נוקוטו

בייג'ין אלקטרון, מפעל שהשתמש בטכנולוגיה סובייטית, קרס כמעט לחלוטין עם פתיחת סין למערב לפני כ-40 שנה ■ רואה החשבון של החברה החליט לעשות ניסיון אחרון להציל אותה ■ כיום BOE מובילה את תחום המסכים המתקפלים

לפני 25 שנים חברת בייג'ין אלקטרון הייתה על סף קריסה. אחת החברות הממשלתיות הגדולות בסין כמעט הגיעה לסופה בגלל טכנולוגיה איכותית יותר שהגיעה מחו"ל. עשורים לאחר מכן, בסיוע של מימון ממשלתי במיליארדי דולרים, החברה, שמותגה מחדש תחת השם BOE Technology Group, עושה עסקים עם אפל ומעוניינת להפוך לספקית הגדולה ביותר בעולם של הדור הבא של מסכים.

מי שהוביל את המהפך הוא וואנג דונגשנג, רואה חשבון שהשתלט על מקום העבודה שלו, מפעל לשפופרות ואקום (רכיב אלקטרוני שהומצא בתחילת המאה ה-20 וכיום כבר לא נמצא בשימוש נרחב בתעשייה). וואנג התחנן בפני עובדיו לכספי חילוץ, ובשלב מסוים אף ייצר משחת שיניים כדי לגמור את החודש. בסופו של דבר הוא הצליח לגייס הון מהממשל כדי להקים את היצרנית הגדולה ביותר בעולם של מסכים שטוחים, והפך את BOE לחברה המובילה בתחום פיתוח מסכים מתקפלים, אשר עתידה להתחרות בסמסונג, אולי באמצעות אספקת מסכים לאייפון עתידי.

כיום BOE היא סמל לשאיפות הטכנולוגיות המרשימות של סין. החברה כמעט קרסה פעמיים, אך לא רואים סימנים לכך כשמטיילים במפעל בשווי 7 מיליארד דולר בעיר צ'נגדו שבמערב סין, הידועה יותר בדובי פנדה ותבלינים. המפעל, שגודלו כגודל 16 מגרשי כדורגל, מייצר מסכי OLED - דיודה פולטת אור המבוססת על חומר אורגני, שאפל ו-וואווי מעוניינות להתקין במכשיריהן.

BOE תיהפך עד סוף השנה ליצרנית מסכי OLED השנייה בגודלה בעולם, אחרי סמסונג אלקטרוניקס, עם יכולת ייצור חודשית של 64 אלף פנאלים, אמר זנג יו, סגן נשיא בכיר בחברה שמפקח על מערך השיווק. כמות זו מספיקה לייצור 6 מיליון מסכים בחודש למכשירי סמארטפון מתקפלים. כניסה של החברה לאספקת מסכים לאייפון תקדם אותה בשוק המסכים לסמארטפונים, שמוערך ב-39 מיליארד דולר.

"המסך המתקפל הוא כוח מהפכני שיגרום לשינוי הגדול הבא בשוק", אמר זנג. "יש לנו תוכניות מקיפות לעסקי ה-OLED, והמסכים המתקפלים הם רק חלק מזה". בתוך המפעל בצ'נגדו, זרועות רובוטיות הופכות לוחות זכוכית בגודל של מסגרת כדורסל כאילו היו אלה דפי נייר. ללוחות הזכוכית הדקים, מתווספות שכבות של רכיבים אלקטרוניים, ולאחר מכן לייזרים עוצמתיים מקלפים את השכבות שאינן נחוצות וחושפים את המוצר הסופי. כל התהליך נמשך כמה שניות והוא ללא מגע אדם.

מי שמטפחת את BOE היא ממשלת סין. החברה חתמה על עסקות עם גורמים ממשלתיים שונים במדינה, כולל ארגון שהסכים לעזור בגיוס 20.5 מיליארד יואן לבניית מפעל נוסף בדרום סין בעיר פוז'ו. ישויות ממשלתיות אחרות עוזרות בקרקעות, אנרגיה והחלת מדיניות שמטיבה עם החברה.

זהו סיוע מהסוג שממשל טראמפ טוען כי הוא לא הוגן ופוגע בתחרותיות, אך לא כל הסיוע הוא בגדר תרומות לחברה. כדי לממן את התרחבות החברה, החוב של BOE עלה פי ארבעה, ל-118 מיליארד יואן, מאז שהתחילה לפתח מסכי OLED ב-2014.

