אורי זמיר

“Everything that can be invented has been invented.”
1899― Charles H. Duell

בעוד אפל חוגגת את ניצחונה המתוקשר על יצרנית המכשירים המתחרה סמסונג, זוהי רחוקה מלהיות החזית המעניינת באמת. זאת כיוון שבין כותלי בית המשפט העליון בהודו אמור להתחיל בשבוע הבא הדיון המסכם במה שנדמה כמקרה פורץ דרך בסוגיית הפטנטים הרשומים על תרופות. גזר הדין שינתן בעקבותיו עשוי לשנות מהקצה אל הקצה את הגישה אל סדרת חוקים הנוגעים למערכת הבריאות המקומית ולהשפיע עמוקות על מקומה של הודו כיצרנית תרופות גנריות גלובלית. השימוע בבית המשפט עוסק בתביעה אשר הגישה יצרנית התרופות השוויצרית'נוברטיס' (Novertis) כנגד משרד הפטנטים ההודי המסרב להנפיק לחברה פטנט רשום חדש לתרופה שלה המיועדת לטיפול בסרטן בשם 'גליבק' על בסיס הטענה כי אין זו תרופה חדשה אלה בסך הכול גרסה מעודכנת של אותו ההרכב ממש.רישום התרופה המיוחל כפטנט אמור להעניק לנוברטיס את הזכות לשווק בלעדית את התרופה בהודו ולעצור במקביל ייצור של תרופות גנריות מקבילות לשוק המקומי (כמו גם לשווקים מקבילים במדינות אפריקה ואסיה, שם שולטים התחליפים הגנריים שלה). משאבת הכסף המקרה הנידון הצית מחדש את המתח הקיים בין חברות הפארמה המובילות למקבילותיהן המתחרות בהודו.החלטת משרד הפטנטים המקומי שקוממה את נוברטיס באה כהמשך ישיר להחלטתם התקדימית במרץ האחרון להסיר את זכותה הבלעדית של חברת התרופות 'בייר' (Bayer) הגרמנית למכור תרופה נוספת לטיפול בסרטן בשם 'נקסאוור' בנימוק שמרבית ההודים אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותה.
חברות מערביות רבות רואות פוטנציאל עצום בשוק ההודי אך מוצאות עצמן נבוכות במקביל מחוסר יכולתן להגן על נכסיהן האינטלקטואליים. חברות אלה טוענות כי ממשלתה של הודו מסרבת להכיר בערך המוסף שבהגנה על פטנטים אלה במרוץ אחד חדשנות העוזר בסופו של דבר לפתח תרופות חדשות.

