של הרשות מתייחסת ספציפית לחלקי חילוף, אולם ברשות הבהירו כי עמדתה העקרונית היא ש"הכרה בתקינות זרות תורמת לתחרות ולצרכן גם בהקשרים אחרים".
חוות הדעת הזו, אם תאומץ גם לתחום יבוא הרכב, עשויה לשנות באופן יסודי את השוק המקומי, שכ־90% מיבוא הרכב שלו הוא כיום בתקינה אירופית. אמנם מדובר בשבירת מוסכמה שקיימת בשוק עשרות שנים, אבל בעידן הרכב החשמלי נראה שהתקינה הזו הופכת לכלי במלחמת הסחר של האיחוד האירופי מול תעשיית הרכב הסינית, והרלוונטיות שלה לישראל פוחתת.


מחסום טכנולוגי ופיננסי
ישראל מאמצת זה שנים רבות את תקינת הרכב והחלפים של האיחוד האירופי, שמכונה בראשי תיבות WVTA. זו תקינה שכל יצרני הרכב מכל העולם, אשר מעוניינים לשווק רכב באיחוד, מחויבים לעמוד בה על בוריה. לצד התקינה האירופית מכירה ישראל באופן חריג גם בתקינת הרכב של ארה"ב, וזאת בשל יחסי הסחר המיוחדים בין שתי המדינות. בשנים האחרונות נוספה לרשימה גם תקינת הרכב הקנדית, שאינה שונה מהותית מזו האמריקאית. אולם, כאמור, רק מיעוט מכלי הרכב החדשים מיובאים לישראל בתקינות של צפון אמריקה.
הסיבה ההיסטורית לאימוץ התקינה האירופית לכלי רכב חדשים בישראל היא היותה התקינה המחמירה והמתקדמת ביותר בעולם בכל הנוגע לדרישות הבטיחותיות, הבריאותיות ובעיקר הסביבתיות מכלי רכב. התקינה האירופית אפילו מכתיבה תהליכי ייצור קפדניים לרכב, ובשורה התחתונה היא מבטיחה ללקוחות כלי רכב בטוחים, אמינים ו"ירוקים" יותר.
אבל לתקינת הרכב האירופית יש עוד ייעוד בלתי רשמי ובלתי מוצהר, והוא יצירת "מחסומי יצוא" בפני יצרנים זרים, במיוחד סינים, לטובת הגנה על היצרנים המקומיים. בעוד שעבור יצרני הרכב המערביים תקינת ה־WVTA היא דרישה מובנת מאליה, שמוטמעת בכל תהליכי הפיתוח, הרכב והייצור של דגמי רכב חדשים, עבור יצרנים זרים, שמוכרים את רוב כלי הרכב שלהם בשווקים עם תקינות רכב מקילות, היא מהווה מחסום טכנולוגי ופיננסי משמעותי.


גלובס