BOE היא חברה ציבורית עם קשרים לאפל וסמסונג, וכך היא נמנעה מהחקירות שמהן סובלת כעת וואווי הפרטית. ואולם, בנובמבר דיווחה התקשורת בדרום קוריאה כי BOE היא אחת מהחברות שרכשה באופן לא חוקי את טכנולוגיית המסכים המתקפלים של סמסונג.

הדיווח הזה הגיע לאחר שב-2003 ביצעה החברה רכישה שנויה במחלוקת של היידיס (Hydis), חברה קוריאנית שמתמחה במסכים שסיפקה את היסודות לעסקי ה-OLED של BOE. איגודי עובדים התלוננו כי BOE לקחה את כל הטכנולוגיה של החברה והניחה לה להתמוטט. בתגובה, BOE האשימה את האיגודים בקריסת היידיס, וסירבה להגיב להאשמות על גניבת טכנולוגיה.

למרות שהוא זוכה לקרדיט על המהפך שביצע ב-BOE, וואנג מעדיף לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך. "כבוד לטכנולוגיה והתמדה בחיפוש אחר חדשנות הם ערכי הליבה של החברה", הוא אמר בשיחה עם שותפות של החברה בנובמבר.

לאחר שבנתה את עסקי מסכי ה-LCD, החברה פנתה להתמחות במסכי OLED, מכיוון שהם צורכים פחות אנרגיה ודקים יותר. ניתן לעקם את המכסים האלה ולגלגל אותם מבלי לפגוע בהם. אפל החליטה לאמץ אותם למכשירי האייפון שלה ו-וואווי השתמשה בהם לסמארטפון המתקפל, שמחירו 2,600 דולר.

המלכוד הוא שייצור מסך OLED עולה פי חמישה מ-LCD, וכך מנפח את מחיר המוצר הסופי לצרכנים. ואולם, החברה הסינית מהמרת שמסכים מתקפלים יהפכו לפופולריים וכך יהיה ניתן להגדיל את כמויות הייצור ולהוריד עלויות.

המפעל בצ'נגדו, שהחל בעשייה המונית ב-2017, הוא המפעל המרכזי של BOE לייצור מסכי OLED וכעת מוציא 32 אלף פאנלים בחודש – כ-70% מיכולות הייצור של המפעל. החברה בונה מפעל נוסף ליד העיר מיאן יאנג בסצ'ואן, שיוכל להכין את אותה הכמות.

עם זאת, שני המפעלים האלה עונים רק על חצי מהביקוש העתידי למסכי OLED, לפי תחזיות אנליסטים, כך ש-BOE מתכננת להקים מתקנים גם בערים צ'ונגצ'ינג ופוג'ו במטרה להגיע לייצור מאסיבי עד 2020. הקמתם תעלה 14 מיליארד דולר.

בנוסף, החברה התחילה בייצור נסיוני של פאנלים גדולים בהרבה מהקיימים, בגודל 10 מטרים, בעיר היפיי, עבור מכשירים גדולים יותר כמו טלוויזיות. הפרויקט הזה עשוי בסופו של דבר להתחרות בחברת LG Display הקוריאנית.

התרחבותה של החברה הופכת את סין למובילה העולמית בשוק המכסים. הספקים הסינים, בהובלת BOE, מהווים כ-25% משוק מסכי ה-OLED המתקפלים העולמי, והם בדרכם לקחת נתח נוסף מהיצרניות הקוריאניות, כך לפי אתר TrendForce. הגדלת הייצור גם עשויה להציף את השוק יתר על המידה, מה שמגדיל את הסיכונים לחברה, שב-2018 היו לה הכנסות של 96 מיליארד יואן ושווי השוק שלה הוא 20 מיליארד דולר.

"שוק מסכי ה-OLED הקטנים והבינוניים, שאותו מובילה סמסונג, כבר מתמודד עם ייצור יתר", אמר ג'רי קאנג, אנליסט בכיר ב-IHS Markit. "הביקוש שכולם מצפים לו עדיין לא הגיע בגלל המחירים הגבוהים".

