3cf

איך חברה שהיתה שווה במרץ 3.1 מיליארד דולר, שווה באפריל 300 מיליון דולר; מה זה גיוס SAFE, והאם ליאור דיב מסייבריזן הוא שקרן?


1. השווי בהייטק. השבוע נחשף שקר גדול בהצגת שוויה של חברת סייבריזן העוסקת בתחום הסייבר. המייסד ומי שהיה מנכ"לה עד תחילת החודש, ליאור דיב הצליח להביא אותה מסטארטאפ לאחת מהבטחות הסייבר של ישראל ששווה מיליארדים.
לפני כחודשיים החברה השלימה גיוס של 100 מיליון דולר מסופטבנק ודיב אמר שהשווי בגיוס הוא לפי השווי הקודם.
הגיוס הקודם היה ב-2021. חברת הסייבר המפורגנת גייסה 325 מיליון דולר לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר. אז מכאן ועד למסקנה שהגיוס הנוכחי היה לפי של 3.1 מיליארד דולר הדרך קצרה והתשבוחות בהתאמה - "הסייבר הישראלי חי וקיים", למרות מה שקורה בשווקים - "שוויה של סייבריזן לא נפגע".
ואז המשקיעה בסבב הנוכחי - סופטבנק שהזרימה 100 מיליון דולר החליפה בתחילת החודש את המנכ"ל דיב וחשפה לפני מספר ימים את המספרים - שווי של 300-400 מיליון דולר לסייבריזן. ואז הכותרות התחלפו. מתשבוחות זה הפך להצגתו של דיב כסוג של שקרן.
האמת שזה לא מנכ"ל כזה או אחר, זו השיטה. אתם שואלים איך זה שהמייסד אומר: "גייסנו לפי 3 מיליארד דולר" והמשקיעים: "השקענו לפי 300 מיליון דולר" - ההסבר דווקא פשוט והוא לא "מקטין" מהשקר. נתחיל מזה שכולם מזייפים לנו, כולם לא אומרים את האמת. לא תמיד זה שקר מוחלט, יש להם טכניקות ועורכי דין שיצילו אותם מ"שקר", אבל זה בטח לא האמת.
הטכניקה הראשונה היא לתת לעיתונאי-כתב להעריך ולא לסתור. אם הוא יכתוב בעיתון, בעיה שלו. לא המנכ"ל אמר מפורשות. הטכניקה השנייה היא נפוצה בעסקאות מסוג SAFE. בלי להיכנס למנגנון של הנפקות כאלו מדובר על הנפקות בלי שווי. המשקיעים בהנפקות יקבלו מניות בהתאם לעסקה שתהיה בהמשך.
ואז המנכ"ל יכול להגיד הכל מבלי שלגישתו הוא משקר. "גייסנו בעבר לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר וזה יהיה גם השווי הנוכחי". אולי הוא מאמין בזה, אולי הוא חושב שזה השווי שיהיה בעתיד, אבל אין באמת שווי. המשקיעים רואים כמובן שווי אחר לגמרי והם כנראה צודקים. הם המפוכחים מבין השניים.
מעבר לכך, גיוסי SAFE בשנה האחרונה נעשים כשהשוק הפך לשוק של קונים וכאשר המוכרים רגע לפני הסגירה וחייבים למכור. שוק הכרמל הגיע לשוק ההייטק. מנגנון ה-SAFE שומר את המשקיעים החדשים, עד כדי דילול כמעט מלא של הקודמים. הדבר הזה לא יוצא החוצה-לתקשורת, כי המנגנון משאיר פתח להצלחה והשבחה כך שמשקיעים קודמים יכולים כאילו להיתלות בזה. אלא שרוב הסיכויים שהשווי יצנח בשיעור גבוה, והמשקיעים הקודמים יישארו עם פירורים.
אז סייבריזן שבמרץ היתה שווה 3.1 מיליארד דולר, שווה באפריל 300-400 מיליון דולר - זה שקר של החברה, של המשקיעים, וזה שקר של כל התעשייה - אלפי סטארטאפים מונשמים כעת במנגנוני SAFE כשאומרים לכם את השווי בגיוס הקודם ובפועל השווי נמוך ב-50%-70% ו-90% מהשווי בגיוס הקודם. יש לנו בפנסיה לא מעט סטארטאפים כאלו. זו פצצה שתפגע בתשואות העתידיות של אלו שחשופים להשקעות לא סחירות בהייטק.


