x


wlbaner
bbbaner


probaner
SMS Live
AmalotBanner
taxbaner

דוידיק

בנק ישראל: למה הפריון בארץ נמוך?

דרג מאמר זה
בנק ישראל קובע כי ישראל מפגרת אחרי מדינות ה-OECD בתחומי החינוך, התשתיות , עודף הרגולציה ומציע אפיקי השקעה הנדרשים מהממשלה כדי להשלים את הפערים. אבל האם זה יקרה בפועל?
חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה היום דוח מקיף, המנתח את בעיית פריון העבודה הנמוך במשק הישראלי. בדוח מציג גם המלצות אופרטיביות לטיפול בבעיה בשנים הקרובות, המבוססים על דיוני ועדת הפריון בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד.
"התוצר לשעת עבודה (פריון העבודה) בישראל נמוך ב-24% לעומת מדינות ה-OECD", קובע הדוח. "פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. סגירת פער הפריון מול המדינות המתקדמות צפויה לפעול להעלאת שכר העבודה והיא המפתח לעלייה מתמשכת ברמת החיים בישראל.

"הפער לרעת ישראל בפריון העבודה נובע במידה רבה ממיומנויות יסוד נמוכות של כוח העבודה בישראל, ומפיגור ברמת התשתיות וההון העסקי. נוסף על כך, נדרש שיפור בתחומי הרגולציה והבירוקרטיה. חלק משמעותי של הדוח מוקדש להמלצות בתחומים אלו", נכתב.
החינוך – פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות
מתוצאות מבחנים בינ"ל עולה שאיכות ההשכלה של התלמידים והבוגרים בישראל נמוכה. בנוסף, ישראל מתאפיינת באי-שוויון גדול בהישגים הלימודיים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. "אלו ממצאים מטרידים מאחר שנמצא קשר ישיר – וסיבתי – בין איכות ההשכלה של כוח העבודה לבין הפריון", קובע בנק ישראל.

עוד קובעים בבנק כי יש לחזק את הרכיב החינוכי במסגרות לגיל הרך ולהגדיל את הנגישות והמימון של מסגרות לגיל הרך למשקי בית מרקע כלכלי חלש, כחלק מהרצף החינוכי של התלמיד. זאת תוך הקפדה שלא לפגוע בתמריצים לעבודה של ההורים.

במסגרות החינוך הבית-ספריות, העלאת איכות כוחות ההוראה היא היעילה ביותר במונחי עלות-תועלת לשיפור הישגי מערכת החינוך וזאת ביחס לחלופות כגון צמצום גודל הכיתות והוספת שעות הוראה. לפיכך, יש לפעול ביתר שאת לשינוי מבנה התגמול למורים ותנאי עבודתם, כך שישתפרו במיוחד למורים חדשים, בפרט בעלי הכשרה במקצועות שבהם קיים מחסור (מתמטיקה, מדעים ואנגלית).

קידום לימודים רלוונטיים לשוק העבודה בקרב הגברים במגזר החרדי הוא קריטי מכיוון שמשקלם באוכלוסייה צפוי לגדול באופן משמעותי, ומכיוון שקשה מאוד לתקן בגיל מאוחר יותר את החוסרים במיומנויות שלא נרכשו בגילי בית הספר.

את תוספת המשאבים המומלצת למערכת החינוך יש לבצע בכפוף לשיפור בתהליכי ההערכה האישיים והארגוניים, כך שתוספת המשאבים תתועל אל כוח האדם האיכותי ביותר במקומות בהם התועלת ממנו תהיה הגבוהה ביותר.

מלאי ההון העסקי – לבטל את ההעדפה להייטק
שיעור ההשקעה בהון פיזי ובחדשנות, וכן איכות ההון האנושי נמוכים במיוחד בענפים המוכרים לשוק המקומי. בד בבד, כלי המדיניות של הממשלה לתמיכה בענפי המשק ממוקדים בענפי התעשייה ובשירותי התוכנה.

