כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית
חברת הדירוג S&P גלובל הפחיתה את הדירוג של שני הבנקים הגדולים בישראל, הפועלים ולאומי מ-A/A-1 -, ל-A-/A-2 .


זאת כצעד משלים ואוטומטי להורדת הדירוג של מדינת ישראל ב-18 לאפריל. הסיבה להורדת הדירוג של הבנקים היא שהם נחשבים לגופים שנתמכים על ידי המדינה בעת משבר, ולכן כאשר הדירוג של המדינה פוחת, על הנייר נפגעת היכולת שלה לתמוך באותם גופים.
במקביל, הותירה S&P גלובל את הדירוג של מזרחי טפחות על A-/A-2, כך שהוא מדורג כעת בדירוג זהה לשני הבנקים הגדולים. את הדירוג של דיסקונט הותירה S&P גלובל על BBB+ וכן את זה של חברת הבת של דיסקונט, דיסקונט ניו יורק. נציין כי חברת הדירוג מעניקה לכל הבנקים הללו תחזית שלילית.
"אנחנו חושבים שהעלייה המצטברת בסיכון הביטחוני בישראל הופכת את הסביבה הכלכלית לפחות תומכת בבנקים הישראליים", ציינו בחברת הדירוג. "פעולות הדירוג מגיעות בעקבות הורדת הדירוג של ישראל. לאחר הגברת העימות עם איראן, התארכות המלחמה בין ישראל לחמאס והגברת העוינות מול חיזבאללה, אנו חושבים שהסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר. למרות שאנו עדיין מקווים שעימות אזורי רחב יותר ימנע, אנו רואים כמה סיכונים אפשריים להסלמה צבאית, כולל עימות צבאי מהותי יותר עם איראן או הרחבת הסכסוך עם חיזבאללה בגבולה הצפוני של ישראל".
עוד ציינו ב-S&P כי סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית. "ביצועים כלכליים חלשים יותר מגדילים סיכונים לבנקים. אנו צופים שהצמיחה הריאלית של התמ"ג בישראל תהיה 0.5% ב-2024 וברמה הרבעונית התפוקה תישאר לאורך השנה מתחת לרמות שלפני המלחמה, לאור השיבושים המתמשכים ואי הוודאות הגבוהה.
"למרות שאנו צופים שהצמיחה תתאושש ב-2025 ב-5%, עדיין לא ברור אם עלולות להיווצר 'צלקות' לטווח ארוך יותר לכלכלה הישראלית. הסלמה של הסכסוכים עלולה לגרום לסיכונים ביטחוניים וחברתיים נוספים עבור ישראל, בעלי השפעה עמוקה יותר על הכלכלה המקומית. לפיכך אנו רואים סיכון כלכלי גבוה יותר עבור מגזר הבנקאות הישראלי, והפחתנו את העוגן שאנו משתמשים בו כנקודת מוצא לדירוג מוסדות פיננסיים הפועלים בעיקר בישראל מ-+bbb ל-bbb", ציינו בחברת הדירוג.


השוק עושה את המהלכים עוד לפני חברות הדירוג
"הרווחיות הגבוה וההון עוזרים לבנקים לרכך את ההשפעה של הסביבה שהפכה לשלילית יותר. למרות שהבנקים רשמו הפרשות קולקטיביות גדולות בשני הרבעונים האחרונים של 2023, התשואה הממוצעת על ההון עמדה על 15% ב-2023, הודות לשיעורי ריבית שעדיין גבוהים. אנו צופים כי הרווחיות תעזור לבנקים לרכך את ההשפעה השלילית הכוללת מהחלשות הסביבה הכלכלית, ותמשיך לתמוך בכושר הפירעון וההון הכולל שלהם", נכתב בהסברים להורדת הדירוג.
"עם זאת, אנו מצפים שה'באפר' של המגזר יישחק אם התרחיש הגיאופוליטי ימשיך להתדרדר. להסלמה של המלחמה עלולות להיות השלכות שליליות חמורות על מגזר הבנקאות, מכיוון שהוא עלול להוביל להידרדרות משמעותית באיכות הנכסים, במיוחד בתחום הנדל"ן, לירידה ניכרת ברווחיות או לחשיפה גבוהה יותר באופן מהותי לסיכונים פיננסים וסיכונים לא פיננסיים".
גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב גמל ופנסיה, אמר בשיחה עם גלובס כי ההשפעה העיקרית על מניות הבנקים נעוצה במה שהשוק מגלם. "השוק שם כיום את ישראל בדירוגים של טריפל B מינוס ומטה בעקבות הגירעון, המשך המלחמה ופרמיית הסיכון שעלתה, כך שזה אף הרחק ממה ש-S&P נתנה למדינה. כלומר השוק עושה את המהלכים (על מניות הבנקים, ר"ו), עוד לפני חברות הדירוג כך שאין פה מגמה של הפתעה. כמובן שכאשר דברים יחריפו, וזה הסיכון, תחזית הדירוג של ישראל על ידי חברות הדירוג תמשיך לרדת, אבל זה די מגולם כרגע בשוק. מנגד, אם דברים ירגעו התחזית תעלה שוב, גם אם זה ייקח זמן".