2. העובדים בהייטק. העובדים בהייטק התפכחו. אחרי שהם היו רגילים לקבל הצעות עבודה חדשות מדי שבוע, הם מבינים בשנה האחרונה שיש משבר. עדיין מתעסקים שעה ביום במה לאכול בצהריים, איפה ל"בזבז" את התן ביס, עדיין יש פינוקים, אבל הבוס יותר לוחץ, יש יותר צמצומים, והחברה כבר עברה סבב פיטורים או שניים.
אנחנו נוטים להסתכל על ההייטק כמקשה אחת, כנבחרת עם יכולות מדהימות שעושה קסמים דרך האצבעות. זה לא נכון. כמו בכל חברה, בכל מפעל, בכל קבוצה, יש גם הרבה שהם עובדים לא טובים, יש רוב לבינוניות. אז יש עכשיו משבר, אבל זה לא ייפגע בעובדים טובים - עובד טוב הוא תמיד מצרך מבוקש. גם אם הוא יתגלגל החוצה, כי החברה החליטה שלא לפתח תוכנה-שירות-מוצר מסוים, לטובים אין מה לחשוש.
ובכלל, עכשיו מתברר איזה חברות גייסו עובדים רק כדי לגייס, כדי לגדול, כדי להצטייד במלאי של עובדים שיקבלו משימות בעתיד ואיזה חברות המשיכו להיות רזות ויעילות. זה DNA של עסקים, ועסקים בריאים לא מגייסים עובדים רק כי יש כסף אחרי הנפקה. עסקים בריאים מעסיקים עובדים טובים לפי הצרכים. זה נשמע ברור, אבל במאות חברות גייסו יותר ממה שהיה נדרש כי פחדו שיהיה מחסור בעובדים ומסיבות אחרות, בחברות רבות גם גייסו כאלו שלא בדיוק התאימו והשאירו אחרים שלא ממש התאימו כי "אין כוח אדם".
ולכן, מה שקורה כעת הוא במידה מסוימת מבורך - מתנקים מכוח עבודה לא מתאים, חוזרים לבסיס של הכלכלה - יצירת רווחים. חוזרים למדוד אנשים ועובדים לפי מה שהם עושים בפועל.
וזה חשוב כי ההייטק הוא העתיד. תראו מה קרה ב-4 שנים האחרונות בהייטק ותבינו מה הפוטנציאל להמשך.


3. התדמית בהייטק. אנשים חכמים, מוכשרים, שכר גבוה, תנאים מצוינים. כנראה שרוב הציבור שאינו בהייטק מקנא בשכר ההייטקיסטים. אבל, האם באמת צריך לקנא בהם? התדמית הנוצצת יכולה להטעות. יש בהייטק חסרונות מובנים שלא מתאימים לכל אחד - עבודה תחת דדליין, תקופות מאוד לחוצות, שעות גלובליות ורבות. החובה להתעדכן כל הזמן והערך הפוחת שלך ככל שאתה - מתבגר. זה לא שאין עובדים בני 45-50 בהייטק. יש, אבל אם הם לא פנו-כוונו למקומות ניהוליים ויצרו יתרון יחסי במקום שלהם, הם בסכנה. מעסיק מעדיף בני 25 מעודכנים בחומר ומהירים בביצועים, על פניהם.
חוץ מזה, אתם חושבים שעבודה בהייטק - ישיבה מול מחשב כל היום ועיסוק בקוד, מתאימה לכולם? יש הרבה שרוצים עבודה עם אנשים ולא מחשבים, שרוצים עבודה מסוג אחר, יש הרבה שרוצים הייטק ומגלים שזה לא הם, שזה לא בשבילם. יש הרבה שרוצים לברוח מהעבדות המודרנית הזו. על אלה אתם פחות שומעים, אבל זה קיים.
וגם - אתם חושבים על השכר בהייטק וזה נשמע לכם גבוה. זה אכן שכר גבוה, אבל זה לא גבוה כמו שזה נשמע. השכר הממוצע במשק הוא 12 אלף שקל, השכר בהייטק נניח כ-30 אלף שקל (שזה מעל הממוצע). אז עובד ממוצע אומר לעצמו שבהייטק מרוויחים פי 2.5-3 מאשר הוא מרוויח. אבל כשבוחנים את הנטו, התמונה משתנה לגמרי. בהייטק מרוויחים יותר וגם משלמים יותר מסים. ולכן מהכנסה ברוטו של פי 2.5-3, בנטו עובד ההייטק מקבל ב-60%-80% יותר - זה לא מעט, אבל זה לא כמו שזה נשמע (ולקחנו בחשבון גם את ההפרשות לפנסיה, גמל וכו').


ביזפורטל