סבסוד ההון הפיזי והמחקר והפיתוח עבור ענפי היצוא מייקר את מחירם עבור יתר הענפים, ובכך הוא מעוות את הקצאתם ואת הקצאת ההון האנושי. בבנק ממליצים לבטל בהדרגה את ההעדפה הגורפת במיסוי, במענקי ההון ובמענקי החדשנות לחברות מייצאות ועל בסיס העדפה ענפית – כלומר, ביטול העדפת ההייטק.

בנק ישראל מציע להרחיב את התכניות התומכות בהסרת כשלי שוק המעכבים יצירה והטמעה של ידע ייחודי ושיטות ניהול העשויים לזלוג לחברות אחרות ולתרום לשיפורים במשק, לצד קידום מנגנונים חדשים בתחום זה.

העלות השנתית של הצעדים להגדלת מלאי ההון הפיזי של המגזר העסקי אינה גדולה, שכן מדובר בשינוי סדרי עדיפויות הכולל ביטול של ההטבה הקיימת כיום לחלק מהענפים, תוך הפניית המשאבים שיתפנו למהלכים יעילים. מדיניות זו, לצד השפעת ייעול וצמצום הרגולציה הנידון בהמשך, עשויה לתרום משמעותית לגידול מלאי ההון ולעליית רמת התוצר לעובד בטווח הארוך.

התשתיות הפיזיות – להפעיל מס גודש
שיעור ההשקעה בתשתיות התחבורה בישראל דומה בשנים האחרונות לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה רחוק מכדי זה הנדרש לצמצום הפער ברמת תשתיות התחבורה לרעת ישראל, במיוחד בתחבורה הציבורית.

בנק ישראל ממליץ להגדיל את היקף ההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית, תוך התחשבות בקצב גידול האוכלוסייה הגבוה, המחייב לקיים לאורך זמן שיעור השקעה בתשתיות גבוה ביחס לעולם, על מנת להשיג ולשמר איכות תשתיות בת-השוואה למדינות מתקדמות.

מומלץ להעניק העדפה להשקעה בשימוש בתחבורה ציבורית תת-קרקעית במרכז מטרופולין תל אביב ובתחבורה ציבורית עם נתיבים ייעודיים באזורים פחות צפופים. לשם ייעול השימוש בתשתיות התחבורה הקיימות רצוי להטיל מס גודש תוך הרחבה מהירה של חלופות באמצעות התחבורה הציבורית, והעדפה לתחבורה שיתופית לא מסחרית.

רגולציה והסביבה העסקית - לקצר תהליכים רגולטוריים
ישראל מדורגת במקום ה-29 מבין 34 המדינות החברות ב-OECD מבחינת הקלוּת הרגולטורית בעשיית העסקים. בנק ישראל ממליץ לקבוע יעדים בהסכמי השכר לאימוץ תהליכים דיגיטליים בשירותי הממשלה למגזר העסקי ולאמץ תהליך של חתימה דיגיטלית, שיחסוך את הצורך להגיע פיזית למשרדי הממשלה.

"יש לתקן את החקיקה כך שתאפשר קיצור תהליכים בהקמת עסקים, בהרחבתם ובניהולם מחד גיסא, והצהרה ופיקוח עליהם בדיעבד מאידך גיסא, תוך הבטחה שהמנגנונים האמונים על תהליכים אלה יהיו מתוקצבים ברמה שתאפשר אכיפה אפקטיבית ושירות הולם", קובעים בבנק ישראל.

"לבסוף, יש להרחיב את התהליך לפיו כל רגולציה חדשה חייבת בבחינת השלכותיה ולהוסיף הערכה שיטתית בדבר עלותה הכלכלית למשק של כל רגולציה, קיימת או חדשה. האצת התהליך של אימוץ רגולציה ממדינות מפותחות אחרות, אלא אם יש סיבות מהותיות להימנע מכך במקרים פרטניים, תסייע הן בהקלת הנטל הרגולטורי והן בהגברת התחרות הבין-לאומית במשק".

מרבית הצעדים בתחום הרגולציה והבירוקרטיה יכולים להיות מיושמים תוך שינוי בניהול העבודה וביחסי העבודה במשרדי הממשלה, ללא עלות תקציבית ניכרת. צמצום הפערים שהצטברו במיומנויות העובדים ובמלאי ההון הציבורי יחייב הרחבה הדרגתית אך משמעותית של המשאבים הציבוריים המוקצים להוצאות תומכות צמיחה.

