קלוד

יוסי לוי, מנכ"ל בית ההשקעות מור, חושש שיהיה צורך להעלות את המע"מ ביותר מ-1% • גילעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם, ממליץ על חשיפה של 50% למניות, לוי מסתפק ב-40% • וגם, "האינפלציה בישראל תשוב לטפס, בנק ישראל לא יוכל להמשיך ולהוריד את הריבית" • כל ההמלצות מוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח
"מעמד הביניים ייפגע כתוצאה מהעלאת המע"מ הצפויה בשנה הבאה ב-1%. העלייה הזו מתווספת להעלאות המחירים הנוספות כמו עליית מחירי הדלק שהתגלגלה להעלאת מחירי החשמל ועוד. מי שגם כך חי על הקצה והיה בקושי מאוזן מבחינה תקציבית יירד למעמד יותר נמוך" העריך יוסי לוי, הבעלים של בית ההשקעות מור, בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח 2024.
על העלאת המע"מ החליטה הממשלה בעקבות הוצאות המלחמה האדירות, שצפויות להגיע על פי ההערכות ליותר מ-200 מיליארד שקל. אלא שבינתיים היא דחתה את העלאת המע"מ לשנה הבאה. לוי מציין כי "בשכבות הנמוכות כל הכסף הולך על צריכה, בשביל לחיות. מי שנפגע הכי הרבה מהעלאת המע"מ הן השכבות החלשות".
לכאורה, ניתן לשמוע בין השורות כי לוי מתנגד להעלאת המע"מ, אך לשאלת גלובס הוא מבהיר שאין ברירה אחרת: "האוצר מדבר על גירעון שנתי של 6.6%, הגירעון האמיתי יגיע ל-8.5% גם אם לא תהיה מלחמה בצפון. אם תהיה מלחמה בצפון נעבור את ה-10% בקלות. התחזית של שר האוצר סמוטריץ' רחוקה מהאמת".
האם יש פתרון אחר, כזה שבמסגרתו המע"מ לא יעלה? לוי מעריך שלא. "אין ברירה וכנראה שיצטרכו להעלות את המע"מ ביותר מ-1%. חייבים לעשות צעדים כואבים לשנה שנתיים עד שנעבור את הגל הזה. אפשרות נוספת היא מלווה מלחמה, כמו שעשו בעבר. במקביל צריך לקצץ בהוצאות היכן שאפשר, אם כי הממשלה הזו לא תמיד מוכיחה שהיא יכולה לקצץ בדברים לא נחוצים".
"בנימין נתניהו, כשהיה שר אוצר, ולא היה שבוי בידי קבוצות לחץ ביצע קיצוצים כואבים שאף אחד לא ציפה להם. אבל הוא הבריא את המשק. היום ההוצאות הלא נחוצות הולכות וגדלות כחלק מהתקציב והתוצאה היא שמקצצים ברווחה ובדברים אחרים".
עם זאת, הוא אופטימי בטווח הארוך: "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב תוצר של 60%, זה כלום לעומת מדינות בעולם. אז יהיו שנה או שנתיים קשות ואחר כך המדינה תתאושש. אבל בינתיים בתקופה כזו חייבים לצמצם".
משתתף נוסף בכנס היה גילעד אלטשולר, הבעלים של בית ההשקעות אלטשולר שחם. לדבריו, ההחלטה להעלות את המע"מ היא "צעד נוסף שכולו כתישה של מעמד הביניים", אך גם הוא לא בטוח שיש ברירה אחרת. אם תשאלו את אלטשולר הוא היה רוצה לראות קודם כל העלאת מס על החברות במשק או מס ירושה, אבל העלאת המע"מ זה המס הכי פשוט, לוחצים על כפתור וזהו.


להמשיך ולהחזיק נתח משמעותי במניות
אך למרות המלחמה, אלטשולר ולוי מסכימים שהמשקיעים צריכים להמשיך ולהחזיק אחוז משמעותי מההון במניות. לדעתו של אלטשולר הסיבה היא שמוכח שמניות בטווח הארוך נותנות תשואה עודפת על פני אפיקי ההשקעה האחרים. אלטשולר ממליץ על החזקה של 50% במניות.
לוי מסתפק ב-40% במניות ולגלובס הוא אומר כי הסיבה היא שהוא לא מאמין שבנק ישראל יכול להמשיך ולהוריד את הריבית במשק "אין ספק שהאינפלציה בארץ (שכרגע עומדת על 2.5%) לא תרד כל כך מהר ואולי אפילו שוב תעלה. מחירי הדלק שעולים, המחסור בפועלים בענף הבנייה וגם חלק מהעובדים במשק בצבא, אז דברים תקועים ומעלים מחירים. במקביל, אם אי הוודאות של המלחמה תימשך אנחנו נראה את המטבע טס למעלה. כבר עכשיו הוא 3.71-3.72 שקלים לדולר וזה אומר שגם המוצרים המיובאים יתייקרו. איך בנק ישראל יוריד כך את הריבית?"
מנגד, אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב, אופטימי יותר ומעריך ש"הריבית בישראל תרד עד סוף השנה ל-3.75%. גם בארה״ב ואירופה נראה ירידות אבל הקצב יהיה איטי יותר וזהיר ממה שהשווקים הניחו. הורדות הריבית יתחילו רק במחצית השנייה של השנה".
לדעתו של סטפק צריך להחזיק כ-40 עד 45% במניות ו"לשים לב לאסיה שמתעוררת להגדיל את משקל אסיה על חשבון ארה״ב, שהפכה יקרה מדי עם מכפילים גבוהים מדי. להקטין שווקים ותיקים ולהעביר לאסיה. גם הודו ויפן הם שווקים מעניינים. וגם את אירופה הספידו מהר מדי. גם בישראל עם כל הצרות המקומיות השוק עוד ישלים פערים".
באשר לביטקוין אומר סטפק כי הוא נמצא "בשוק המטבעות הדיגיטליים כבר עשור. אני חושב שהם הדולר והיורו של העשור הבא - זו לא בועה. אני משוכנע שלטווח הארוך זו תהיה השקעה טובה". אך הוא הזהיר גם כי מדובר ב"שוק של מניות על סטרואידים שלא מתאים לכל אחד. לצד הביטקוין גדל שוק גדול של ג'אנקיאדה של מטבעות ולא הייתי מתקרב אליהם. אבל זו מהפכה בעולם וזה יגיע גם אלינו למוסדיים. לדעתי, התנודתיות במטבעות האלו תרד ונתכנס לשוק של שגרה.
גם לוי מעריך שהמטבע הוירטואלי הפופולרי עוד צפוי לטפס זאת "עקב הצטרפות של תעודות סל נוספות בעתיד, הביקוש יעלה על ההיצע והמחיר יעלה לשיא, ואחריו יבואו תנודות גדולות לכל כיוון".

גלובס