רוצה בטובתכם בלבד - ג'ו חימנז - מנכ"ל חברת נוברטיס

מבקריהן (הכוללים מחד ארגוני סיוע בינ"ל לצד יצרנים מקומיים) טוענים מנגד כי ניצחון לחברות כגון נוברטיס משמעותו סיכון הספקת תרופות זולות וברות השגה בעבור מיליונים של בני אדם בהודו כמו גם ברחבי העולם כולו. זאת כיוון שהודו הנה כאמור היצרנית הגדולה ביותר בעולם כיום של תרופות גנריות זולות. על מנת לעמוד על גודל הפער המדובר הבה נצלול לרגע אל תוך המספרים ממש. התרופה של נוברטיס אושרה לשימוש בארה"ב בשנת 2001 , שם נמכרה תחת השם המסחרי 'גליבאק' ועלותה השנתית למטופל הגיע לכדי 70,000 דולרים. לצרוך השוואה הגירסה הגנרית ההודית עולה למטופל בסביבות ה-2,500 דולרים ומסופקת בדרך כלל בידי המדינה. משמעותה הישירה אם כן של שלילת האופציה של הגרסה ההודית הנה צמצום בלתי נמנע של אפשרות הכיסוי הרופאי הממשלתי בעבור לפחות 90 אחוז מהחולים במחלה המדוברת.גם אם ניקח רגע את הצד של בעלי המניות של נוברטיס הפסד של החברה במשפט איננו אמור להוות בעבורה מכה פיננסית כואבת. זאת כיוון שהשוק ההודי איננו אמור להוות יותר מחלקיק ממכירות התרופה העולמית אשר הסכתמו בכ- בכ-4.7 מיליארד דולרים רק בשנה שעברה. חדש, חדיש או מחודש ? גם אם יש בהגנה על פטנטים חשיבות מובנת כמו גם זכות בסיסית של יוצריו ליהנות מפרותיו אין זה כפי הנראה המקרה הנידון. במרכז התיק נמצאת מחלוקת בדבר איזו רמת חדשנות נדרשת על מנת להגן על פטנטים בהודו. פיסקה 3D בחוק הפטנטים ההודי קובעת מגבלות נוקשות בנוגע להגשת מספר רב של פטנטים על אותה התרופה.'נוברטיס' נאבקת מאז 2006 לקבל חידוש לפטנט שלה על גירסה מחודשת ל'גליבאק', בה רואים לדברי החברה אונקולוגים רבים התקדמות משמעותית בטיפול בלוק ימייה כמו גם בסרטן הקיבה והמעיים. "הפטנט על 'גליבאק' איננו בעצם המהות כאן. זו רק דוגמא לכך שאנו מחפשים וודאות משפטית בנוגע לאיזו חדשנות הנה ברת הגנה" הסביר בתחילת השבוע ל'רוייטרס' פול הרלינג, ראש המרכז למחלות טרופיות בחברת 'נוברטיס'. אותה המחלקה המתמקדת כיום במכירת תרופות לשווקים המתפתחים.
בניגוד לארצות אחרות, ביניהם למשל ישראל, חוק הפטנטים ההודים מקשה מאוד על חידוש גרסה לפטנט אלה אם כן הגרסה החדשה מציעה באמת התקדמות משמעותית ביעילות שלה. OUR FOCUS IS ON PATIENTS הכלכלות המתפתחות כיום הופכות להיות חשדניות יותר ויותר בדבר נכונותן להעביר את הכוח לידי יצרניות תרופות מערביות המכוונות אל עבר המעמד הבינוני הגדל במהירות שלהן. זאת במיוחד בזמנים בהן השווקים המקבילים במערב מגלים מגמת התכווצות הפוכה.סין למשל תיקנה את חוק הפטנטים שלה על מנת לאפשר לחברות מקומיות לייצר גרסאות גנריות לתרופות המוגנות בפטנט תחת נסיבות מסוימות. אף על פי שתיקון זה עדין לא נוסה בפועל עצם היותו קיים מעידה על הכיוון בעתיד. כל העושה את דרכו אל אתרה הנוצץ של חברת נוברטיס יתקל מיד בסלוגן המבטיח כי הפוקוס של החברה הוא בחולים או לזה המקביל של בייארהמבטיח לנו : מדע לחיים טובים יותר. לנוכח התנהלותן העסקית הרשו לי במעמד חגיגי זה להרים כמובן גבה לגבי כוונתן/יכולתן לעמוד מאחורי הבטחותיהם המרגשות.
"בסופו של דבר מדובר בקרב איתנים בין החולים לבין בעלי זכויות היוצרים" אומר מאנגאני, מארגון MSF או 'רופאים ללא גבולות' (ארגון הומניטארי של רופאים מרחבי העולם) לרוייטרס. "אם תקל על קבלת ההגנה על פטנט בהודו ביחס ישר אותה תרופה תהיה פחות נגישה לחולה. 'נוברטיס' רוצה הגנה על העסקים שלה, בעוד הודו רוצה לראות הגנה רק על חדשנות אמיתית ולא על חדשנות מדומה." אם אתם שואלים אותי זו לא רק זכותה המלאה של הודו כיום, אלה פשוט חובתה המוסרית אל מול חמדנותם אשר אינה יודעת גבול של ענקי התרופות ממערב.
"דווקא סמסונג היא זו שפגעה בצרכנים." כתב עידו באום לפני מספר ימים, וגם הסביר "אפל ביזבזה משאבים רבים על ניהול משפטים להגנה על פטנטים, במקום להשקיע בפיתוח של עוד חדשנות טכנולוגית לטובת הצרכנים" והוסיף "..אפל לא תשקיע את עודפי המזומנים שלה בחדשנות נוספת כי כל השקעה שלה מועתקת על ידי מתחרותיה, שנוטלות ממנה חלק מנתח השוק שמגיע לה באופן בלעדי..." ולקינוח הוסיף: "צודק עוד יותר להעתיק ולייצר תרופות בזול, אחרי שמישהו אחר השקיע מיליונים בפיתוח ובניסויים כדי לוודא שהן אמינות?"
על פניו נשמעים טיעוניו המלומדים של באום הגיוניים. אממה...בסופו של דבר לא מדובר פה בחווית גלישה משודרגת או יכולות גרפיות עדיפות...מדובר פה בחייהם ואיכות חייהם של מליוני בני-אדם ברחבי העולם. מה גם שלעיתים קרובות מידי, כמו במקרה דנן, עושה רושם שהפטנט האמיתי של נוברטיס וחברותיה איננו יוצא ממעבדות המחקר והפיתוח כאם ממשרדי עורכי הדין ורואי החשבון שלה. על כן גם אם צדקנותו העסקית של באום וחבריו מנוברטיס תופסת במקרים מסוימים, צריך לשים גם לפטנטים גבולות הגנה ברורים. זאת למען שגם הודו וישראל בעקבותיה, יוכלו לשמור על בריאותנו מפני אלה שכבר מזמן הפכו אותה למשוואה קרה של רווח והפסד.