בשנה שעברה עקפה BOE את LG Display, והפכה ליצרנית מסכי LCD הגדולה בעולם. כעת היא מתכננת לעשות אותו הדבר עם ה-OLED, כאשר סמסמונג היא הספקית הבלעדית של מסכים אלה לאייפון.

"אנשים עשויים לגלות ש-BOE יכולה להשפיע משמעותית על כל תעשיית המסכים", מסר בויס פאן מ-TrendForce. "הספקים הסינים מאתגרים את שליטה של היצרניות הקוריאניות במסכי OLED, ויצרניות הסמארטפונים הסיניות ישמחו לעבור למסכים תוצרת סין".

בשנות ה-50 וה-60 בייג'ין אלקטרון הייתה יצרנית הרכיבים האלקטרוניים הגדולה בסין, וייצרה שפופרות ואקום בטכנולוגיה סובייטית. החברה נקלעה לקשיים לאחר שב-1979 דנג שיאופינג, מנהיג סין, פתח את המדינה ליבוא טכנולוגיה מתקדמת בהרבה, והחברה נאלצה לפטר 10,000 עובדים ממפעלה. זנג עדיין זוכר כיצד 90% מבוגרי האוניברסיטאות שגויסו לחברה ב-1988 עזבו בגלל השכר הנמוך. המהנדסים שנשארו הרוויחו פחות מפקיד קבלה במלון. העובדים הצעירים עזבו, והעובדים המבוגרים והלא מיומנים נותרו.

וואנג, מנהל החשבונות של החברה, יכול היה להרוויח יותר בעבודה אחרות, אך כשמונה למנכ"ל, החליט לעשות ניסיון אחרון כדי להציל את המפעל. הוא החל ברפורמה ב-1992, וביקש מההנהלה ומהעובדים לאסוף כסף כדי למנוע פשיטת רגל של החברה. 2,600 העובדים גייסו קצת יותר ממיליון דולר, כאשר חלקם נתנו סכום המשתווה לשכר של חמש שנות עבודה.

ואולם, הסכום הזה הספיק בקושי לתשלום הריבית על ההלוואות שהחברה לקחה ו-וואנג לא הצליח למצוא פעילות עסקית שתחזיק אותה לאחר שעסקי שפופרות הוואקום החלו לקרטע. "ניסינו יותר סוגי פעילות עסקית ממה שאני יכול לזכור", אמר זנג, שהצטרף לחברה כמהנדס כימיה. החברה אפילו ייצרה משחת שיניים ואף פתחה חברת כוח אדם כדי לעשות כסף. אף אחת הפעילויות האלה לא הצליחה.

באפריל 1993, החברה שינתה את שמה לבייג'ין אוריינטל (BOE) ו-וואנג ניווט את החברה לכיוון ייצור טלוויזיות, לפני שקפץ לייצור פאנלים למסכים שטוחים בתחילת שנות ה-2000. "יש גורמים רבים שמתדלקים את הצמיחה של BOE. אני חושב שהמדיניות התומכת של הממשלה והמאמצים של החברה לנצח את המתחרות הם שני גורמי מפתח", אמר פאן מ-Trendforce.

BOE התמודדה עם עוד החלטה גורלית בתקופה זו: על איזה מסכים להמר? לאחר ויכוחים פנימיים בחברה הוחלט לבחור ב-OLED, בידיעה שאם הם לא יהפכו למסחריים בהיקף נרחב תוך שלוש שנים, החברה עשויה לקרוס תחת חובותיה, אמר פאן.

BOE החלה בקו ייצור ניסיוני ב-2011 לפני שייצרה את דגם האבטיפוס הראשון שלה ב-2013. היא השקיעה בשנים הבאות במחקר ובגיוס כישרונות מהאוניברסיטאות המובילות בסין, שעבדו שעות רבות במעבדה בבייג'ין בניסיון להגיע לפריצת דרך.

כיום מטה החברה נמצא בפארק תעשייתי, כאשר בין השכנים שלה נמצאים מרצדס וג'נרל אלקטריק, ושם היא מציגה מסכים שקופים ומסך בגודל 65 אינץ', שיוצר במדפסת תלת ממד. "חלק מהמתחרים שלנו בחו"ל מסתכלים על החברה, ונראה להם שקרה לנו נס. אבל מדובר ביותר מעשור של הכנות ועבודה כדי להגיע למצב שלנו כיום", אמר זנג.

https://www.themarker.com/wallstreet...ZINE-1.7084877