x


WallStreet
bbbaner


probaner
AmalotBanner
taxbaner

גרוס

ריבית הפד' תעלה הרבה יותר מהר מהצפוי

דרג מאמר זה
הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד') צפויה לעלות מהר הרבה יותר מהצפוי. מדוע לריבית זו השפעה כל כך רחבה על העולם הפיננסי? מה המשמעות לכלל המשקיעים? איך תיראה החזרה לשגרה? כיצד ניתן להיערך לכך מראש?


שוק ההון האמריקאי
ארצות הברית הינה מרכז ההשקעות העולמי, עם שוק הון (מניות) רחב ומאוד עמוק, ושוק חוב (אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות) שהינו הגדול ביותר בעולם. אמריקה שואבת אליה משקיעים מכל העולם, מוסדיים ופרטיים, גדולים וקטנים. מדובר על שוק מפותח מאוד, שמבצע הקצאה של הון (מניות) וחוב (אג"ח) בצורה היעילה ביותר, מבין כל החלופות. כמו שראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל אמר על דמוקרטיה: היא ממש לא מושלמת, אבל ביחס לכל החלופות שניסינו – היא הטובה ביותר.


הקצאת ההון והחוב של שוק ההון בכלל ושל השוק האמריקאי בפרט, הינה העברת כספים מהחוסכים (בעלי המאה) ליזמים העסקיים (בעלי הדעה), במבנה של השקעה. הקצאת ההון והחוב - מובילה לכך שמיזמים טובים מקבלים מימון, משקיעים מקבלים תשואה המותאמת לרמת הסיכון שהם לוקחים, והעיקר - הכלכלה בכללותה מתרחבת וצומחת. עם כל הבעיות והביקורת המוצדקת על שוק ההון, לא מצאנו שיטה יעילה וטובה יותר לפיתוח ושגשוג כלכלי לאורך זמן.


ריבית הבנק המרכזי האמריקאי
אחד השחקנים המרכזיים בשוק ההון העולמי הינו הבנק המרכזי האמריקאי (הפד'). בשנים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ משבר הקורונה בתחילת 2020, הפד' תופס מקום מרכזי הולך וגובר בשוק ההון האמריקאי והעולמי. הדבר נובע מהמדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנק המרכזי האמריקאי שכללה: הורדת ריבית מהירה, והזרמה מאסיבית של נזילות (כסף) לשווקים הפיננסים. הפד תומך בשוק ההון האמריקאי בסכומים כספיים חסרי תקדים; הוא קונה ניירות ערך (בעיקר אג"חים) ועושה כמעט כל פעולה אפשרית, על מנת לחזק ולתמוך במוסדות הפיננסים ובשווקי ההון והחוב.


למה הריבית חשובה למשקיעים?
משקיעים רבים מסתכלים בעיון על ריבית הפד, היות והיא קובעת את הבסיס לאחד הנכסים החשובים ביותר בשוק ההון. נהוג לומר כי ריבית הפד מהווה אומדן לעלות הכסף של "נכס חסר הסיכון". זו כמובן אמירה קצת מוגזמת, היות ואין כזה דבר נכס חסר סיכון, אבל בהחלט ניתן לומר שריבית הבנק המרכזית האמריקאית הינה מדד בסיס לכל יתר הנכסים הפיננסיים. היינו, בהינתן שהריבית כיום היא בטווח שבין 0% ל- 0.25%, הרי שכל נכס פיננסי אחר מתומחר ביחס אליו.


מכשיר פיננסי כלשהו בסיכון גבוה יותר מכלכלת ארצות הברית, כולל תשואה צפויה יותר גבוהה מריבית הפד. הפער בין התשואה הצפויה של הנכס היותר מסוכן, לבין ריבית הבסיס (של הפד) – נקרא פרמיית סיכון. העולם הפיננסי כולו מתומחר ביחס לריבית הפד, וכל שינוי בריבית זו יש לה השלכות בינלאומיות מרחיקות לכת. כמו המאמר הידוע: כשבארצות הברית מתעטשים, בשאר העולם חוטפים דלקת ריאות...