"עלות הצעדים המוצעים כאן, כאשר אלה יגיעו ליישום מלא בעוד מספר שנים, היא גבוהה – ומוערכת בכ-3% תוצר לשנה בקירוב, אולם התוספת לתוצר בטווח הארוך גבוהה בהרבה ועומדת על כ-20%", נכתב בדוח.

העלות הגבוהה מצביעה על עומק הפערים שנצברו לאורך העשורים האחרונים, ועל כך שגם כיום ההוצאה הציבורית בישראל על הסעיפים תומכי הצמיחה נמוכה מהדרוש לסגירת (ואף לשמירת) פערי הפריון.

מכיוון שהגירעון המבני הנוכחי של הממשלה הוא גבוה (למרות הרמה הנמוכה של ההוצאות תומכות הצמיחה) ועוד צפוי לגדול משמעותית ב-2021 ואילך, חשוב שהממשלה תיערך כבר עתה מבחינת המסגרות הפיסקליות כדי להבטיח את יציבות המדיניות הפיסקלית ואת זמינות המקורות למימון ההשקעות.

משמעות הדבר היא התכנסות לגירעון שיבטיח לפחות ייצוב של יחס החוב הציבורי לתוצר, ושמירה על רמה זו בשנים הבאות לצד יישום המהלכים תומכי הצמיחה המוצעים כאן.
בנק ישראל אמרו את כל מה שאזרח ממוצע יודע
כל המספרים והנתונים והכוונות הטובות של בנק ישראל אולי נראות טוב על הנייר, בפועל, זה לא משהו שאני, אתם, או כל אחד אחר שעומד בקריטריון מבחן בוזגלו, לא יכול היה לומר מתוך שינה.

כבר שנים שאנחנו רואים ירידה ברורה באיכות מערכת החינוך. ואולי שרי החינוך האחרונים טוענים שאין תהליך הדתה במערכת צודקים. אבל כן יש תהליך "הטפשה". אם בספר כימיה לתיכון מישהו, כבדיחה גרועה, שם כאתנחתא את הכימיה שבין גבר לאישה – זו אכן הטפשה.

כל מי שניסה לנסוע ברכבת ביום ראשון יודע את מצב התחבורה הציבורית בישראל. כל מי שהיה צריך לשלוח פקס למשרד ממשלתי יודע כמה אנחנו מדינה אפריקאית יותר מאשר מערבית. כל מי שמנסה לפתוח עסק מתלונן על בלתי האפשריות ועודף רגולוציה שלא מאפשרת לנשום – בלי לדבר על הגנות ינוקא לעסקים קטנים, כדי לתת להם זמן להתאקלם לסביבתם העסקית. כל מי שלא עובד בהייטק, יודע כמה ההשקעה הציבורית במגזר העסקי קלוקל.

הרשימה היא אינסופית.

אין לי ספק שהמניע של בנק ישראל הוא רצון לצמיחת המשק והבטחת איכותנית שלו לאורך זמן עם אוכלוסיה משכילה יותר וענף יצרני פעיל ותוסס. הבעיה היא שבמקום לנתב את הכספים הרלוונטיים מהקופה הציבורית, הם הולכים לתעדופים פוליטיים שאמורים לייצר שקט תעשייתי למפלגות הנמצאות בשלטון.

כלומר הסקטוריאליות והעדפתם של פלגים באוכלוסיה, מרביתם חובשי כיפה (בתחום הקו הירוק ומחוצה לה), או אלה הקשורים לתעשיות הביטחוניות, באים על חשבונם של הרוב. זה שקורע תחת הנטל היומיומי הבלתי אפשרי שמונח עליו השכם וערב.

רק שהממשלה תשנה את עדיפויותיה יימצאו התקציבים המתאימים שלא ינותבו לסקטור כזה או אחר, אלא יופנו לכל מי שזכאי להם – כולנו.

מקורhttps://www.bizportal.co.il/general/news/article/767386
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.