לא נפטרים מהאינפלציה: המשקיעים נערכים למציאות קבועה של ריבית גבוהה

המשקיעים נערכים לתרחיש שבו הפעילות הכלכלית חזקה, במקביל להמשך עליית מחירים מתונה ■ המשמעות המרכזית היא שהבנקים המרכזיים לא יורידו את הריבית ■ המתיחות בין ישראל לאיראן העלתה את מחירי הנפט, ומחזקת עוד יותר את הציפיות האינפלציוניות
המגמה החיובית בשווקים נעצרה ושינתה כיוון במהלך החודש האחרון, כאשר בשוקי המניות ובשוקי האג"ח בעולם נרשמו ירידות שערים. הירידות בשווקים נבעו בעיקר מנתוני אינפלציה ופעילות כלכלית חזקים מהצפוי.
אם בחודשים האחרונים נתונים דומים הרגיעו את השווקים ואותתו על נחיתה רכה של הכלכלה הגלובלית, הרי שכעת המשקיעים חוששים מתרחיש שבו פשוט אין שום נחיתה. תרחיש כזה, שבו הפעילות הכלכלית ממשיכה להיות חזקה מהצפוי בלי שהאינפלציה יורדת, עלול להוביל את הבנקים המרכזיים להותיר את הריביות ברחבי העולם גבוהות לטווח ארוך יותר מהצפוי - ולדחות ככל שניתן את הפחתתן.
בנוסף, המתיחות בין ישראל לאיראן הקפיצה את מחירי הנפט - שרגישים לאירועים במזרח התיכון. העלייה במחיר הנפט הקשתה על השווקים משני כיוונים: ראשית, נפט יקר יותר מעלה את הציפיות האינפלציוניות ומקשה על הפחתות הריבית. שנית, נפט יקר מקשה גם על הפעילות התעשייתית ומוביל בסופו של דבר לפגיעה בפעילות כלכלית.


בעולם: האבטלה נמוכה והדולר מתחזק
בארה"ב, נתוני האינפלציה הפתיעו כלפי מעלה זה חודש שלישי ברציפות. במרץ, היא עלתה לרמה של 3.5%, לעומת 3.2% בפברואר. יתרה מכך, האינפלציה במחירי השירותים (כמו תחבורה, בריאות, נופש וכו'), שמושפעת בעיקר מלחצי השכר במשק - ולכן נמצאת במוקד העניין של הפד, המשיכה להאיץ והגיעה ל-4.8%.
במקביל, גם דו"ח התעסוקה של מרץ היה חזק מהצפוי. הפירמות האמריקאיות ממשיכות לגייס עובדים בנמרצות, ובמהלך החודש נוצרו 303 אלף משרות חדשות ושיעור האבטלה ירד לרמה של 3.8%. שוק העבודה החזק והאינפלציה שהפתיעה כלפי מעלה חיזקו את ההערכות שהפד ממש לא ימהר להפחית את הריבית.
בהתאם, שוק האג"ח האמריקאי - שתימחר רק לפני כחצי שנה הפחתת ריבית של אחוז וחצי עד סוף 2024 - מתמחר כעת ריבית נמוכה בלא יותר מחצי אחוז לעומת זו הנוכחית (5.5%) בסוף השנה. באירופה, מגמת האינפלציה נראית טוב יותר מאשר בארה"ב. במרץ היא המשיכה לרדת, וכעת היא ברמה של 2.4% בלבד - כפסע מהיעד של הבנק המרכזי. בהתאם לכך, הציפיות בקרב המשקיעים הן שהבנק המרכזי האירופי יחל להפחית את הריבית עוד לפני הפד - וייתכן שכבר ביוני הקרוב.
עם זאת, חשוב לציין שכמו בארה"ב, גם שוק העבודה בגוש היורו עדיין חזק מאוד. שיעור האבטלה בו נמצא ברמת שפל היסטורית, ולכן ייתכן שעד יוני תירשם הפתעה שלילית גם באירופה - והפחתות הריבית יידחו לחודשי הקיץ. ביפן, על אף הניסיונות של הבנק המרכזי לתמוך במטבע המקומי, התחזקות הדולר בעולם החריפה את הפיחות בין. כתוצאה מכך, שער החליפין של הין מול הדולר עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז 1990 - והפעיל לחץ שלילי על השווקים הפיננסיים ביפן.


בישראל: חשש מהתגברות לחצים לעליות מחירים
בישראל, נתוני האינפלציה הפתיעו גם הם מעט כלפי מעלה, כאשר היא עלתה בעשר נקודות בסיס לרמה של 2.6%. עם זאת, עיקר תשומת הלב של המשקיעים המקומיים הופנתה לאו דווקא לאינפלציה שנרשמה בפועל - אלא לאינפלציה הצפויה בעתיד הנראה לעין. זאת על רקע החששות מהתגברות הלחצים לעליות מחירים.

כך למשל, מחירי הדירות שכבר רשמו עלייה בחודשיים האחרונים, צפויים לפי רוב ההערכות להמשיך לעלות. זאת לאור המחסור האדיר שיש בכוח אדם בענף הבנייה, על רקע המלחמה. בנוסף, כמה חברות תעופה - ובראשון איזיג'ט - הודיעו באחרונה על ביטול הטיסות לישראל, מה שצפוי לייצר לחץ כלפי מעלה על מחירי הטיסות.
הגידול בציפיות האינפלציה, לצד האי-ודאות לגבי הגידול בגירעון בשל ההסלמה מול איראן, הביאו את בנק ישראל להודיע על הותרת הריבית ברמתה - ולאותת כי זו לא צפויה לרדת בזמן הקרוב.
בתוך כך, הגידול בגירעון וחוסר היציבות הביטחונית הביאו את חברת הדירוג S&P להוריד את הדירוג של ישראל ברמה אחת, ולהותיר את אופק הדירוג שלילי. חשוב לציין שהורדת הדירוג של S&P לא מפתיעה, וכבר מתומחרת מזה זמן רב בשווקים הפיננסיים ובפרמיית הסיכון של ישראל. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בעלות גבוהה יותר לגיוס ההון של המדינה בחו"ל.


השפעה על תיק ההשקעות
השינוי בתפיסה לגבי תוואי הריבית בארה"ב ובשאר העולם מייצר ללא ספק רוח נגדית לשוקי ההון בכלל ושוקי המניות בפרט. הציפייה לכך שהריבית תרד ותלך בזמן שהכלכלה נותרת יציבה - תמכה במשך זמן רב בעליות מחירים, והביאה את המדדים לרמת מחירים שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם תרחיש כלכלי שונה.
עם זאת, גם אם מדדי המניות יעברו תהליך של תמחור מחדש, כפי שקרה במהלך החודש האחרון, הרי שכל עוד הסביבה הכלכלית תיוותר יציבה והריבית בסופו של דבר תחל לרדת - החשש משינוי מגמה ארוך טווח בשווקים נותר נמוך. בישראל, על אף עלייה במפלס האי-ודאות, השוק המקומי הניב במהלך החודש האחרון תשואות עודפות לעומת השווקים הגלובליים.
עם זאת, יש לזכור כי שער החליפין של השקל מול הדולר רשם עלייה גם הוא. כך, בשקלים הפער הוא דווקא לטובת השווקים בחו"ל. בשוק האג"ח המקומי לא נרשמה עלייה משמעותית בפרמיית הסיכון, על אף שזו עלתה כאמור בשווקים בעולם. לכן, נדמה שהסיכון בשוק האג"ח נותר גבוה ביחס לסיכוי - ויש לנקוט בו משנה זהירות.