ציפיות הריבית
אבל משהו מוזר קורה בקרב המשקיעים, הם כמעט כולם משוכנעים שהבנק המרכזי האמריקאי, ישאיר את הריבית האפסית הנמוכה לעוד שנים רבות. ישנה הערכה רווחת שב-5 השנים הקרובות לא נראה עליית ריבית כלשהי בארצות הברית. העמדה הזו מחוזקת מהצהרות קולניות של הפד על כך שהוא היום הרבה פחות רגיש ללחצים אינפלציוניים עתידיים. הבנק המרכזי בארה"ב טוען, שלא כבעבר, גם אם תתממש עליית מחירים מערכתית רחבה (אינפלציה), הדבר לא יוביל לעליית הריבית.




אמון הציבור בכלכלת ארה"ב
מעניין לציין כי במקביל לציפיות ריבית נמוכות לטווח ארוך, אנו רואים במשבר הקורונה הנוכחי תופעה שאולי קשורה. מאז תחילת משבר הקורונה - אמון הציבור בכלכלה האמריקאית לא פחת בצורה משמעותית, גם מול גלי סגר ותחלואה גוברת. בשונה ממשבר הסאב-פריים (200, שם ראינו קריסה ממשית באמון המשקיעים - נוכח בעיות מבניות בשוק הנדל"ן האמריקאי, השוק הפיננסי ושוק ההון. הפעם (קורונה 2020), המשקיעים ככלל שומרים על קור רוח מפתיע, ולא נותנים לנתונים הריאליים אודות התחלואה, האבטלה והכלכלה - לשנות את דעתם.


האמון החזק בכלכלה הגדולה בעולם (לעת עתה), הוביל לעליה מהירה ויש אומרים אפילו מטאורית של שוק ההון האמריקאי (בעיקר בתחום הטכנולוגיה העילית). חלק מההסבר לעלייה הזו היא האמון הרב והביטחון בכלכלה, וחלק לא מבוטל נובע מהציפיות לריבית נמוכה ונוחה. כשהבנק המרכזי האמריקאי מזרים הרבה מאוד כסף "זול" (בריבית נמוכה), וכשיש ציפייה שהכסף ישאר "זול" לטווח הנראה לעין, יש תמריץ ממשי להשקעות הון, ואפילו מסוכנות יותר מהרגיל...


כשהשגרה תחזור
נראה כי אותה הסכמה על ריבית קבועה ונמוכה לטווח של לפחות 5 שנים, אינה מוצדקת.
חברות התרופות, בהישג מדעי יוצא דופן ומרשים, מתחילות לחסן את אוכלוסיית העולם. תהליך החיסון, והחזרה לשגרה צפוי להימשך לפחות כשנה, ועד אז צפויים לנו שיבושים קשים, בכל ענפי הכלכלה האמריקאית והעולמית. חברות רבות עוד מלקקות את הפצעים בשרשרת האספקה הבינלאומית, והפצעים העמוקים של משבר הקורונה טרם הגלידו. אבל בסוף התהליך, כשמספיק אנשים יתחסנו (חיסון עדר) נראה חזרה לשגרה. ככל הנראה, החזרה לא תהיה מתונה ואיטית, אלא נראה גלים גדולים של ביקושים אימתניים מצד משקי בית וחברות.


זו לא צפויה להיות יציאה ממיתון קלאסי, אלא שחרור מפתיע של ביקושים ענקיים שהיו אצורים יותר מדי זמן. אנשים רבים דוחים רכישות גדולות, ממתינים לצאת לטיול המושקע (והיקר) ויש להם צורך פסיכולוגי לפצות את עצמם על תקופה מתוחה ומאתגרת.




הכלכלה תעוף קדימה
בעידן הפוסט קורונה אנו צפויים לראות קידום מואץ ודחיפה מהירה של הכלכלה כלפי מעלה. משקי הבית והעסקים חסכו הרבה כסף בתקופת הקורונה, הם בזבזו פחות על רכבים, דלק, מסעדות, חופשות וכו'.


הכסף הזה נצבר ונחסך וכעת הוא יחזור בביקושים אדירים למוצרים ושירותים. אנשים התעייפו מהשהייה הממושכת בבית, ונראה קניות גדולות בכל ענפי הכלכלה – בתיירות, תעופה, שייט, הסעדה, מוצרי יוקרה וכו'. המומנטום יצור היזון חוזר שיתדלק את עצמו ויוביל לעודף ביקושים רחב.


