אמיר ניצן

בפוסט זה והבאים אפרט את הפערים , עליהם כתבתי באופן כללי בפוסט הקודם, בין הציפיות השונות שהיו למקימי ארה"ב וגם אלו שהשתתפו בתהליכי "המדינה שבדרך" לגבי היותה מדינה שנועדה ליצור עולם טוב יותר ואף תדמית חיובית מדיי שיש לה בהווה בקרב רבים מדיי כ"מצילת העולם" לבין המצב בפועל בעבר וגם בהווה.

הגזענות כלפי הלא לבנים

נתחיל עם כך שהמתישבים בשטחה של ארה"ב ביצעו טבח המוני באינדיאנים ושדדו את כל רכושם והאפליה נגד האינדיאנים נמשכה דורות רבים מאד. גם האפרו אמריקנים היו עבדים עד לשנת 1865- 89 שנה לאחר הקמת המדינה המבוססת כביכול על עקרונות הצדק, החירות והשוויון ולקח עוד 100 שנה אחרי כן עד שקיבלו שוויון זכויות מעבר לעצם היותם במעמד של בני חורין. בעוד שמאז קבלת עצמאותה ב-1776 הייתה בארה"ב הפרדה מוחלטת או על סף המוחלטת בין דת ומדינה, מה שלא היה באף מדינה באירופה באותה תקופה, הרי שארה"ב הוסיפה להיות מדינה גזענית לפחות עד שנת 1965. מה גרם להבדלים בין היות ארה"ב דמוקרטית מבחינה דתית להיותה גזענית קיצונית? התשובה היא שלמרות מוטיבים דתיים שליוו את רוב מתישבי יבשת אמריקה הצפונית ומיסדי ארה"ב, הרי שבאירופה - יבשת מוצאם של כמעט כל המתישבים דאז - החלו לנשוב רעיונות בכיוון יתר חופש דת.אך מה שהביא לאותה מוחלטות של הפרדת דת ומדינה בניגוד לכל מדינה אחרת באירופה דאז היה שפשוט אף קבוצה דתית בארה"ב לא הייתה מספיק חזקה לכפות את רצונה על כל השאר ולכן נוצר כאן "מאזן אימה" בין הקבוצות הדתיות השונות, גם אם במשך הזמנים הפלורליזם והסובלנות הדתי נתקבל כאקסיומות. זאת ממש כשם שחופש הקנין נוצר מאינטרסים של סוחרים ובעלי הון (אומנם דבר לגיטימי לכשעצמו ועוד אגע בנושא הקפיטליזם האמריקני ואגב אני נוטה לקפיטליזם בהשקפותיי) לא פחות מאשר הכרה בזכות הקנין כזכות אדם מעצם היותו אדם. לעומת זאת, באשר לגזענותה של ארה "ב, תורות על עליונות האדם הלבן עוד רק החלו להתבסס בקרב האירופים ובניהם שהיגרו ליבשת החדשה והכי חשוב: לרוב הגדול של הלבנים , בודאי בעלי ההשפעה שביניהם, לא היה שום ענין בהענקת זכויות ללא- לבנים.

המלחמה המדומה נגד הנאציזם

והגענו לנקודה העיקרית: בניגוד למיתוסים הנפוצים על ארה"ב כ"מצילת העולם", ארה"ב מעולם לא נלחמה באמת נגד הנאציזם או האיסלם הקיצוני ואף מלחמתה נגד הקומוניזם הייתה טעונת שיפור יחסית למי שמתימרת להילחם נגדו. נתחיל עם המלחמה כביכול של ארה"ב בנאציזם: ארה"ב הצטרפה למלחמת העולם השנייה רק לאחר ובעקבותהפצצת פרל הרבור מצד יפן, שגם היא מצידה סבלה לפני כן לא מעט מהאמריקנים. סיבה נוספת להצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השנייה הייתה פחד מהתפשטות הקומוניזם באירופה בגלל שבריה"מ החלה להילחם נגד גרמניה הנאצית ועם הזמן אף לנצח אותה. אומנם הקומוניזם אידיאולוגיה מתועבת בפני עצמה.... יצוין, כי יפן לא הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית מתוך הזדהות עם הנאציזם והיפנים פעלו להצלת יהודים יותר מאשר האמריקנים.כמו כן, בניגוד לגזענות הקיצונית והדרקונית שהפעילה ארה"ב במלחמת העולם השנייה נגד אזרחים ממוצא יפני, למרות שלא תמכו ביפן באותו היקף כמו אזרחים ממוצא גרמני שתמכו בנאציזם – אותה תמיכה שניתנה בארה"ב גם מצד אנשים לאו דווקא ממוצא גרמני כמו הנרי פורד. ובניגוד לפעילות הדרקונית נגד אזרחים יפנים נאמנים לארה"ב במהלך המלחמה , הרי שדמויות כמו הנרי פורד (שאומנם שילם קנס על הפצת הפרוטוקולים של זקני ציון) כלל לא הוגבלו בפעולותיהם למרות תמיכתו בנאציזם.וגם את התנועה שהייתה קיימת באותה תקופה בארה"ב בשם "שלום עכשיו" שהורכבה בעיקר מאזרחים ממוצא גרמני ושהביעה אהדה לגרמניה הנאצית, גם את תנועה זו ככל שצעדי הפירוק נגדה כאשר סוף סוף בוצעו היו מוחלטים, נזכרו האמריקנים לשפוט ולהוציא מחוץ לחוק רק בסיום מלחמת העולם השנייה. ואילו תומך הנאצים עזרא פאונד שגם לאחקר שדבר השואה נודע לכל המשיך לכתוב שירה אנטישמית קיצונית מתוך בית החולים הפסיכיאטרי בו נכלא (במקום להירקב בכלא), ארה"ב שחררה מוקדם ממה שנקצב לו. ארה"ב זרקה פצצת אטום על יפנים חפים מפשע אחרי שיפן כבר הראתה סימני כניעה, אך לא חלילה על גרמניה הנאצית. כמובן שזריקת פצצת אטום על יפנים חפים מפשע הייתה בסדר מצידה של ארה"ב אך לא הפצצת המסילות לאושוויץ.עמוק בתוך ליבם, קברניטי המדיניות האמריקנית - בין השאר בגלל השורשים הגרמניים של בית המלוכה הבריטי- לא באמת ראו בגרמניה הנאצית אויב כמו ביפן. מענין רק איך זה שאחרי שארה"ב נלחמה כביכול בנחישות נגד הנאציזם, הנאציזם בגרמניה בכלל לא נעלם ואף זכה עם הזמן לתחייה מחדש בקרב גרמנים רבים (לא שמתישהו ארה"ב באמת דאגה למידור בעלי עבר נאצי מכל משרה ציבורית בגרמניה ה"אחרת")- כל זה בעוד שאין שום סימנים של תחייה מחדש של הלאומנות היפנית. שלא לדבר על כך שחירם בינגהאם (היירם בינגהאם), מן האמריקנים הבודדים שהיו חסידי אומות העולם וכן ביקש לחקור מעורבות אמריקנית בפעילות נאצית בגרמניה, זכה לחוסר שיתוף פעולה מצד שירות החוץ האמריקני שניסה להגביל את צעדיו והמשך הקריירה שלו. לארה"ב לא הייתה בעיה לקלוט בשטחהאנשים עם עבר נאצי גם אחרי שנודעו לכל (כאילו שלא ידעו על ההשמדה במהלך המלחמה) זוועות הנאצים.