x


wlbaner
bbbaner


probaner
SMS Live
AmalotBanner
taxbaner

גרוס

לאן נעלמו הכספומטים של הבנקים?

דרג מאמר זה
אם בעבר הכספומטים הפרטיים עם העמלות המופרכות היו מיעוט קטן, היום הם מהווים רוב. איך כל זה קשור לאפליקציות ביט, פפר ופייבוקס? לבנקים הפתרונים
החודש הסתובבתי בתל אביב עם אבי עמית במסגרת כתבת המפצח ב"חדשות 13" במטרה למצא כספומטים של סניפי בנק. כמו שניתן לראות בסרטון – זו היתה משימה כמעט בלתי אפשרית. הבנקים סגרו בעשור האחרון כ140 סניפים ואפשר להבין אותם. בצורה הזו הם חסכו כ2.1 מיליארד שח בשנה על אלפי משרות שבעצם בוטלו – חלקם בגלל סגירת סניפים. אבל פה השאלה היא למה המפקחת על הבנקים היוצאת, חדווה בר, שאמורה היתה לייצג את אינטרס הציבור מול אינטרס הרווח של הבנקים לא פעלה?


כלומר בר כלפי חוץ שידרה המון סימפטיה והבנה ל"נפגעי הכספומטים האבודים" שאלה כולנו, אבל מצד שני היא אישרה 96 אחוזים מסך כל הבקשות שהופנו אליה מהבנקים לסגור סניפים. גם אחרי שהסניף נסגר רק בשליש מהמקרים היא חייבה את הבנק להשאיר כספומט, וגם במקרים האלה אם תחפשו את הכספומט על חורבות הסניף הסגור סביר להניח שנכונה לכם אכזבה. הבנקים בדרך כלל ימקמו את אותם כספומטים במרחק רב מהסניף המקורי בצמוד לסניף אחר שכבר קיים. ככה שאין לפעולות של המפקחת משמעות אמיתית ללקוח חוץ מלהתגאות אחר כך במסיבות עיתונאים שמספר הכספומטים לא ירד.


את התוצאה אנחנו רואים בעליה של כמעט פי 3.5 בכמות הכספומטים הפרטיים עם העמלה המנופחת. אם בעבר הם היו חלק קטן מכלל הכספומטים בשוק – היום הם כבר כמעט שני שליש. אלא שלא רק הכספומטים הפרטיים צצו כפטריות אחרי הסניפים אלא גם אפליקציות התשלום של הבנקים – ביט, פפר ופייבוקס. פה באורח פלא הבנקים מאפשרים לנו להשתמש באפליקציות כמעט ללא עמלות.


אם חשבתם לרגע שהבנקים הפכו להיות נדיבים פתאם אז תחשבו שוב. הבנקים לא עושים את זה מטוב לב, הם בסך הכל מנסים לגרום לנו להתרגל לאפליקציות שלהם וככה להשתלט על השוק לפני שנכנסים מתחרים זולים יותר. בשלב ראשון הם מרגילים אותנו להעביר כסף בין חברים. בשלב השני (איפה שנמצא הכסף הגדול) הם ירגילו אותנו לשלם לעסקים קטנים ומאוחר יותר לבינוניים והגדולים עם אותן אפליקציות. כל יום שעובר ועוד לקוחות מורידים את האפליקציות של הבנקים, זה אומר שפחות ישתמשו בהמשך באפליקציות המתחרות שנפוצות בכל העולם כמו גוגל פיי, סמסונג פיי או של אפל. מי שעיכב עד היום את יישום הרפורמות והחוקים שיאפשרו את כניסת אותן אפליקציות מחו"ל לא תתפלאו הם בין השאר… הבנקים שמרוויחים בינתיים עוד לקוחות שבויים.


לא פלא לפיכך שברשות הפלסטינית, ניגריה ,מלזיה ובמדינות אפריקאיות אפשר לשלם באמצעות הטלפון בחנויות בתהליך שאורך שניה אחת (במקום לגהץ כרטיס אשראי יקר) ורק בסטארט אפ ניישן שלנו ממשיכים לשלם עמלות מטורפות על כספומטים פרטיים וכרטיסי אשראי יקרים. הבשורות הטובות הן שלאחרונה משרד האוצר ובנק ישראל גיבשו תכניות שמצד ימריצו בעלי עסקים לעבור לטכנולוגיה החדשה שתאפשר תשלום עם אפליקציות תשלום חיצוניות ומצד שני יאיצו את ההליך שהיה תקוע בגלל רגולציה. את התוצאות אנחנו אמורים לראות כבר בשנה הבאה.


מקור: הכלכלה האמיתית
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.