התהליך ייקח כשנתיים, אבל בא יבוא. זה תרחיש אופטימי שכבר בא לידי ביטוי בעלייה הלא צפויה של שווקי ההון, בתגובה לחדשות אודות החיסון לקורונה.


אז מתי הריבית תעלה?
לפי הערכה זו, בעוד כשנתיים נראה מצב ממשי של ביקושים גדולים, אבטלה נמוכה וסכנה ממשית לפריצה אינפלציונית (עליית מחירים). הבנק המרכזי לא יוכל להישאר אדיש ולעמוד מנגד. חרף כל ההצהרות והמילים היפות, הוא יאלץ להתחיל תהליך מתון אך עקבי לעליית ריבית. התהליך יחל בעוד כשנתיים והוא צפוי להפתיע חלק גדול מעולם ההשקעות, שמתמחר עליית ריבית אולי בעוד 5 שנים או יותר.




למה שהפד ירצה להעלות ריבית?
המצב כיום הינו שהריבית הריאלית לטווח קצר היא אפסית ואפילו מעט שלילית. גלים הולכים וגוברים של "כסף בחינם" שוטף את השווקים הפיננסים, ומחפש השקעות שונות ומשונות. המצב יוצר הקצאות הון וחוב לא מאוד יעילות; מיזמים פחות טובים ומוצלחים מקבלים מימון, רק בגלל שריבית הבסיס כל כך נמוכה. זה פוגע ביתרונות התחרותיים של הכלכלה בטווח הרחוק, ולעיתים קרובות יוצר בועות פיננסיות גדולות (אולי בתחום הטכנולוגיה העילית?).


בנוסף, הבנק המרכזי האמריקאי מבין שלא נשאר בידו הרבה תחמושת אפקטיבית, להתמודדות יעילה עם המשבר הפיננסי הבא (שבוודאי יקרה, השאלה רק מתי). הפד ישמח להתחיל להרים כדורים מהרצפה, לשימוש עתידי; להעלות את הריבית במהלך מתון, מסודר ולאורך זמן – במטרה להגדיל את ארגז הכלים שלו, לקראת יום פקודה.


מה יכול לשנות את ההערכה?
הערכות מאקרו כלכליות הינן עסק מסוכן. מי באמת יודע מה ילד יום? אף אחד! למרות זאת, ניתוח עתידי שמתבסס על הבנה מהותית בנתוני העבר וההווה - יש להן הסתברות מסוימת להצלחה. מה יכול לשנותן? אם נחווה בשנתיים הקרובים משבר מחודש, כמו מוטציה עמידה של הוירוס או וירוס חדש, כל הניתוח ישתנה. כמו כן אם חלילה, יתגלה כי יש חוסר אפקטיביות ממשית של החיסונים (מאוד לא צפוי).


בנוסף, ההערכה לא תתממש אם נראה נסיגה משמעותית מהמדיניות הפיסקאלית המרחיבה, שכוללת תשלומי העברה (מתנות לכולם) ותמיכה ממשלתית בעסקים שנפגעו מהמשבר. אם כל אלו לא יקרו - המתווה הנסקר כאן צפוי בהסתברות של מעל 75% וזה הרבה מאוד בהערכות מאקרו כלכליות.


ריבית הבנק המרכזי הינו הערך הבדיד החשוב ביותר בכלכלה העולמית, שכן הוא קובע את הבסיס לכל חישובי התשואה הנדרשת בעולם ההשקעות. הציפיות להישארות הריבית קבועה ומאוד נמוכה בחמש השנים הקרובות – אינן מוצדקות. הריבית תתחיל לעלות החל מעוד כשנתיים.


החיסונים נגד קורונה הם חדשות מצוינות לכלכלה האמריקאית והעולמית, וכולנו צפויים לחזור במהירות גדולה מהצפוי לשגרה מבורכת שכל כך חסרה לכולנו. החזרה לכלכלה נורמאלית לא תתבצע באופן מדורג, אלא בגלים הולכים וגוברים של ביקושים אימתניים. הבנק המרכזי האמריקאי לא יוכל להישאר אדיש מול המצב ויאלץ, החל מעוד כשנתיים, להיכנס למתווה מתון אך עקבי של העלאת הריבית. העלאת הריבית תשפיע על כל המשקיעים בארה"ב ובעולם. האם כולנו מוכנים לכך?

מקור
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.